תזכיר החוק לתיקון חוק ההוצל”פ בעניין מינוי רשמי ההוצל”פ – הערות

תזכיר החוק לתיקון חוק ההוצל”פ בעניין מינוי רשמי ההוצל”פ – הערות

שמחה ניר, עו”ד
26.05.2010 06:05
פרץ שקלים

פרץ שקלים


משרד המשפטים מזמין הערות מהציבור באשר להצעות-חוק שהוא מבשל *** מה שהם מציעים עכשיו רק יעמיק את השחיתות בהוצל”פ, אם היא קיימת, ויעזור להצית את השחיתות שם – אם היא עדיין לא קיימת *** סקירה על פוטנציאל השחיתות במערכת שעברו דרכה 200 מיליארד שקלים



רשת האתרים של קימקא

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

24.5.2010

לכבוד

מר אבי ליכט

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי)

משרד המשפטים

ירושלים

 

לאבי שלום,

לבקשתכם הערות לתזכיר החוק מס’ 803-10-2010-000085, העוסק במינוי רשמי ההוצל”פ, ותחילה הקדמה.

הקדמה: השחיתות בהוצל”פ – ההיית, אם חלמתי חלום?

מאז נחקק חוק ההוצל”פ זרמו בהליכי ההוצל”פ, על פי הערכה גסה ביותר, ובמונחים של היום, כ-200 מיליארד שקלים חדשים. ההערכה הזאת אינה כוללת כספים אשר לא דווחו להוצל”פ, כולל כספים אשר נגבו באמצעות כונסי נכסים אשר מונו ע”י רשמי ההוצל”פ, ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם.

על פי אותה הערכה גסה נוספת כיהנו באותה התקופה כ-200 רשמי הוצל”פ, וסביבם שימשו כ-3,000, אולי אף יותר, מוציאים לפועל, פקידים ו”בעלי תפקיד (קבלני הוצל”פ)”.

בנוסף לכך עסקו במשך השנים האלה כמה מאות – אם לא אלפים – עורכי דין בענייני הוצל”פ, כאשר זה עיסוקם העיקרי, אם לא היחיד, ומקור פרנסתם העיקרי, אם לא היחיד, הוא ייצוגם של זוכים גדולים – בעיקר בנקים.

אפשר לומר בוודאות כמעט מוחלטת כי בכל עת נתונה מתחככים בכל רשם הוצל”פ עשרות עורכי-דין “קבועים”, המייצגים זוכים גדולים, בעיקר בנקים.

במכלול הנתונים האלה, וכאשר תחת שרביטו של כל רשם הוצל”פ עוברים, במהלך כהונתו, כמיליארד (!) שקלים חדשים, נשאלת השאלה כיצד, במשך 43 שנות קיומו של חוק ההוצל”פ, לא נחשפה אפילו אגורה אחת – אפילו אגורה אחת! – של שחיתות, מתוך כ-200,000,000,000 (מאתיים מיליארד!) ש”ח שזרמו דרך המערכת, או מתוך סכומים לא-מדווחים, שהמערכת נתנה להם “להישאר בחוץ”.

שתי תשובות אפשריות לכך: האחת – שכל העוסקים במלאכה הם טליתות שכולן תכלת, והשנייה – שמתחת לשטח מתנהלת תעשייה של שחיתות, בה כל המעורבים מתוזמרים ביניהם, ומחפים אלה על אלה.

אני אומר לכם כי האפשרות השנייה היא נכונה, ואם משרד המשפטים ייזום חקירה בנושא הזה – תהייה רעידת-אדמה, אבל גם אם אני טועה, נשאלת השאלה תוך כמה זמן תתחיל המערכת להיות מושחתת, כאשר אין שום מנגנון המבטיח את טוהר המידות במערכת ההוצל”פ.

אמרתי לכם – ואתם לא אביתם שמוע

אני יודע שזה לא “מזיז” לכם, כי אתם מפחדים מרעידת-האדמה, ואתם מעדיפים את “אל תעשו גלים”, אבל הערותי אלה מתפרסמות ברבים, וכאשר האסון יתרחש, כל העולם ואשתו יידעו כי אני אמרתי לכם – ואתם לא אביתם שמוע!

וזאת אינה הפעם הראשונה שאני מזהיר אתכם.

בשנת 2000 הזהרתי אתכם מפני “מכה אנושה וכואבת” למערכת המשפט, אשר תתבטא, בין השאר, ברצח של שופט בישראל.

אמרתי לכם שזה יקרה, ולא אביתם שמוע.

אמרתי לכם שזה יקרה תוך חמש שנים – וזה קרה תוך פחות מארבע.

זכויות החייב בהוצל”פ נרמסות ונשחקות עד-דק

מי שמגיע לו כסף, אינו זקוק לעזרת החוק, כי מטען-חבלה קטן מתחת למכוניתו של החייב לו יעשה את העבודה מצויין, ומהר, וישנן “משפחות” אשר מתמחות בכך, ומתפרנסות מכך לא רע.

מי שזקוק להגנת החוק הוא דווקא החייב, אבל במערכת ההוצל”פ זכויותיו נרמסות ונשחקות עד-דק. במערכת ההוצל”פ רק הכסף והכוח מדברים, ואת החייב קשה-היום אין איש השומע.

בעלי הכוח והכסף הם הזוכים הגדולים, הסדרתיים, ובעיקר הבנקים, העושים במערכת ההוצל”פ כבתוך שלהם, ומזינים את המערכת בכל מה שהם רוצים – ואין המונע בעדם.

על חוב של 15,000 ש”ח ימנו כונס-נכסים על ביתו של החייב, ימכרו את ביתו ב-300,000 ש”ח, הכסף ייעלם, וכאשר החייב יתחיל לשאול שאלות, “יאפסו” לו את התיק, ויגידו לו ש”התיק סגור”.

מפסק הדין שניתן לאחרונה בביהמ”ש המחוזי, ת”א, ע”י השופטת יהודית שטופמן בתיק רצ”פ 1298-08 עולה תמונה מחרידה: החייב הגיש כ-30 (שלושים!) בקשות, וכולן נדחו בקש, ורק אחרי שהגיש בקשת רשות לערער, וחיכה לצדק שנתיים נוספות, זכה לכך שערכאת הערעור תחזיר את התיק לרשם ההוצל”פ, על מנת שזה ישמע את טענותיו של האיש, וידון בהן לגופן.

אם “קבלני הגבייה” הפרטיים היו עושים את מה שעושים בהוצל”פ, הם היו מאכלסים בהמוניהם את בתי הכלא בישראל, אבל בהוצל”פ הרשמים מכוסים ע”י סע’ 73א’, המעניק להם חסינות מוחלטת, ואילו הגורמים המנהליים מגלגלים כל עניין מנהלי אל פתחם של הרשמים, כדי שיהיה להם כיסוי של “פועלים על פי החלטת רשם”.

אבל זה עוד לא הכל: כל תיקון אשר נעשה במשך השנים בחוק ההוצל”פ, למען ה”יעילות” של הליכי הגבייה, שוחק עוד ועוד את זכויות החייב.

ומי שלא מכיר את הנושא, שיקרא את המאמרים שהקישורים אליהם מצורפים למטה.

וזה מביא אותי להערות על תזכיר החוק בעניין מינוי הרשמים.

הוועדה לבחירת הרשמים

כדי להבטיח את טוהר המידות בכל מערכת, ובמיוחד במערכת אשר מגלגלת כספים רבים, יש להגביל מאוד את משך הקדנציות, ובמקרים המתאימים אפילו שולחים עובדים לחופשה מפנקת בחו”ל, ואז, בהעדר מי שינהל את המניפולציות, הכל מתגלה.

נדמה לי שגם אתי אלון, זו שבמעילתה הרסה את הבנק למסחר, נתפסה כך.

כאשר הופרדה מערכת ההוצאה לפועל ממערכת המשפט, עבר דוד מדיוני, המשנה למנהל בתי המשפט והאחראי לכל הנעשה בהוצל”פ, יחד עם הכסא שלו, אל לשכת מנהל רשות האכיפה והגבייה.

האם הייתה זו “הפרדה”? לא, זו הייתה הנצחה. הנצחה של כל עוולות ההוצל”פ.

ומה אתם מציעים כעת? שאותו מדיוני יישב בוועדה לבחירת הרשמים, ויעשה לנו רשמים “בצלמו ובדמותו”?

ואני שואל אתכם: מה תעשו אם יום אחד תקראו בעיתון, יחד עם קפה-הבוקר שלכם, שאותו מדיוני נעצר בחשד למעילה/שוחד/גניבה?

לא אין לי מידע בנושא הזה. יש לי רק חוש ריח, וקצת ידיעה על חוק הכלים השלובים, ועל האוסמוזה והדיפוזיה, ואם זה יקרה, תזכרו שאני אמרתי לכם, הזהרתי אתכם, ואתם לא אביתם שמוע.

כדי לנקות את אורוות ההוצל”פ צריך להתחיל הכל מחדש, ולכן אסור להכניס את מנהל המערכת לתמונה הזאת, גם אם הוא לא דוד מדיוני, אבל במיוחד אם הוא דוד מדיוני.

הגבלת משך כהונתו של רשם הוצל”פ

ישיבתו של אדם תקופה ממושכת באותו התפקיד לא מיטיבה – לא עימו ולא עם התפקיד, ובמקום בו מתלגלגלים כספים רבים – לא כל שכן.

מוצע, איפוא, שרשם הוצל”פ יכהן תקופה מוגבלת, ללא אפשרות הארכה.

הייתי מציע שנה אחת בלבד, אבל כיוון שאני יודע שדברים כאלה אינם אהובים, הייתי אומר, כפשרה, שלוש שנים – גג.

תנאי לכשירות

בנוסף לכך שרשם ההוצל”פ צריך להיות כשיר לכהונת שופט של בימ”ש השלום, צריך להוסיף עוד תנאי כשירות, כדי שלא להפוך את הכהונה הזאת לקרש-קפיצה לשיפוט, למי שאין לו כישורים, אבל יש לו קשרים (כמו כהונת שופטי תעבורה, למשל).

אני הייתי מציע שלמועמד לכהונת רשם יהיה ותק מוכח של שלוש שנים בייצוג חייבים בהוצל”פ, וזאת כדי לאזן במעט את מעמדם של החייבים כבעלי-דין שווים בפני החוק.

האחראי על בחינת תלונות נגד רשמים

כיוון שרשם ההוצל”פ הוא עובד-המדינה, גם לעניין המשמעת, העמדת “צנזורה” על האפשרות להעמידו לדין משמעתי פוגעת בעצמאותו של נציב שירות המדינה.

אין לכך מקום.

הממונה על הרשמים

ראוי להגדיר בחוק את תפקידיו וסמכויותיו.

ערעור

ההצעה להוריד את הערעורים על רשם ההוצל”פ (בזכות וברשות) מביהמ”ש המחוזי לבימ”ש השלום, ולהפוך את הערעור למחוזי מערעור בזכות לערעור המותנה ברשות היא המשך להזנייה הכללית של מערכת המשפט, אשר במסגרת מורידים עניינים רבים בערכאה אחת לפחות, וכן מהרכב שלושה לדן יחיד, ומערעורים-שבזכות (בםני הרכב שלושה) לערעורים התלויים במתן רשות, אשר מתבררים בפני דן יחיד – אם ניתנה הרשות.

ועל כך אני מעיד מנסיוני האישי: בעשרים השנים מאז שערעורי התעבורה הורדו מהרכב שלושה לדן יחיד, הידרדר משפט התעבורה לרמתו בשנות החמישים של המאה שעברה.

ההזנייה הזאת, אגב, גם פוגעת במעמדו ומורידה מערכו של רשם ההוצל”פ, והעובדה שגם החלטותיו השיפוטיות, הערעור עליהן נגמר (למעשה) בבית משפט השלום הופכת את רשם ההוצל”פ ל”תת-שופט”, מרבה עוד יותר את פוטנציאל-השחיתות בהוצל”פ.

אציין, לעניין זה, כי שר המשפטים אינו תלוי באוצר ובשום גורם אחר בבואו לקבוע את מספר השופטים – הן בבימ”ש השלום והן בביהמ”ש המחוזי, כך שלהזנייה הזאת אין כל הצדקה.

אל תעשו את זה. אל תתנו לתת-שופט, אשר לא עבר את המסננת של הוולב”ש, ולא נשבע לפני נשיא המדינה, מעמד, כוח וחסינות של רב-שופט, אשר אפשרויות הערעור עליו מוגבלות מאוד.

אל תעשו את זה, כי מה שאתם מציעים עכשיו רק יעמיק את השחיתות בהוצל”פ, אם היא קיימת, ויעזור להצית את השחיתות שם – אם היא עדיין לא קיימת.

אם לא תאבו שמוע גם כעת, ויום אחד הנושא הזה יתפוצץ לכם בידיים – תזכרו שאמרתי לכם, תזכרו שהזהרתי אתכם. תזכרו שלא אביתם שמוע.

בברכה ובכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי,

רשת האתרים של קימקא

·         מצורפים למטה קישורים, כמובטח לעיל

___________

העתקים:

השר מיכאל איתן, השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור

הפרופ’ יעקב נאמן, שר המשפטים

חה”כ אורי מקלב, יו”ר ועדת הכנסת לפניות הציבור

חה”כ יואל חסון, יו”ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה

חה”כ דוד רותם, יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

חברי הממשלה

חברי הכנסת

האתר של קימקא

 

תחלואי ההוצאה לפועל – טיפול מערכתי, טיפול נקודתי

 שמחה ניר, עו”ד

 

הרצאה בכנס “מערכת המשפט וההוצאה לפועל”, ספטמבר 2009 *** האם קיימים “קשרי עבודה” בין יו”ר ועדת ההוצל”פ של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב , עו”ד ליאור שפירא, לבין ראש ההוצל”פ, הרשם אמיר צ’כנוביץ? 

 

על הקומבינה בין הבנקים להוצאה לפועל, על מדינת ישראל כמדינת העולם השלישי המושחת ועל חלקו של מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, בשחיתות הזאת*

 שמחה ניר, עו”ד

 

על אחד התרגילים המסריחים שמנהלים הבנקים במשותף עם ראשי ההוצל”פ והשופטים, כדי לעשוק את הציבור 

 

“כל רשמי ההוצל”פ פועלים עם מחשב הוצאה לפועל שיקרי ומעוות. הם יודעים מצוין את העובדות”

 יוסף הרמן

 

יוסף הרמן, המכיר לפני ולפנים את הנעשה בלשכות ההוצאה לפועל, מגיב על תזכיר הצעת חוק בעניין רשמי ההוצל”פ 

 

זפטה רצינית (דוקודרמה)

 שמחה ניר, עו”ד

 

וכמו שאמרתי, כבודו, לא רק שחברתי המלומדה לקחה את הכסף לעצמה … אלא שהיא, על דעת עצמה, עוד הגישה ללשכת ההוצל”פ “עדכונים”, והעלתה את החוב מעשרת אלפים לחמשים אלף – תוספת של 400% לשנה, ועכשיו, אחרי שנה נוספת – תוספת של 400% על הכל, וביחד – 250 אלף מקרן של 10,000 ש”ח, תוך שנתיים. רבית של 2400%, כבודו *** על נפלאות ההוצל”פ בישראל 

 

לחה”כ יואל חסון, יו”ר הוועדה לביקורת המדינה: על השקרים של הרשות לאכיפה וגבייה בעניין ההוצאה לפועל

 שמחה ניר, עו”ד

 

יו”ר הוועדה לביקורת המדינה עונה לחברי התנועה לקיום החוק: “הבעיות השונות בתפקוד ההוצאה לפועל, עליהן אתם מצביעים במכתבכם, ידועות. … בשבועות הקרובים בכוונתי לשקול האם לקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה במהלך המושב הבא של הכנסת בנושא תפקוד ההוצאה לפועל *** אנחנו מתחילים להזרים לו חומר לשיעורי-בית 

 

חה”כ אורי מקלב, יו”ר הוועדה לפניות הציבור: עו”ד ענת ליברמן משקרת לכם במצח נחושה!

 שמחה ניר, עו”ד

 

אזרח בשם יוסי הרמן פנה אל ועדת הכנסת לפניות הציבור בתלונה על עוולות ההוצל”פ *** הנושא הועבר לרשות לאכיפה וגבייה, על מנת שזו תשפוט את עצמה *** נראה מה יגיד יו”ר הכנסת על הפגיעה בכבוד הכנסת *** ומה תגיד הוועדה לביקורת המדינה 

 

עו”ד ענת ליברמן מהרשות לאכיפה וגבייה מסובבת שוב את הכנסת בכחש (2)

 שם הכותבת שמור במערכת

 

חייבת בהוצאה לפועל פנתה אל חה”כ חיים אורון (ג’ומס), בתלונה על מערכת ההוצאה לפועל *** חבר-הכנסת פנה אל שר המשפטים, וזה דידרר אל החתולים כדי שיסבירו מה הם עשו עם השמנת *** סגנית היועצת המשפטית של הרשות משיבה לחבר הכנסת במכתב רצוף שקרים והטעיות 

 

לשר מיכאל איתן, על חגיגת השחיתות בהוצאה לפועל (א)

 שמחה ניר, עו”ד

 

בעקבות מידע שהגיע – וממשיך להגיע – למערכת האתר של קימקא אנחנו פותחים בסדרת מכתבים אל חה”כ מיכאל איתן, השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, אשר כבר נכנס לתמונה – עוד לפנינו 

 

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, איפה השקיפות?!

 שמחה ניר, עו”ד

 

באתר של הרשות מתהדר מדיוני ב”שקיפות” של הליכי ההוצאה לפועל, ואנחנו מתעניינים איך זה בא לידי ביטוי במציאות 

 

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, איפה השקיפות?! (2): האם עו”ד ענת ליברמן מתחמקת מתשובה מלאה?

 מערכת האתר של קימקא

 

בניגוד לפקפוקינו אם נקבל תשובה לפנייתנו הקודמת, אכן קיבלנו תשובה, אבל לא מלאה *** אנחנו ממשיכים לשאול, עד שכל הנעשה במערכת ההוצל”פ יהיה שקוף לחלוטין – גם לחייבים וגם לציבור הרחב 

 

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, איפה השקיפות?! (3): מדוע עו”ד ענת ליברמן עדיין מתחמקת מתשובה מלאה?

 מערכת האתר של קימקא

 

בניגוד לפקפוקינו אם נקבל תשובה לפנייתנו הראשונה, אכן קיבלנו תשובה, אבל לא מלאה, אשר רק מחמת הספק לא הגדרנו אותה כ”מתחמקת”, ורק שאלנו אם היא כזאת *** אבל אחרי התשובה השנייה, ההתחמקות היא ודאית, אבל אנחנו לא נניח להם, עד שכל הנעשה במערכת ההוצל”פ יהיה שקוף לחלוטין – גם לחייבים וגם לציבור הרחב 

 

דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, איפה השקיפות?! (4): עו”ד ענת ליברמן, הזדמנות אחרונה להבין מה רוצים ממך!

 

לאיזו רמת של הסברים צריך לרדת כדי שעורכת-דין בישראל תבין מה רוצים ממנה? רמת בצפר עממי? רמת גן?! 

 

מדוע אריה כהן, המס’ 2 ברשות האכיפה והגבייה, ברח כשפן, זנבו בין רגליו?

 שמחה ניר, עו”ד

 

לאריה כהן, הנושא בתואר “ראש אגף בכיר אכיפה וגבייה” ברשות האכיפה והגבייה, ניתנה הזדמנות להגן על עצמו בכנס אקדמי רב-משתתפים – אבל הוא “התאייד” *** שתיקה מחשידה, לתשומת לב המשטרה 

 

לעו”ד קרן לזימי, עוזרת משפטית למנהל בתי המשפט, משה גל: מה “שיפוטי” בהחלטה לשחרר כונס נכסים ולסגור תיק הוצל”פ?

 שמחה ניר, עו”ד

 

אנחנו מכירים את הרעה-החולה של גלגול בקשות של חייבים בהוצל”פ מהתחום המנהלי לתחום השיפוטי, כדי לסבך לחייב את העניינים, ולהקנות לרשם ההוצל”פ חסינות מפני הליכים פליליים ואזרחיים, והרי לנו דוגמה נוספת, שעושים זאת גם בלי בקשה של החייב *** אם החלטה כאמור היא “שיפוטית”, מדוע לא נותנים לצדדים לתיק לטעון בעניין? 

 

על חובת הדיווח להוצל”פ ע”י כונס נכסים שהוא גם בא-כוחו של הזוכה: על תקנה לא-רלוואנטית, ועל טעות אידיוטית שלי

 שמחה ניר, עו”ד

 

תקנה 17א’ לתקנות ההוצל”פ מחייבת את הזוכה לדווח על כספים שקיבל “שלא באמצעות הלשכה” *** תקנה זו כלל אינה מתייחסת לכספים שקיבל כונס-נכסים ממכירת נכס של החייב, לו הוא התמנה ככונס *** על אפשרויות-השחיתות הנובעות מ”אימוץ” התקנה הזאת לגבי כספים שקיבל הכונס, ועל החשש שרשמי ההוצל”פ שותפים לשחיתות הזאת 

 

לשר המשפטים, דניאל פרידמן, וליועץ המשפטי, מני מזוז: להפסיק את עוולות ההוצל”פ, הנעשות מזה שנים

 דב אבן-אור, עו”ד

 

במצב שכזה, אין טעם לחיות במדינה שכזו, וקל-וחומר שאין טעם לשרת בצבא ולסכן חיים, אם אח”כ – אלו ייהרסו כתוצאה מעוול מתמשך מצד השלטון, ואין מקום לשלם מיסים; ומעל לכל תשאל השאלה: מדוע לקיים חוק, אם מימושו הינו סלקטיבי ותמיד לרעת הפרט? 

 

לשלטון יש חוק, לאזרח חוקן

 דב אבן-אור, עו”ד

 

הגיע הזמן להבהיר לציבור שאינו בקי בהליכי משפט וחוק, כי המושג: “חייב”, אין פירושו כי בעל החוב זכאי לגבות ככל העולה על רוחו, וכי מערכת המשפט אמורה לדאוג כי רק “החוב” הנכון ישולם ותו לא *** לא תאמינו כי דבר שכזה יכול להתרחש בישראל של שנת 2009 

 

שערורית ההוצל”פ מגיעה לבג”ץ

 דב אבן-אור, עו”ד

 

לאחר שפניותיו אל שר המשפטים ואל היועץ המשפטי לממשלה לא נשאו פרי מביא עו”ד דב אבן-אור את הנושא אל פתחו של הבג”ץ *** עתירה על הסדרי החישוב הפרטיים שבין הבנקים למערכת ההוצל”פ 

 

לכבוד המנהל האדמיניסטרטיבי, לשכת ההוצל”פ, תל-אביב: על חוצפתו של המוציא-לפועל, חנוך דיכטר

 אזרח שאכפת לו

 

כאשר עובד-הציבור מתחמק שוב-ושוב מלהתייחס לטענותיו של הפונה, תשובת “אין לי מה להוסיף” היא תשובה כוחנית, שחצנית וחצופה של מי שמצפצף על האזרח, ומנצל לרעה את הכוח השלטוני אשר בידיו. 

 

על לשכות ההוצאה לפועל, ועל החוצפה השלטונית: מכתב תלונה לכל הגורמים האחראים על המערכת הזאת

 

נשמע “הזוי”?! כשתקראו את מכתבי זה עד הסוף תראו כי שום דבר כאן אינו “הזוי”, וכי המילה האופנתית הזאת אינה מתאימה למציאות היום-יומית בלשכות ההוצל”פ. האם הם טובים יותר מ”חברות הגבייה” של “משפחות הפשע”? 

 

מערכת ההוצאה לפועל: שערוריית האגרות הבלתי-חוקיות על העתקים מהתיק

 שמחה ניר, עו”ד

 

מנגנון ההוצאה לפועל מתוזמר עם הזוכים, והם פועלים יחד, כגנבים-בלילה *** אם אתה רוצה לדעת מה מבשלים נגדך, אתה צריך לשלם אגרה *** מחר תצטרך לשלם כדי לדעת במה מאשימים אותך 




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר