פרס איכות השלטון, או: דליה והמלאכים

פרס איכות השלטון, או: דליה והמלאכים

שמחה ניר, עו”ד
22.06.2005 04:00
מפרס לפרס

מפרס לפרס


ביום 21.6.2005 חילקה התנועה לאיכות השלטון את פרסי איכות השלטון. כאשר חולקו פרסי לשכת עורכי-הדין לשנת התשס”ד – גם אז כיכבה דליה דורנר במצעד מקבלי הפרס. רק פרשה מהשפיטה וכבר היא קופצה ממיטה למיטה, כדי לשכב עם מי שהיו נתונים לחסדיה עד ליל-אמש, והיום היא זוכה לחסדיהם



פרס איכות השלטון, או: דליה והמלאכים

ביום 21.6.2005 חילקה התנועה לאיכות השלטון את פרסי איכות השלטון.

בין מקבלי הפרס היו שני שופטי ביהמ”ש העליון לשעבר.

כתבתי כבר על חלוקת פרסים לנכבדים

http://www.quimka.com/actualities/actualities200409.htm

כאשר חולקו פרסי לשכת עורכי-הדין לשנת התשס”ד – וגם אז כיכבה דליה דורנר במצעד מקבלי הפרס. רק פרשה מהשפיטה וכבר היא קופצה ממיטה למיטה, כדי לשכב עם מי שהיו נתונים לחסדיה עד ליל-אמש, והיום היא זוכה לחסדיהם.

מה יש בה, בדליה זו?

פסקה נגד השמדתם של חתולי-רחוב – נהדר, כי גם אני בעד החתולים:

http://www.quimka.com/actualities/actualities200402.htm#cats

אבל השאלה היא אם היא פסקה כך משום שהיא שופטת-צדק, או משום שהיא אוהבת-חתולים.

או פסיקותיה למען האזרח הקטן: האם הן נובעות מהיותה שופטת-צדק, או מהרקע הסוציאליסטי שלה? ואם הן נובעות מהרקע הסוציאליסטי שלה – האין אילו פסיקות “פוליטיות”.

ברשותכם אשאיר את השאלות האלה פתוחות משום שאני לא התמחיתי בדורנר, וכל אחד ישפוט לפי הבנתו.

אבל אני רוצה על מקרה אחד – מקרה אחד יותר מדי – המראה עד כמה היא הייתה מושחתת.

שני נהגים נתפסים במהירות מופרזת, ומועמדים לדין בבית המשפט לתעבורה. המדידה בוצעה באמצעות הממל”ז (“אקדח הלייזר”), מטווח של כ-500 מטרים.

הרכב בית המשפט העליון בראשות כבוד השופטת ד’ דורנר מוציא מתחת ידיו פסק-דין בן כ-30 עמודים האומר כי המכשיר הזה טוב עד לטווח של 300 בלבד.

מה המסקנה? יש לזכות את שני המערערים.

אבל לא. דליה וחבריה מתעלמים מהעובדה הזאת, ודוחים את ערעורם:

http://www.quimka.com/rh/reasonings/israbluff.htm#_Toc105927047

וכפי שאני מראה שם, במקרה הזה ניתנה לשופטים הזדמנות לגיטימית לתקן את המעוות, והם דחו אותה בהנמקה אומללה, דבר המעיד על התעלמות-בזדון.

איזה אינטרס יש לדליה וחבריה להתעלם בזדון מעובדות אשר לדעתם מחייבות זיכוי?

אולי הרצון לפגוע בסניגור, אשר מרבה למתוח ביקורת על בתי המשפט, ולמנוע ממנו להתהדר בזיכוי, ואולי סיבה אחרת, אבל שופט אשר מרשיע נאשם (או, בערעור, מאשר את הרשעתו) תוך שהוא מתעלם מעובדות שהן רלוואנטיות לדעתו-הוא – הוא שופט מושחת.

דליה דורנר הייתה, איפוא, שופטת מושחתת, ולא יעזרו לה אלף פסקי-דין לטובת דלת-העם או לטובת חתולי-הרחוב – שחיתות היא שחיתות היא שחיתות.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר