רונצקי עושה תשובה

רונצקי עושה תשובה

חנה אייזנמן
26.07.2012 00:25
רונצקי עושה תשובה


אכן, אנו עלולים להיות חייבים ל”רבני הציונות הדתית” את הגאולה, שתבוא בדור שכולו חייב…. שנים הם מדברים על ה”גישה הנכונה”, הנדרשת ל”חינוך” נוער-הגבעות, במקום, שהם, עוכרי ישראל לשימצה, ילכו ללמוד מי הוא ומה הוא יהודי אצל נוער הגבעות. אבל, הרונצקים הם “ריאליים”, לא בשמים היא, אלא בארץ, עמוק בארץ, מתחת לאדמה.



ב”ה (אב, התשע”ב)

  

רוצנקי עושה תשובה

 

נוער הגבעות רוצה
“הכי קרבי”

הרב
רונצקי לאחר המפגש: “דעתי על הנוער הזה השתנתה מקצה לקצה. אמרתי בישיבה שאני
צריך לעשות תשובה בהתייחסותי לנוער הגבעות”

 כל עוד לא הצטרף נוער הגבעות לעדר אומרי ההן לפקודות
בלתי אנושיות, מטורפות ונתעבות בעליל,
אביחי רונצקי קיטרג עליהם. כל עוד דבקו באמת
ובצדק היהודיים, כלומר, דבקו בתורת ה’, הרונצקי ביטל אותם כעפרא דארעא, שהרי ה”ממלכתיות”,
וצה”ל, צבאה, מעל לכל! עכשו, כשהוא מצליח בצליפות מגלב הלחץ הפסיכולוגי להשיב
אותם לעדר הכבשים השחורות, הרי, אין מאושר כמוהו במלוא התבל. עכשו, הוא מוכן
להודות שהוא טעה ומוכן לחזור בתשובה….

 נכון, הוא “טעה” כי הוא רשע. אבל, איך צירוף
הצדיקים לעדר הרשעים יכל להקנות את הזכות לחזרה בתשובה? ומה היא, בדיוק, החזרה
בתשובה שלו? האם, מתן מכשול לפני עיוורים, זו חזרה בתשובה? האם הוצאת ילדים לשמד
המטורף של עליונות ה”ממלכתיות” הרשעה, זו חזרה בתשובה? על מה הוא חוזר
ולאן הוא חוזר? רונצקי מקיים פה –
כי לא שלם עוון הרונצקי עד הנה... הרשע
אינו חוזר בתשובה מן הפשע המזוויע של הכשלת רבבות ילדי ישראל בקידום חורבן הארץ.
הרשע אינו חוזר בו מפקודתו, שלא לסרב פקודה שעליה מתנוסס דגל צלב-הקרס, כחול לבן.
ועכשו הוא מוסיף חטא על פשעיו הרבים, מעביר על דעתם יהודים שפויים, אל מחנה הברגים
הקטנים שלו… היצורים האלה מטורפים לגמרי! “מדינת היהודים” כופרת בעיקר
ועוברת על כל המצוות שבתורה, שזהו, המתכון לאבדננו מעל פני אדמתנו. אבל, המטורפים
מקדשים את התועבה הזו.

 אז, איך אתה ישן בלילה, בורג “ממלכתי”?בשעה שרשע כמוך מצווה לתלמידיו ופיקודיו לא לסרב לפקודה חולנית
בעליל – כחול לבן, הנערים בגבעות נאבקים על הארץ. ועל כן, דעתך עליהם שלילית.
עכשו, כשגילית שיש בהם מי שאינם עומדים בלחץ שעוכרי ישראל כמוך מפעילים עליהם, אתה
מוכן לשנות את דעתך “מן הקצה אל הקצה…”. אתה חש, בוודאי, זך ונקי,
טהור ותם, אין כמו דם יהודים לזכך. אתה תמשיך לשלח ילדים אל מותם בהגנת
ה”ממלכתיות” ולחיזוקה במלחמתה נגד העם היהודי. תחריב כל בית בארץ ישראל,
על מזבח קדושת ה”ציונות”.

 אכן, אנו עלולים להיות חייבים ל”רבני הציונות
הדתית” את הגאולה, שתבוא בדור שכולו חייב…. שנים הם מדברים על ה”גישה
הנכונה”, הנדרשת ל”חינוך” נוער-הגבעות, במקום, שהם, עוכרי ישראל
לשימצה, ילכו ללמוד מי הוא ומה הוא יהודי אצל נוער הגבעות. אבל, הרונצקים הם “ריאליים”,
לא בשמים היא, אלא בארץ, עמוק בארץ, מתחת לאדמה.

עולם שלם רואה בתדהמה, אם גם בגיל וששון, איך מדינת ה”ציונים”
קוברת את העם היהודי בארצו, וה”רבנים”, בשלהם
;
מלמד ורונצקי, שרלו ואבינר, דרוקמן וסתיו, סדן וכל שאר מלאכי החבלה, שלוחי
השבתאות דהיום, המלווים כצל אשמדאי את ילדי ישראל כבר כמה וכמה דורות. מלווים אותם
לקבריהם, בהמוניהם, הם חופרים את הקברים והם הקוברים. הם שולחים את הילדים
התמימים, שטופי המח, למלחמות “מצווה”, לא על ארץ ישראל, אלא, על קיבוע
שלטון “ממלכתיות” הכפירה בעיקר. והילדים המסכנים ממשיכים להתנדב ליחידות
מובחרות, כאילו אינם יודעים ואינם רואים, שכל פיסת אדמה, רוויה בדם יהודים, נמסרת
לרוצחים, להקל עליהם את הסיבוב הבא, בנסיונותיהם להשמידנו. הילדים נשלחים, מחופשים
לחיילים, אל תוך המוני מרצחים, אבל, אסור להם לבצע את תפקידם כחיילים, עליהם לשכוח
את אגדת מלחמת המצווה, הם צריכים לחטוף מכות מאספסוף מרצחים, המרים את ראשו, עוד
ועוד, בברכת ה”ממלכתיות”, המקודשת על ידי הפושעים, מסוג רונצקי ומלמד
והשולמית, קיסרית הרדיו של יש”ע. אלא, ממלכתה הצטמצמה עם טיהור חבל עזה על
ידי החיילים של אביחי, שלא סירבו פקודה. כאן, היתה להם יד חפשית לגמרי, להכות,
להשפיל ולהנחית אלות. כי, כשהגוי אינו יכל, יהודי מגרש יהודי!

בשמחה
מספר לנו הערוץ המדיף צחנת  “ציונות” על –
החרדים – פוטנציאל
לציונות של הדור הבא.
בשורה המתאימה, בהחלט, לימי בין המצרים. בשורת-איוב.

 

ועודנוער הגבעות רוצה “הכי קרבי”

הרב רונצקי לאחר המפגש:
“דעתי על הנוער הזה השתנתה מקצה לקצה. אמרתי בישיבה שאני צריך לעשות תשובה
בהתייחסותי לנוער הגבעות”

 

כל
נצחון ל”ציונות”, כלומר, בכיה לדורות ליהדות, ממלא שמחה את ערוץ
ה”ציונות הדתית”, בראשות מחריבי ארץ ישראל… כשרונצקי מצליח, שוב,
לעשות בנוער כעשות היוצר בחומר מעובד היטב, הוא מוכן לסלוח להם על  עברם, עבר של דבקות באמת ובצדק ולשנות את דעתו
עליהם, ואפילו “לעשות תשובה…”. הוא קיטרג על הטובים, עכשו, כשהצליח
להעביר אותם למחנהו, מחנה עוכרי ישראל, הוא כבר מוכן לסנגר עליהם….

 

על
האספקה השוטפת של בשר-תותחים שמבטיחים הרונצקים למדינת הדמים והזדון הזו, היא
מסתמכת לנסיגותיה
– תמיד יקפצו בראש התינוקות השבויים בידי הרשעים הגמורים,
הרונצקים והדרוקמנים, ל”מלחמת מצווה”, שהיתה צפויה ומתוכננת על ידי
רוצחינו מבית. וגם במפעל הבטחת המלחמות הבאות, משתתפים הרונצקים, כאשר הם שולחים
את תלמידיהם, לסייע בביצוע ה”משימה הלאומית” – נסיגה נחושה ו”רגישה”
מארץ ישראל למלחמה הבאה…

 

אבל, הכל כתוב וככותרת ראשית
יתאים הפסוק
 דברים פרק כח

 (לד) וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה
עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
 

 (כח)
יַכְּכָה יְקֹוָק בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב:

(כט)
וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה
וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים
וְאֵין מוֹשִׁיעַ:


מה
קרה למשה זר?

 ומי
היתה האכסניה לחגיגת יום שמחת לבו של רונצקי?
חוות גלעד…. הכל, אחיזת
עינים
!! גם מלחמתה של חוות גלעד על קיומה. ואולי זה מסביר דבר מוזר שאמר משה
זר
לפני כשבועיים.

 

אני נגד תג מחיר, זה המוטו שלי.
לא תג מחיר נגד ערבים, חס ושלום לא נגד הצבא והמשטרה, אבל גם לא נגד אנשים שהם
בשלטון. זמביש גם אם הוא עושה טעויות, הרי אין אדם שלא עושה טעויות, גם אני עושה
טעויות. מותר לעשות טעויות אבל אם מנקבים צמיגים לא משכנעים אף אחד. זה מעשה עלוב,
אני מתנגד לו, ואני חוזר ואומר אני נגד תג מחיר זה מקלקל לנו
“.

 אז, איזה מעשה לא-עלוב
מציע משה זר?

 – להשיג הסכמים
בכתב להבטחת האתנן בתמורה על הפקרת ארץ ישראל

זר מזהיר את תושבי שכונת-האולפנה, מפני הבטחות בעל-פה, עליהם לעמוד על הסכם כתוב…. הוא לא
אמר, ש
על ארץ ישראל לא עושים הסכמים,
הוא רק אמר, ש
על ההסכם להיות בכתב
(כאילו שזה ישנה משהו). יש לנו הסכם, שנכתב באותיות אש, עם הקב”ה, הוא מקיים
כל פסיק בו, הוא הושיב אותנו בבית-אל ובחבל עזה, אבל, ה”ציונים” הם
“ריאליים”, מיסטיקה לא עובדת עליהם, גם, אם, לא במקרה, היא מכתיבה את
ההתנהלות ההגיונית ביותר, הנכונה ביותר, המעשית ביותר, הצודקת ביותר, שרק בה יש
כדי להבטיח את קיומנו בארצנו, לא רק בזכות ההיצמדות לצווי ה’, אלא, גם מכל הבחינות
הארציות: שום עם שפוי לא היה מתנהל כמו “מדינת היהודים”, אבל שנאת
ה”ציונות” ליהדות, מקלקלת את השורה. חותמי ההסכמים, בשר ודם, אנשי דמים
וזדון, מפירים את כל התורה כולה,  תחת
מטריית “אהבת חינם” של ה”ציונות הדתית”,  כי ה”ממלכתיות” דוחה את מלך כל הארץ.
זו היא תמצית ה”ציונות הדתית”!

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר