עוזי פוגלמן – הסתייגות ממועמדותו לבית המשפט העליון

עוזי פוגלמן – הסתייגות ממועמדותו לבית המשפט העליון

שבתאי עזריאל
האתר של שבתאי עזריאל 19.06.2007 01:55
מי היה מאמין שנתגעגע לזוסמן!

מי היה מאמין שנתגעגע לזוסמן!


די לפגיעה באימון הציבור במערכת המשפט. מי ששימש תעשיין ויצואן של הודעות פיקטיוויות לבג”ץ מבקש להתמנות שופט בית המשפט העליון



שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול

קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל. 03-5328272  נייד 057-7742888

אתר http://azriel.co.il  כתובת מייל azriel@zahav.net.il

 

14 יוני, 2007

 

לכבוד,

הוועדה לבחירת שופטים

 

עוזי פוגלמן – הסתייגות ממועמדותו לבית המשפט העליון

 

די לפגיעה באימון הציבור במערכת המשפט. מי ששימש תעשיין ויצואן של הודעות פיקטיוויות לבג”ץ מבקש להתמנות שופט בית המשפט העליון

 

13 עתירות ניהלתי בבג”ץ בשם ציבור קשיש וחלש ויומי לא ניתן לי בבית המשפט. הודעות שהן מטעות ומשבשות הליכי משפט, הוצגו (ומוצגות גם כיום) כדרך של שיגרה בפני בית המשפט העליון, על ידי אותה המחלקה שפוגלמן ניהל. שנדר אמר שאין תפירת תיקים? אז אמר!! כמעט כל הודעה מטעם מחלקת הבג”צים בפרקליטות נראית כתפירת תיק. צריך רק שופטים שישתפו פעולה.

 

1.       אבקש לפתוח בהתנצלות. כקורבן, סבורני שאין זה מכובד ולא נאה שאתייחס בנימוס מדומה, בדרך ארץ, בוויתור ובכבוד, כלפי מי שפגעו בזדון בי ובציבור הקשיש והחלש שייצגתי תוך ניצול ציני של כח השררה, וכלפי מי שקיבלו את כח השררה באופן פסול.

2.              ייאמר, שאילו מערכת הצדק פעלה נכון, פוגלמן היה עומד לדין משמעתי מספר רב של פעמים, בגין שיבוש הליכי משפט, והמחשבה שאדם זה עוד עלול להתמנות לשופט של בית משפט עליון, היא פארסה שהגורל זימן לנו, ותוצאה של שק שנתפר, כדי להעלים בתוכו את הבעייה.

3.              במהלך השנים 1994 – 2000, ניהלתי 13 עתירות בבג”ץ כיו”ר עמותת נפגעי מס רכוש (נמר). לא מדובר בעתירות פרטיות אלא ציבוריות/עקרוניות בעלות חשיבות לאומית שהוגשו בשם ציבור נפגעים גדול, מרביתם קשישים ואלמנות. מס רכוש סיפק לנישומים שומות מס מופרזות במתכוון, ומי שחלק על השומה, נשלח לוועדות ערר שפעלו על טהרת ניגודי העניינים הקיצוניים ביותר. טענות אלה הן מוכחות ומאומתות, בפסקי דין, דוחות מבקר המדינה, ועדה ציבורית, עדויות ועוד.

4.              גב’ ביניש טענה שכל המערכות קורסות, אך מצער שהיא נמנעה לשאול מה הסיבה לכך.

5.              נמר יצאה להיאבק כנגד המתרחש במערכות פגומות אלה, אלא שנתקלנו בהגנה מוחלטת שהוענקה למערכות אלה על ידי המחלקה שניהל פוגלמן. ייאמר, שלשם כך, מחלקתו עשתה מאמצים כבדים לספק מצגים מטעים לבג”ץ, ושם ישבו מי שהיו בעצמם מנהלי מחלקת הבג”צים בעברם המקצועי, או יועצים משפטיים לממשלה, או פרקליטי מדינה או בעלי תפקידים בכירים אחרים במערכת.

6.              במהלך 13 עתירות אלה, התקיימו כ- 25 דיונים והוחלפו כ- 70-80 תגובות הדדיות.

7.              כאזרח שאינו משפטן, התברר לי די מהר שיומי לא ניתן לי בבית המשפט ושמאמצי לא מוקדשים בעצם לטיפול בסוגיות המשפטיות, אלא לבירור העובדות הנכונות וחשיפת ההטעיות שהוצגו בפני השופטים. מיותר לשאול מה צפוי להתרחש אם מר פוגלמן יתמנה?

8.              ללא יוצא מהכלל כמעט כל הודעות מחלקת הבג”צים בפרקליטות – ויודגש, שהן לא חייבות בתצהיר משפטי – לקו החל ב”טעויות” וכלה במצגים פיקטיוויים שנועדו לשבש הליכי משפט, והפרקליטים עושים זאת גם כיום במצח נחושה ומבלי למצמץ.

9.              הנילונים מתגוננים בהפרכה בלתי מנומקת של הטענות, או בהפרחת סיסמאות, אלא שאין בכך די.

10.          יותר מכך, התעלמות האחראים לאכיפת החוק ולמערכת המשפט מהטענות החוזרות שוב ושוב, על ידי ציבורים גדולים של אזרחים ומשפטנים, לא מעלימה את חומרת הבעייה אלא מעצימה אותה, והסקרים האחרונים מעידים עד להיכן המצב התדרדר.

11.          מר עוזי פוגלמן כיהן במרבית תקופת מגעי עם בג”ץ כמנהל מחלקת בג”צים בפרקליטות.

פרשת הפרקליט יהודה שפר – יו”ר הרשות למלחמה בהלבנת הון, שעברו הולבן

12.          כנגד התופעה פניתי בתלונות חוזרות ונישנות, אך תלונות אלה לא הועילו ואף לא נבדקו, אלא טוייחו. פרט לידיעה המשובצת בדף זה, מצורפים כנספחים מודעה שפורסמה על ידי וכן ידיעה נוספת בעניין טענות למצגים מטעים.

13.          אם אזרח כבר מגיע לפרסום מודעות כנגד אמינות מצגי הפרקליטות ושיתוף הפעולה שלה לפגוע באזרחים, ואם אדם פונה ליועץ המשפטי לממשלה להלין על פרקליטת המדינה שבאותם ימים של פרשת בראון-חברון מעמדה היה בשיא, יתכן שיש דברים בגו והם דורשים בדיקה והתייחסות.

14.          אלא שלא כך התנהלו הדברים, ואמירתו מאתמול של מר שנדר, ש”כל מי שטוען שיש תפירת תיקים משקר”, מוכיחה כיצד המערכת מטפלת בתלונות נגדה.

15.          השיטה היתה, שכאשר הייתי פונה בתלונה כנגד פרקליט במהלך עתירה, היו אומרים לי שלא מתערבים בנושא כל עוד העתירה בעיצומה.

 

..

 

16.          אלא, שכאשר כבר בית המשפט אמר את דברו, ובעקבות כך נפתח תיק משמעתי לפרקליט במחלקתו של פוגלמן בגין שיבוש הליכי משפט, הלך היועץ המשפטי לממשלה והפסיק את ההליך המשמעתי, כמפורט בהמשך.

17.          בדרך כלל, השופטים שאליהם פניתי שוב ושוב (ראה הידיעה המצורפת “עזריאל נגד הפרקליטות”), פשוט נמנעו מלהגיב ונוכחתי בשיתוף פעולה כמעט הדוק ומלא בין הפרקליטים לשופטים, עד כדי סיוע מצד שופטים לשיבוש הליכי משפט. זוהי טענה חמורה ביותר אך מבחינתי היא נחרצת. חשין עשה זאת באופן מופגן ביותר, אך הוא לא ישב לבד באולם.

18.          הפרקליטים, בניגוד לעותרים, פטורים כאמור מהגשת תצהיר. כללי המשחק המקובלים הם, שאם העותר מצליח להוכיח שהמצג פיקטיווי, הפרקליט לכל היותר מתבקש להגיש את תגובתו מחדש והדיון נדחה. מיותר לתאר כיצד מגיב בית המשפט, אם העותר נתפס במצג לא מדוייק.

19.          במיוחד מיותר לתאר, מה גורלו של עותר שלא מצליח להפריך את המצג הפיקטיווי של הפרקליטות. הוא לא רק מאבד את עולמו (וזו הסיבה שפנה לעתור), אלא יוצא מוכה וחבול בכיסו ובכבודו.

20.          כל תלונותי המנומקות והמגובות בראיות אל היועץ המשפטי לממשלה שהיה באותה עת מר אליקים רובינשטיין, או אל פרקליטת המדינה גב’ עדנה ארבל כנגד המתרחש במחלקת בג”צים (באותה עת מר עוזי פוגלמן היה מנהל המחלקה) לא טופלו, או לכל היותר נמרחו.

21.          לא התפלאתי. הרי לפני פוגלמן כיהנו בתפקיד גם השופטת ביניש והשופט חשין. שופטים נוספים כיהנו כפרקליטי מדינה וכיועצים משפטיים לממשלה האחראים על מחלקת הבג”צים. האם אפשר להעלות על הדעת שמישהו ייזום בדיקת המתרחש?

22.          מרבית המגעים שלי היו מול עו”ד יהודה שפר, סגן בכיר לפרקליטת המדינה, המכהן כיום כיו”ר הרשות למלחמה בהלבנת הון (להלן, רלב”ה). באחת הפעמים, גב’ ארבל אפילו העבירה אליו תלונה מסויימת להתייחסות, והוא בדק את עצמו ומצא שהוא בסדר.

23.          בבג”צ 7634/98, אירעה למר שפר תקלה. מצגיו הכוזבים גרמו לכך שאיאלץ למשוך את העתירה, אך מאוחר יותר, עלה בידי – במסגרת עתירה אחרת – להציג ראיות המפריכות את המצג וזכיתי בעתירה.

24.          ביום 6.11.00, עוד בטרם הושבע, פניתי בתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כנגד מר יהודה שפר, מר עוזי פוגלמן ומעורבים נוספים.

25.          ועדת האתיקה החליטה שהתלונה כנגד שפר מוצדקת, ופתחה כנגדו תיק משמעתי (בד”מ 23/02), בגין שיבוש הליכי משפט בבג”ץ, ומדובר בעבירה מסוג פשע שיש עמה קלון. אילו הורשע, בוודאי שהיה מפוטר לאלתר מכהונתו כיו”ר רלב”ה.

26.          מה שהתרחש לאחר מכן, מתאים לסרט מתח. הפרקליטות כולה הזדקפה על רגליה האחוריות, להפעיל מכבש לחצים אדיר על ועד מחוז ירושלים ולבטל את רוע הגזירה. ברבות הלחצים, אף נעתרה הלשכה וקיימה דיון נוסף אך לא נסוגה מעמדתה.

27.          בשלב זה, נכנס מר רובינשטיין לפעולה.

28.          ביום האחרון לכהונתו כיועץ משפטי לממשלה, מר רובינשטיין הורה על הפסקת ההליך המשפטי, בהחלטה שנומקה ב”טובת הפרקליט”, למרות שהסמכות לכך הוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בנימוקים של “טובת הכלל”.

29.          מיותר לומר, גם אם אנקוט בדיבור המתון ביותר, שמדובר באחת ההחלטות הקיצוניות בחומרתן שעליהן חתם אי פעם יועץ משפטי לממשלה בישראל.

30.          מיותר לציין, שמר רובינשטיין פעל תוך ניגוד עניינים, הואיל ומתוקף תפקידו הוא ממונה על מחלקת הבג”צים ואילו התברר בדין המשמעתי באיזה אופן מכינים הודעות לבג”צ התוצאה היתה עלולה לפגוע בסיכוייו להתמנות לעליון.

31.          ערר שהופנה מטעם לשכת עוה”ד אל גב’ עדנה ארבל כמ”מ היועמ”ש, וערר שאני הפניתי אל מר מני מזוז לאחר שהתמנה ליועמ”ש, נדחו ללא הנמקות בטענה שהחלטת מר רובינשטיין מקובלת עליהם.

32.          התוצאה היא, שבראש הרשות למלחמה בהלבנת הון, מכהן אדם שלא זוכה מאישום בעבירת פשע שיש עמה קלון, ועקב סירובו של מר מזוז להכניס לתיקו הערה, הוא אף כשיר להתמנות לשופט.

 

פוגלמן התמנה לשופט מחוזי בהליך פסול ומבלי שנדונו ההשגות עליו

33.          ביום 3.9.00 פוגלמן נבחר לשופט מחוזי, למרות השגה ששלחתי לוועדה ובה תיארתי כיצד האיש ניהל את מחלקת הבג”צים.

34.          החלטתי לערור על מינויו. את הערר שלחתי הפעם לכל אחד מחברי הוועדה בנפרד.

35.          למחרת בבוקר, התקשר והודיע לי אחד מחברי הוועדה שהוא, ואחרים שאיתם שוחח, כלל לא ידעו שהיתה השגה שלי על פוגלמן. מאוחר יותר הודיעני, שההשגה היתה כנראה בתיק, אך לא הועלתה בדיון כשדובר על פוגלמן.

36.          כאשר כך בוחרים שופטים, באיזו הצדקה מבקשים לאחר מכן מהציבור להאמין בבתי המשפט?

דברי עו”ד יעקב וינרוט על מצגי הפרקליטות

37.          כאמור, איני היחיד המלין על התנהלות הפרקליטות ואמינות המצגים לבית המשפט.

38.          כל מה שנותר להאמין הוא, ששופט כמו פוגלמן יחזיר לציבור את האימון במערכת המשפט.

39.          ביום 24.9.04, התפרסם ב”מקור ראשון” ראיון עיתונאי מאת יאיר שפירא עם עו”ד יעקב וינרוט, “טפלנו שקר” ובו מתאר וינרוט את מאבקו המשפטי בעניינו של לקוחו מיכאל צ’רנוי.

40.          בכותרת המשנה נכתב:

“המיליארדר מיכאל צ’רנוי, כך אומר עורך דינו יעקב ויינרוט, עשה טעות כשבחר להשתקע במדינה שבה הפרקליטות מתבצרת בהאשמותיה במקום לחפש את האמת”

41.          ובראיון עצמו נכתב בין השאר:

מדוע אם כך הפרקליטות מתנגדת למסירת החומר, מה יש לה להפסיד?

“אני חושב שהיום זה כמעט רפלקס מותנה. כשהשופט בדימוס גבריאל בך היה פרקליט המדינה, הוא הופיע במשפט אבוחצירא ואני הייתי עורך דין מתחיל שמייצג את אחד הנאשמים. אחד הדברים שנחרטו בזיכרוני מאותו משפט היתה ההגינות של בך. יום אחד, באמצעו של המשפט, הוא גילה שיש חומרים שלא נמסרו לסניגוריה. בו ביום הוא הפסיק את המשפט, והודיע לבית המשפט שהסניגוריה תראה קודם את החומר, ושאם בעקבות זאת תרצה להחזיר עדים לדוכן – אין לו כל התנגדות. כשהאיש הזה הופיע, ידעת שהוא מייצג את מדינת ישראל. הוא ייצג אינטרס ממלכתי ציבורי. הוא באמת היה מעוניין באמת. היום קשה לי לומר שהנורמות הללו קימות”.

היו ימים טובים מאלו במערכת המשפט הישראלית?

“בוודאי. כשהייתי עורך דין צעיר, ידעתי שאם פרקליט אומר ‘אין’ אז אין. אילו היה ספק-ספיקא שיש, הייתי מקבל את החומר לבדיקה ולביקורת. יש עוד אנשים כאלו בפרקליטות, אך זו לא הנורמה. הנורמה היא אנטגוניסטית במובן הזה שפרקליט שוכח שיש הבדל גדול בינו לבין הסניגור. הסניגור ממונה על אינטרס אחד ויחיד – האינטרס של הנאשם, הוא הגלדיאטור של הנאשם ואסור לו לחשוב על שום אינטרס אחר. לתובע מאידך אסור להתבצר בעמדת המדינה. הוא מייצג את האינטרס של הנאשם לא פחות. התובע חייב לחפש אמת, אבל היום התובע עובד כמו סניגור: הוא מייצג את המדינה, ולעזאזל האינטרס הציבורי”.

סיכום, מסקנות וסעדים

42.          ביקורתו של וינרוט היא חד-משמעית, אך חיציו לא מופנים לכיוון הנכון.

43.          לא הפרקליטים אשמים באובדן הנורמות ובזילזול באינטרס הציבורי. מי שמנהלים את הדיונים וקובעים את הנורמות ואת גובה הרף הם השופטים.

44.          פוגלמן כמנהל מחלקת הבג”צים, ניהל תעשיית של מצגים פיקטיוויים. מחלקתו פעלה לסייע בכל דרך לפקידי מס רכוש להוציא שומות מופרזות ומופרכות, לפגוע בקשישים, נכים, חולי אלצהיימר ומעוטי הכנסות, לגונן על ועדות ערר הנגועות בניגודי עניינים קיצוניים ביותר, להשתתף בסירוב לקיים פסק דין של בג”ץ וכיוצ”ב.

45.          אם אדם זה יתמנה לשופט בבית המשפט העליון, מי יגונן על הציבור?

46.          מצ”ב תחקיר עיתונאי “מה מסתיר משרד המשפטים” לגבי המתרחש בוועדות הערר בישראל ופרשת הסירוב לקיים פסק דין של בג”ץ, וההחלטה התקבלה בימיו של מר פוגלמן.

 

 

לוטים

מודעה מיום 15.5.96

ידיעה ב”הארץ”, 14.1.97

תחקיר: “מה מסתיר משרד  המשפטים”, פורסם באתר האינטרנט שלי http://azriel.co.il?505

 

 

 

 

בכבוד רב,

שבתאי עזריאל

 

 

עוד באותה “קבוצה”:

פנייה אל הוועדה לבחירת שופטים: יהונתן עדיאל, המועמד לבית המשפט העליון, הוא מושחת, נלעג, קשקשןואידיוט!

 

לכתבה המקורית המלאה



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר