לדוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, ולעו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית שלו: שאלות נוספות לעניין ה”סולמית”

לדוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, ולעו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית שלו: שאלות נוספות לעניין ה”סולמית”

שמחה ניר, עו”ד
14.12.2013 21:27
לדוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגביה, ולעו"ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית שלו: שאלות נוספות לעניין ה"סולמית" - סולמית - דוד מדיוני - ענת הר-אבן - הוצל"פ - הוצאה לפועל - רשות האכיפה והגבייה - גביית יתר - לשון הרע - אגו - אתיקה עיתונאית - שמחה ניר


ראו איך אנחנו הוגנים כלפיכם, ומושיטים לכם יד כדי לעזור לכם להראות כי ידיכם נקיות, ואילו אתם – כרושם הנוצר מהעדר המענה לפניותינו הקודמות – מתעקשים להגיע לבית המשפט, בתביעת לשון-הרע שתגישו נגדי, ושם הכדור, כידוע, עגול למדי.



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בשיטת ה”סולמית”, בה אנחנו מטפלים כבר זמן רב, גונבים
את כספי החייבים בהוצל”פ, בכך שמסמנים את “עודפי הגבייה” המגיעים
לחייב בסימן הסולמית (#), כך שהמחשב של מערכת ההוצל”פ מתייחס לסכומים האלה
כאל ערכים לא-מספריים אשר לא משפיעים על הייתרה, והכספים “זולגים” לבלי-מצוא.

מכל פניותינו אל רשות האכיפה והגבייה, רק אחת נענתה
(ע”י עו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית של הרשות), אבל משחזרנו אליה
בשאלות נוספות, גם היא מלאה מקלדתה מים.

לקראת סיום התחקיר שלנו אנחנו חוזרים אליהם בשאלות נוספות.
האם יענו?

רשת האתרים של קימקא

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

15.12.2013

לכבוד

מר דוד מדיוני                                                            הגב’
ענת הר-אבן, עו”ד

מנהל רשות האכיפה והגבייה                                        היועצת
המשפטית

                                                                               רשות
האכיפה והגבייה

ירושלים                                                                     ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: נושא ה”סולמית” – כמה שאילתות

אגב תחקירנו בנושא גילינו עובדה נוספת, אשר, לבושתנו נעלמה מעינינו
עד כה.

בכל תיקי ההוצל”פ אשר בידינו, בקשת ב”כ הזוכה היא
ל”הקטנה” מלאה של החוב בגובה תקבולי הכינוס, כיחידה אחת, ואילו
הפיצול בין “הקטנה” ממשית, בגובה החוב שבתיק, לבין ה”הקטנה”
הפיקטיבית (“הקטנת חוב ללא יתרה מתאימה”), המסומנת ב”סולמית”
ואינה משפיעה על יתרת החוב (גם לא בדרך של יצירת יתרת-חוב “שלילית”,
דהיינו “גביית-יתר” אשר יש להעבירה לחייב עצמו) מתבצע אי-שם בדרך בין
בקשת ב”כ הזוכה לבין דף החשבון אשר בתיק ההוצל”פ עצמו.

מכאן אנו למדים כי הפיצול הזה הוא מסודר וממוסד ברמת
המערכת,
ותקנו אותנו אם אנחנו טועים.

והשאילתה שלנו היא מיהו האחראי לפרקטיקה הזאת וליישומה
כיום, ואיך היא נוצרה.

שאלה נוספת, בהקשר הזה: מה מונע מכם לרשום את תקבולי
הכינוס כסכום אחד של “זיכוי”, במקום שתי “הקטנות” – האחת אמיתית
ואחת פיקטיבית, כאשר ההסבר שאתם נותנים הוא שאי אפשר “להקטין” חוב שהוא
אפס, אבל התשובה לכך היא ש”זיכוי” ניתן גם ניתן לרשום, אפילו אם הוא
ישאיר יתרת-חוב “שלילית”, ומדוע אינכם עושים זאת?

במכתבה אלי, מיום 25.11 השנה, אומרת לי הגב’ הר-אבן כי
“לאור החלטות שונות שניתנו בבתי המשפט, החלו רשמי ההוצאה לפועל להורות לכונסי
הנכסים להפקיד את כספי הכינוס בקופת הלשכה”.

השאילתה שלנו, לעניין זה, היא: מדוע הדבר לא נעשה עד כה,
ומדוע רשות האכיפה והגבייה משאירה את הנושא לשיקול דעתו של כל רשם ורשם, בכל תיק
ותיק בנפרד, כאשר מדובר בכספים שהמדינה עלולה להיתבע בגינם, ואילו לרשם
ההוצל”פ ישנה חסינות בנושא הזה?

שאילתה נגזרת מהשאילתה הקודמת: ממתי החלה הפרקטיקה החדשה
הזאת, ובכמה תיקי הוצל”פ ניתנו, עד היום, הוראות כאמור במכתבה של הגב’
הר-אבן?

ושאילתה אחרונה בנושא הזה: האם אתם פועלים כדי לקבל
מכונסי-הנכסים את “גביות היתר” בכל המקרים בהם טרם ניתנה הוראה כאמור,
מה הצלחתם להשיג עד כה, והאם העודפים אכן הועברו לחייבים?

ושאלה אחרונה-אחרונה (להיום): בכמה מסתכמים כספי
ה”סולמיות” האלה, בשנה השוטפת, ובכל אחת מהשנים הקודמות, אחורנית ככל
הניתן?

אנחנו חוזרים ומבקשים להבהיר לכם כי אם, כאשר התחקיר שלנו
יושלם, לא תהייה לפנינו תשובתכם לשאלותינו – גם כאן וגם בפניותינו הקודמות – אנחנו
נסיק את המסקנות שנסיק וגם נפרסם אותן, ואז אתם עשויים לעמוד מול הדילמה
להבליג, או לתבוע אותנו על הוצאת לשון-הרע.

ראו איך אנחנו הוגנים כלפיכם, ומושיטים לכם יד כדי לעזור לכם להראות כי ידיכם נקיות,
ואילו אתם – כרושם הנוצר מהעדר המענה לפניותינו הקודמות – מתעקשים להגיע לבית המשפט,
בתביעת לשון-הרע שתגישו נגדי, ושם הכדור, כידוע, עגול למדי.

אני, באופן אישי, מייחל ומתפלל לכך שאכן תלכו בדרככם זו, אבל
כעיתונאי אחראי אני חייב להעמיד את האתיקה העיתונאית מעל לאגו הפרטי שלי

(וכידוע לכם, יש לי דבר כזה, והוא נפוח למדי), ועל כן אני “מציק” לכם
בשאלותי.
הגיע הזמן שתעריכו את ההגינות שלי, ואתם עדיין לא עושים זאת.

להערכתנו התחקיר הזה יושלם תוך כשבוע ימים.

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של
קימקא

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר