במדינת ישראל, חוקר משטרה רושם מזכר על עדותך “החשוד הודה”, משאמרת רק “תודה” [על המים שהוגשו לך על ידו].

במדינת ישראל נשחקה לה ברבות הימים… זכות השתיקה. זכות השתיקה הפכה חרב מתהפכת, נגד החשוד, על-פי הפסיקה והחוק. זה ההיגיון אדוני אנסי. כאשר קיימת בישראל משטרה אימפוטנטית [לא אתה חלילה – אתה אינך אימפוטנט…], אז מחוקקים חוקי פטפטת.

במדינת ישראל, חף מפשע הוא זה החייב להוכיח ש”אין לו אחות”. נתהפכו להן ה… יוצרות [לא היצרים… – אלו עובדים אצלך ב”ה… ].

במדינת ישראל, כשאתה אומר לחברה שלך או לעובדת שלך “הציצי” רואים בזה “הטרדה מינית”. בסה”כ ביקשת שתציץ החוצה… ותשקיף על ה… נוף. חלילה לא פרשנות כמו – “הציצי פנימה”…

במדינת ישראל [כפי שאתה למד על בשרך], משטרת ישראל מדליפה הכל החוצה – מייד – עוד לפני שאתה מוציא הגה מפיך. במדינת ישראל זו, כשפרקליטיך מלינים אצל מזוז על ובגין אותן ההדלפות, מזוז [החפוז] מבכר את גיבוי המשטרה. למה? – כתבתי על זה כבר זה לא מזמן.

במדינת ישראל, ח”כ רוחמה אברהם, דווקא היא, היא ולא אחרת, זו שפרשת אגרקסקו מתהפכת סביב לצווארה היא, פונה אליך בדרישה שתתפטר. מצחיק. דווקא רוחמה. רוחמה הרחמנייה.

במדינת ישראל, פקידי הממשל, חודרים לקרבי המחשבים פנימה ומוכרים לחוקרים פרטיים מידעים אישיים וחסויים אודות אזרחים – משלמי שכר עבודתם תמורת כספים ושוחד.

הכל פרוץ. הכל הפקר. שוחד ועוד שוחד. מדינת “פל קל”.

במדינת ישראל, ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, זה אשר טובע בבוץ חשדות עד צוואר – פרשה אחר פרשה – זוכה לסיוע חבריו העיתונאים שהחליפו צבע חברבורותיהם. אין הם, כך לפתע, עטים נובעים, לשרבט עליו. שאל למה? – כי כל העטים נאספו ו… נמצאים אצלו…

ידעת זאת, שנים, במהלך שנות כהונתך, אדוני אנסי של המדינה, ועוד קודם לכן, ישבת בחיבוק ידיים ולא עשית כלום כדי לשפר את הרוע. אז על מה אתה מלין כעת אדוני אנסי?. הפעם זה הגיע אליך? בגלל זה?

רק במדינת ישראל אומרים כך: “קצב קצב את עונשו של הרוצח”.

ואללה – כבוד אנסי קצב – מי היה מאמין? צירוף מקרים? לא!

דור הנפילים שלנו!!!.