איצטלא לך, רודף תהיה לנו

איצטלא לך, רודף תהיה לנו

חנה אייזנמן
31.08.2011 00:36
איצטלא לך, רודף תהיה לנו


בני….. דורש לבנות מגדלים פורחים באויר…. אין עדיין צדק לעם היהודי, אין לו מדרך רגל, אין שלווה ובטחון, אין בו אהבת אלוקים ואדם, ועל הריק הזה, הוא צריך לבנות “צדק חברתי…”. אין חברה, יש תלישות, יצורים המתעופפים להם עם כל רוח מצויה, ובני רוצה לזרות לרוח ערכים נוספים. אין זכויות עם, אין מלכות יהודית, אין כלום, והוא מצפה מן הלא כלום, מן הוואקום, לבצע מעשים… על מה יעמדו אלה?



ב”ה

ה”רב”, ד”ר בני לאו – מברך “שהחיינו”, ערב תשעה-באב (“למרות שלא נוהגים…”), על חגיגות רח’ רוטשילד בתל-אביב. הד”ר מבחין היטב בין הפגנות שיש לברך עליהן “שהחיינו” לבין הפגנות שעליהם צריך לעשות “קריעה”.  בינינו, כולנו קרענו קריעה, אבל, אז, בני לא קרע, כי נשמרה “אחדות ישראל….”, הוא, כנראה, בירך אז “שהחיינו…”

 

בני לאו הוא מן השפלים במלשינים במוסרים וברודפים. הוא שידרג את הפאשיזם ה”ממלכתי”, לכדי קידוש שנאת ישראל, בשם – המדינה מעל לכל!!

 

על הבני’ם אמר יצחק כצנלסון, הי”ד:

 

“אי אהבת הגויים לאדם מישראל הרי היא חיובית לגבי אלה היהודים המתכחשים לעצמם, ליהודים חנפים, מתרפסים, נכנעים, ומחקים את שכניהם בכל דבר… מתחת הכרתם לא יאהבו הגויים את עניי הרוח, את הדלים שאינם יכולים לתת. היהודים אשר נתנו לעולם כולו, היו יהודים נאמנים, יהודים שלמים, בתוך עמם היו חיים, העשירוהו והעשירו באותה שעה את העולם כולו. אי אהבתם של הגויים ליהודים מתבטלים בפניהם, היא טבעית ומובנת לכל בעל הרגשה: ‘אלה, היהודונים, אם בגדו באלו-היהם, בעמם, באביהם ובאמם – יבגדו גם בנו…” (יצחק כצנלסון, הי”ד, “פנקס ויטל”, 24.7.1943).

 

כצנלסון התכוון לעמלק מלידה, בני מתרפס לפני עמלק מזרע ישראל. לאותם שוחרי “צדק חברתי”, שדווקא אוהבים את בני – לא לחינם הלך זרזיר אצל העורב, אלא, שהוא בן מינו. שוחרי הצדק החברתי, אינם מסתפקים ביישומו בחבל-ימית, בגוש-קטיף, בשומרון, ובכל אתר ואתר, שבהם יש להם ענין מיוחד ליישם את ה”צדק החברתי”, שעליו מתנוסס דגל צלב הקרס, ומבקשים להמשיך בכך, לאלתר; החגיגות ברחבי הארץ, בצל דגל הצדק החברתי, משמשות כאמצעי לקידום המטרה – חורבן העם והארץ. ואידיוטים מקהלנו מצטרפים לחגיגות החורבן.

 

האמת היא, שלהוציא אחד או שנים, רגל פה רגל שם, כל רבני ה”ציונות הדתית” הם “ממלכתיים”, כלומר, מומרים לתורת “המדינה” היחידה בעולם המוכשרת להשמיד את הישוב היהודי בארץ ישראל,  אך, כאמור לעיל, בני שידרג את משיחיות השקר של ה”ממלכתיות” לשיא תועבה עולמי.

 

בעתון לאנשים החושבים שטירמרית מופיע משהו שבני אוהב; לשטן הזה הוא מוכן למכור את נשמתו בכל עת, והרי הדברים:

 

הרב בני לאו, בשר מבשרה של הציונות הדתית, החליט שלא לשתוק עוד. את פעולות המחאה המתגברות נגד ההתנתקות הוא מכנה “אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים” 

 

כשהרב בנימין (בני) לאו עובר בצמתים ורואה את אותם צעירים שישנים ברחובות או מתפרעים בשם המחאה נגד ההתנתקות, הוא מתחלחל. “אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים, שאינם מהססים לפגוע ברקמת החיים של המדינה, מאיים להבעיר עלינו את הבית”, כינה אותם בתכתובת שניהל באחרונה באי-מייל עם יונה גודמן, יו”ר בני עקיבא. “לא יעזור לנו להגדיר את אותו נוער בצמתים כשוליים או עשבים שוטים. הם באים ממרכז הפעילות של הציונות הדתית: מישיבות תיכוניות, מסניפי תנועות הנוער. אם אנחנו, בני הציונות הדתית, לא נעצור את המגמה הזו, נשלם על כך מחיר נורא. חוסר האמון שמתעצם בין הנוער למוסדות המדינה עתיד להתפתח לניכור מערכתי. הספורט היותר נחשב בקרב בני נוער הוא להיעצר על ידי המשטרה. פתחו לך תיק – יצאת גדול. התעמת עם שוטר – יצאת צדיק. שיבוש מערכות כללי”.

 

מי מנהיג את הנוער פורע החוק? מיהם רבניו? הוא שואל את השאלות המתבקשות ומרים את ידיו לאוויר במבוכה. “אנחנו הרבנים שלו. אבל איזה אלטרנטיווה אנחנו יכולים להציע לנערים ולנערות האלה, נוכח קיץ מלא אטרקציות בגוון כתום?”

 

הוא חושש משפיכות דמים, מטראומות הגרועות מרצח רבין. “יש ייאוש בעולם הזה שהנוער מסתובב בו. למרות רבי נחמן מברסלב”, הוא אומר באירוניה. “עוקרים אותך מהארץ. אם התודעה היחידה שלך היא אדמה ולא עם, זה מסוכן”.

 

“לא קייטנות לילדי עולים או לשכונות מצוקה, לנכים ולשאר צורכי החברה. הכל ריק. כולם בגוש קטיף. כאן קבורה הציונות הדתית”.

 

וכאן נעמוד ולא נמשיך במאמר השטירמרי למהדרין הזה, מאמר המאפיין את בני ודומיו – שרלו, סתיו, גלעד, פירון, ברנדייס, ראם הכהן, אח של גרשון, ודומיהם – מקדמי חורבן ישראל, מרעילי בארות, שרבבות ילדי ישראל שתו את מימיהם המרים והמאררים. אצל רבים מהם, נביעת מי מרה אלה היתה בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר….

 

ומה אומר בני למבלי העולם ברחוב רוטשילד? שאין לנו זכות על הארץ בלי צדק חברתי… מנוול!

 

בני, כמו כל אשפת-האדם שהצטרף אליה, דורש לבנות מגדלים פורחים באויר, באין להם שום בסיס. אין עדיין צדק לעם היהודי, אין לו מדרך רגל, אין שלווה ובטחון, אין בו אהבת אלוקים ואדם, ועל הריק הזה, הוא צריך לבנות “צדק חברתי…”. אין חברה, יש תלישות, יצורים המתעופפים להם עם כל רוח מצויה, ובני רוצה לזרות לרוח ערכים נוספים. אין זכויות עם, אין מלכות יהודית, אין כלום, והוא מצפה מן הלא כלום, מן הוואקום, לבצע מעשים… על מה יעמדו אלה?

 

את הילדים שהפגינו, כי היו צעירים ושטופי מח בתורת הנבל, בני לאו, ולא נלחמו, בנשק, ממש, להצלת העם והארץ, הוא מגדיר – פורעי חוק, בדיוק כפי שכינה סטרופ, המפקד הגרמני לדיכוי המרד בגיטו ורשה את היהודים שנלחמו בנאצים….

 

במקום שהוא יילחם על הדבר הראשוני ביותר, על שיבת ציון, על עשיית צדק עם העם היהודי, נגד ביצוע פשע נאצי למהדרין נגד יהודים בארץ ישראל, הוא תקף את הלוחמים למען ארצו ולהגנת חייו המיותרים בהחלט, ואף נפל אל מחנה האויב וחיזק את ידיו במלחמת עמלק ביהודים ובחיזוק ההסתה הסופר-גבלסית המתנהלת במחנה הזה, כבר עשרות שנים, נגד היהודים, נגד תורתם ונגד ארץ קדשם. המנוול מדקלם את כל הרפרטואר, המשמש את עמלק ליצירת דמוניזציה ליהודים המושרשים במורשתם, את כל השקרים ואת כל הניואנסים המשמשים את הערב רב במאבקו הבלתי מתפשר לקידום חורבן ישראל.

 

במקום לזעוק נגד עוכרי ישראל, הוא מצדיק את החורבן, שהרי, אין לנו זכות לארץ ישראל, בלי הצדק החברתי שהם נלחמים עליו, ועל כן, טוב ויפה הם עושים, כשהם מחריבים את ארץ ישראל, שהרי, אין לנו זכות לארץ…. עוכר ישראל!!!

 

“….. אם התודעה היחידה שלך היא אדמה ולא עם, זה מסוכן”.

 

כדי לקדם את התעמולה הגבלסית, בני מתרגם את –

 

 (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: ס דברים פרק יא

 

ל”אדמה”, נוסח – מעדיפים את קדושת האדמה על קדושת האדם…. ולפי בני, המלחמה על זכותו הבסיסית ביותר של העם היהודי, מעידה על יחס של ביטול לעם… מעדיפים את האדמה על האדם… כלומר, אי הצטרפות ל”עם”, המחריב את העם ואת הארץ, מעידה על העדפת האדמה על חיי האדם, כאילו הרשע אינו יודע, שהמלחמה על הארץ היא למען העם, להבטחת קיומו, להשבת זכויותיו, להשבת שפיותו, שפיותו של עם על אדמתו הריבונית.

 

ארץ ישראל היא אכן הארץ הקדושה, מה שאין כן בשאר כל ארצות תבל, שגם עמיהן מאמינים, שזו הארץ הקדושה, שעם ישראל העלה על המפה, אבל, בכל ארצות תבל, המלחמה על המולדת היא קדושה, רק, כשהעם היהודי נלחם את ארץ קדשו, ארץ אשר בה תלויות מצוות רבות, זו תאווה אסורה, זה מיליטריזם, זה פאשיזם, דווקא כשמדובר במלחמת מצווה, יוצא “רב” ב”ישראל” עם משפט כנ”ל…. כמה רוע יש ברשע הזה!

 

מקום הצד”ר שמה הרשע!! אם לא די בעובדה שכל העולם כולו וכל השמאל היהודוני כולו מכה ביהודים, קמים גם מנוולים, “בשר מבשרה על הציונות הדתית”, ומורחים שכבה שטירמרית נוספת על פרוסת שנאת ישראל.

 

ועוד אומר שונא ישראל:

 

“לא קייטנות לילדי עולים או לשכונות מצוקה, לנכים ולשאר צורכי החברה. הכל ריק. כולם בגוש קטיף. כאן קבורה הציונות הדתית”.

 

כידוע, בקיץ 2005 עמדו לעלות חמישים וחמישה אלף ברגים קטנים חלודים, שטופי מח לשנאת ישראל, על ידי סוללות של פסיכולוגים יודונאציים, שגוייסו על ידי “המדינה” של בני, על קייטנות ילדי-עולים(?) על שכונות מצוקה, על נכים ועל שאר צרכי החברה, להשמיד להרוג ולאבד, ואיפה הנוער הציוני דתי? יצא לסידרת כיף החופש הגדול בגוש-קטיף השלו הרוגע והבטוח…..

 

ה”ציונות הדתית” היא הקבר של עם ישראל וארץ ישראל!!

 

לא נשכח ולא נסלח!

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר