מכתב גלוי של שלמה אבינר ל”נכדו”, ערב גיוסו

מכתב גלוי של שלמה אבינר ל”נכדו”, ערב גיוסו


19.07.2010 00:15
מכתב גלוי של שלמה אבינר ל"נכדו",  ערב גיוסו


דברי הזוועה המובאים בזה שוגרו אלי בדוא”ל. פשוט, מדהים! והכי מדהים שאיש המזדהה כאוהב העם והארץ, מוצא לנכון לפרסם את הזוועה הזו. ואולי הוא צודק, אולי עם ישראל יבין, סוף סוף, שמלחמה לו עם השטן.



ב”ה                     כך מוציאה כת השטן את ילדיה לשמד - א'

מ ט ה     י ה ו ד י     ל א ו מ י    (מי”ל)

“לא ארץ נכריה לקחנו לנו, ולא ברכוש-נוכרים משלנו, כי את נחלת-אבותינו, אשר בידי אויבינו, בעת מן העיתים, בלא משפט-נכבשה. כאשר היתה לנו עת, השיבונו את נחלת

     אבותינו” (מכתבו של שמעון החשמונאי לאנטיוכוס, עפ”י מכבים א’, עמודים 344-5)

טלפון: 03-5615353    yoavi@yoavicpa.co.il E-mail:

מכתב זה מופץ לכ- 18,000 בתי אב – כל הרוצה להסיר כתובתו, ימחק מהתפוצה תוך 48 שעות

                                                                                                                 

18 ביולי 2010

ערב תשעה באב תש”ע

                                                                                                                           132 / חר         

לכבוד

אחי ורעי

קראו הגיבו והפיצו,

 

א.        מכתב לנכד המתגייס, מאת הרב שלמה אבינר שליט”א

נכדי היקר,

 

מחר אתה מתגייס לצבאנו הקדוש ובוודאי מאוד מתרגש. גם אני מתרגש. איני מצליח לעצור את דמעותי, דמעות של אושר.

 

כי אני לא זכיתי כמוך. אתה נולדת בזמן הנכון ובמקום הנכון. אני לצערי נולדתי בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון, ובתור ילד הוריי הסתירו אותי כדי שלא אגיע למחנה השמדה. אך רוב משפחתנו נספתה. אני שמעתי את שיר ה – SA: “כאשר דם יהודי ניתז על סכיני, הולך יותר טוב.”

 

אתה יודע נכדי, נמאס לי מאלפיים שנות גלות. נמאס לי לברוח ממדינה למדינה. נמאס לי להיות תלוי בחסדיהם של אחרים, כמו ילד אסופי במוסדות רווחה. נמאס לי לדפוק על דלתות הממלכות, לחכות ולהתחנן שירשו לנודניק הזה להיכנס.

 

כאן אני בבית שלי, אני בארצי, היא שלי, היא הובטחה לי, לכן אני לוקח אותה, ואיני זקוק לאישור של אף אחד.

 

אני רואה אותך עם הנשק והמדים, יחד עם כל החברים, עם כל החיילים, ואני אומר לעצמי: הגיעו ימות משיח.

 

אני כבר זקן והולך כפוף, אך כאשר אני חושב עליך, אני מזדקף, אני חש עוז וגבורה.

 

ידע כל העולם כולו: זו ארצנו ואנו נגן עליה. צבא הגנה לישראל. איזה שם נפלא! איננו הולכים לכבוש ארצות נכר, אלא להגן על ארצנו, כפי שאמר שמעון החשמונאי.

 

נכדי, אתה תפגוש שם חברים חדשים, חברים אמיתיים, אחים לנשק. פתאום אתה תראה שההבדלים מתגמדים, שהמשותף גדול לאין ערוך מן המפריד. יחד, כאיש אחד, בלב אחד, כתף אל כתף, אתם תיחלצו למשימה הנפלאה להגן על עמנו ועל ארצנו.

 

אני מקנא בך נכדי. לא, איני מקנא. כי אתה בשר מבשרי. כשאתה תרוץ לקרב אני אהיה איתך ברוחי. כן, כן. אני כבר לא דופק בדלתות ארצות אחרות בפחד וברעדה, אני נכנס לארצי וצועק: אני בביתי. זו ארצי. אם יירו עלי, לא אחכה, אני אירה בחזרה.

 

אכן שם נפלא: צבא הגנה לישראל.

 

אמר הוגה אחד: “הפילוסוף דיקרט טעה. הוא אמר: אני חושב לכן אני קיים. הבל. אנו כבר חושבים כמה אלפי שנים, ואיננו קיימים. אלא אני מתגונן לכן אני קיים!”.   

 

הארה: הרב אבינר כתב את המכתב הנ”ל בשעתו, לנכדו שהתגייס לצה”ל. מכתב זה מופץ היום תשעה באב, בהוקרה לבני ציון היקרים שמתגייסים בחודש זה (מחזור אוגוסט 2010) לחטיבות הלוחמים, להגנת העם והארץ. יהי רצון ששומר ישראל, ישמור על חיילי ישראל, שומרי עם ישראל, האומרים (גם החילונים) “שמע ישראל”. ריבונו של עולם, שמור עליהם!!!

אלי שבשמים, צור ישראל וגואלו, אנא, שמור עליהם!!!

                                           בכבוד רב,

                                                                                                                                           

                                                          רו”ח חיים יואבי רבינוביץ

                                                           מטה יהודי לאומי



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר