מני מזוז – מושחת, או אביר איכות השלטון?

מני מזוז – מושחת, או אביר איכות השלטון?

שמחה ניר, עו”ד
02.06.2011 19:45
מימון סיבובי

מימון סיבובי


ככה זה, כשפוזלים אל המימסד, כשמלקקים לו ב…: או שמעניקים תארי-כבוד, ואחר כך מצטערים, או שמגנים, ואחר-כך, כשזה כדאי ומשתלם, שוכחים את הגינויים ומעניקים תארי-כבוד *** לכוהני “איכות השלטון” זה קרה גם-וגם!



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

מני מזוז - מושחת, או אביר איכות השלטון?

(באדיבות שבתאי עזריאל)

בשנת 2010 העניקה התנועה לאיכות השלטון בישראל את התואר אביר איכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, ואלה דברי ההסבר:

עו”ד מני מזוז

לשעבר היועץ המשפטי לממשלה

בהוקרה על תרומה ייחודית לחיזוק המשטר הדמוקרטי בישראל ולשיפור איכות השלטון. מלחמתו חסרת הפשרות בתופעות השחיתות והתייצבותו האמיצה למען עצמאותה של מערכת המשפט ראויה לשמש דוגמה ומופת לכל שוחרי שלטון החוק .

אלא שהתנועה הזאת, בראשות עו”ד אליעד שרגא, סבורה שזכרונו של הציבור קצר הוא. יכול להיות שזה נכון, אבל לגוגל, צעיר בן 15, עדיין הזיכרון עובד לא רע, ומי שעובד עם התראות גוגל, ויוצר התראה לפי מילת-המפתח מזוז, יקבל את הדבר הזה:

התנועה לאיכות השלטון תוקפת בחריפות את מזוז: הכשיר בחוות דעתו מתנות בשווי עשרות מיליוני דולר לבעלי הון.

ובהמשך:

עוד נטען כי … כעת הכשיר מזוז את מהלך “מינהל מקרקעי ישראל”, שבמקום לשמש נאמן הציבור על קרקעות המדינה הפך זה מכבר לספסר קרקעות הנותן ידו לחלוקת זכויות בקרקעות הציבור לעשירים והפיכתה לנדל”ן, גם כאשר אין צורך בבנייה.

 זה היה בשנת 2005, והשאלה היא איך, בתוך חמש שנים, הפך מכשיר-השחיתויות, תומך המספסרים בקרקעות הציבור, למי ש”מלחמתו חסרת הפשרות בתופעות השחיתות” עשתה אותו ל”אביר איכות השלטון”.

האם יש במתן התואר משום הודאה של התנועה לאיכות השלטון כי היא טעתה בביקורתה על מזוז, חמש שנים קודם, או משום הכרה בכך שהאיש אכן “שיפר את דרכיו”?

לא זאת, אך אף לא זאת, כי הודאה כזאת, והכרה כזאת צריכות להתבטא מעל לשולחן, ולא מתחתיו, כשם שגם העיטור ניתן מעל לשולחן, ולא מתחתיו.

את תתקן אותי, בבקשה, התנועה לאיכות השלטון, אם טחו עיני מראות, והיא אכן הודתה בטעותה, או גילתה מפנה ראוי לציון לשבח בהתנהלותו שלמני מזוז.

זו לא הפעם הראשונה

גם לדליה דורנר הם נתנו פעם את אות אביר איכות השלטון:

“בהוקרה על תרומה יוצאת דופן למשפט ולחברה בישראל בפועלה כשופטת בבתי המשפט הצבאיים והאזרחיים במשך עשרות שנים, ובכלל זה 12 שנה בבית המשפט העליון. בכל השנים האלה נאבקה השופטת דורנר לקדם את שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם.

פסקי הדין שלה חיזקו את ערכי הדמוקרטיה ושיפרו את פני החברה והמשפט”.

אבל אחר כך יצאו נגדה כמי שיוצאת ב”קריאה משתמעת או מפורשת כנגד בית המשפט ושופטיו, ובייחוד בתקופה זו שנדמה שמעמדה הציבורי של מערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים”.

ככה זה, כשפוזלים אל המימסד, כשמלקקים לו ב…

גם לתנועת אומ”ץ האמי”צה של אריה אבנרי קרה כדבר הזה, במידה מסויימת – אבל להיפך: היא העניקה את אות האומ”ץ לשרת המשפטים בשעתה, ציפי לבני, ואחרי כן אבנרי היכה על-חטא – לפחות פעמיים.

מה מניע את כל התנועות האלה להעניק עיטורים ליקירי המימסד?

הרכיבה על הגל הפופולארי. זה מאוד מחמם את הלב להעניק לשרת המשפטים עיטור על היותה שרת המשפטים, ודי לה שהיא לא תעשה דבר – האם ציפי לבני השאירה חותם כלשהו במערכת המשפטית עם תום כהונתה? – כדי להקנות לה את מעמד ה”לוחמת ללא-חת למען שלטון החוק”.

ובינינו – אחרי שהמעוטר יזכה לכבוד הזה, מי יילך לבדוק ולנתח את פועלו – וזה כולל גם השוואה בינו לבין מעוטרים אחרים, ובינו לבין מי שכלל לא עוטרו – על מנת לגלות אם הוא אכן היה ראוי לכבוד הזה?

ביתר שאת אמורים הדברים כאשר מדובר בפוליטיקאית פופולארית, נאת-מראה, המזוהה (בצדק או שלא בצדק) עם מה שקרוי “פוליטיקה נקייה”.

לתת עיטור ליקירי המימסד, זה לא רק כבוד, אלא גם אופציות תקציביות, ושאר טובות הנאה, או ציפייה (מוצדקת או לא) לטובות הנאה.

אז העניקו את הכבוד לציפי לבני, ועכשיו מכים על חטא, ואין מנחם.

בהקשר הזה, יש לציין את הענקת התואר אביר איכות השלטון, יחד עם מני מזוז, גם לטובה-למי, שטרסברג-כהן. שימו לב לנימוקים:

השופטת טובה שטרסברג – כהן לשעבר נציבת תלונות על שופטים ושופטת בית המשפט העליון

בהוקרה על תרומה יוצאת דופן למשפט ולחברה בישראל, בפועלה כשופטת בישראל וכנציבה הראשונה של תלונות הציבור על שופטים. חלקה של טובה שטרסברג כהן רב בגיבוש מערכת משפט צודקת, הגונה ומקצועית וביקורת ציבורית ראויה על תקינות השפיטה בישראל.

שומו שמיים: אחרי שהיא עצמה אמרה כי הביקורת על תקינות השפיטה “אינה בתחום טיפולה”, באים ומעניקים לה אות הוקרה על מה שהיא, במוצהר, לא הסכימה לעשות!

ואחרי שהיא הכריזה, מעל כל במה אפשרית, ששופטים לא חייבים להתייחס לטענות בעלי הדין, אלא לפי מה שמתחשק להם (“צפצוף על בני אדם”, כלשון חברה, מישאל חשין, גודע-הידיים המפורסם ביותר במזרח התיכון) מה לה ול”גיבוש מערכת משפט צודקת, הגונה ומקצועית וביקורת ציבורית ראויה על תקינות השפיטה בישראל”?!

ומה עשתה הטובה-למי, בתור שופטת, למען “גיבוש מערכת משפט צודקת, הגונה ומקצועית”, לבד מהחלטות “נחה דעתי”, ו”גיבוש” מערכת לסתימת-הפיות של מבקרי מה שקרוי “המערכת”?

ומי אם לא הטובה-למי המציא את התיזה לפיה אסורה ביקורת שיש בה “קונוטציה שלילית”?

אז זהו, שסופרלטיבים לא עולים כסף, ואם, למשל, היו מחליטים להעניק לדוד לוי, הנעלב המקצועי, אות הוקרה על פועלו כשר החוץ של מדינת ישראל (“בהוקרה על תרומה יוצאת דופן ליחסי החוץ של מדינת ישראל, בפועלו כשר בישראל וכנציגו האותנטי של …, וגו’ . חלקו של דוד לוי רב בגיבוש מערכת דיפלומטית מקצועית למופת לא יסולא בפז. בלה-בלה-בלה”) – גם זה היה בגדר הצפוי.

אז למזלו הרע של דוד לוי, ההזנייה של פרסי-ההוקרה ליקירי המימסד החלה, ככל הנראה, רק אחרי שהוא פרש/הופרש מהחיים הפוליטיים. קורה.

אלא מאי? אם הטובה-למי, אשר פרשה מכהונתה האחרונה בשנת 2008 זכתה ל”אבירות” בשנת 2010, גם לדוד לוי עדיין יש סיכוי.

רגע-רגע, עיקר שכחתי …

מי שישב בראש ועדת השופטים שהעניקה את האבירויות לטובה-למי ולמני מזוז היה לא אחר מאשר גודע-הידיים אשר כבר הוזכר לעיל, מישאל (“אל תצפצפו על בני אדם”) חשין.

__________

עוד לעניין הענקת העיטור למני מזוז, מזווית אחרת: הזו איכות שלטון?

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר