תחלואי ההוצאה לפועל – טיפול מערכתי, טיפול נקודתי

תחלואי ההוצאה לפועל – טיפול מערכתי, טיפול נקודתי

שמחה ניר, עו”ד
10.11.2009 18:45
יכול נוכל להם!

יכול נוכל להם!


הרצאה בכנס “מערכת המשפט וההוצאה לפועל”, ספטמבר 2009 *** האם קיימים “קשרי עבודה” בין יו”ר ועדת ההוצל”פ של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב – עו”ד ליאור שפירא לבין ראש ההוצל”פ, הרשם אמיר צ’כנוביץ?



בראשית חודש ספטמבר, השנה, התקיים בתלאביב כנס תחת הכותרת מערכת המשפט וההוצאה לפועל“.

בהזמנה לכנס אומר יוזמו ומארגנו, עוד דב אבןאור:

לדאבון הלב, עד כה, האזרח הקטן נלחם מלחמותיו נגד עוולות השלטון – לבדו, או בסיוע עוד, תוך תקווה כי הצדק יעמוד לצידו, אולם אלו היו מלחמות דוןקישוט, וכך רבים וטובים נשחקו עד עפר, ומאידך – הבנקים וחברות הענק המשיכו לחגוג על גבם של התמימים
וההגונים.

לצערי לא יכולתי להיות נוכח בכנס, על מנת לשאת את הרצאתי, ודב התנדב לקראה במקומי, מן הכתב, ככל שהספיק הזמן שעמד לרשותו.

אני מתכבד להעמיד את ההרצאה (עם מילואים והשלמות, וגם עם שמות שלא היו בהרצאה המקורית) לרשות הציבור הרחב.

ותודה לדב, ידידי.

מבוא: על מערכת המשפט, כארגוןהגגשל ההוצאה לפועל

חברים,

מערכת ההוצאה לפועל חולה.

מערכת ההוצאה לפועל זקוקה לטיפול דחוף, אבל לא רק נקודתי.

מערכת ההוצאה לפועל היא רק אחת ממערכותהמשנה של מערכת המשפט, וכל הכלים שלובים המה.

המחלה העיקרית ממנה סובלת מערכת המשפט היא העדר היושר האינטלקטואלי.

היום לשופטים מותר להתייחס למה שהם רוצים ולמה שנוח להם, ולהתעלם ממה שלא נוח להם, ולא מתיישב עם התוצאה אותה הם סימנו מראש.

תארו לעצמכם שאתם מואשמים ברצח, אבל, במסגרת פרשת ההגנה, אתם מביאים את המנוח“, אשר מעיד שהוא חי ברציפות מגמר לידתו ועד לרגע הזה” – ראייה ניצחת לכך שהוא עדיין חי, וממילא אם אפשר להאשימכם ברצח.

לכאורה אתם צריכים לצאת זכאים, אוטומטית, אבל לשופטים מותר להתעלם מהראייה הזאת, ולהרשיעכם ברצח של המנוחאשר כלל אינו מנוח.

לכאורה יש לכם ערכאתערעור – בית המשפט העליון – אבל גם הוא רשאי להתעלם מהעדות הזאת, ולקיים את ההרשעה.

מערכת המשפט מינתה לעצמה נציבה ועוד נציב, כזהכאילו“, כמו שאומרים, כדי לשמור על זכויותיכם מפני שופטים שאינם עושים מלאכתם נאמנה, בחריצות וביושר, אבל הם דאגו מראש לכך שהנציב ייבחר על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד“, וזה אומר שמערכת המשפט יכולה להבטיח לעצמה את בחירתו של נציב כזה אשר יבטיח לה מראש כיסויתחת מלא ומוחלט.

תארו לעצמכם ששר המשטרה ייבחר על ידי ממשלת ישראל וארגוני הפשע כאחד“… זה אותו הדבר.

הנציבה הראשונה – הטובהלמי שטרסברגכהן – קבעה שענייני היושר האינטלקטואלי של השופטים אינם בתחום טיפולה“, ואילו הנכנס בנעליה, אלי עזרלמי גולדברג, הגדיל לעשות, וקבע – ממרומי המקפצה – כי לשופטים מותר להתעלם מכל מה שמתחשק להם להתעלם ממנו. במלים אחרות: שופטים לא חייבים לגלות יושר אינטלקטואלי.

ומה הפלא: שני הנציבים האלה הם בשרמבשרה של המערכת“, הם חייבים לה את מינויים, וגם הם, כאשר עבדו כשופטים, נהגו בדיוק אותו הדבר – התעלמו מכל מה שהתחשק להם, כדי להגיע לתוצאה אותה סימנו לעצמם מראש.

מה נשאר לנו לעשות?

לפנות לשר המשפטים, המוסמך להעמיד שופטים לדין משמעתי (וזלזול בטענות המתדיינים הוא בוודאי עבירת משמעת), אבל בלשכת השר הותקן טייס אוטומטיאשר אומר לך לפנות אל הנתלש – הוא נציב תלונות הציבור על השופטים.

אתה חוזר אל השר ואומר שהנציב עצמו קבע שהוא אינו מוסמך, וכן מתחילה הפקידות שבלשכת השר לשחק איתך בחתולועכבר – ומזור לכאביך אין.

החצר האחורית של מערכת המשפט

כל אחד מכם, מן הסתם, הגיע איפעם לבית המשפט לתעבורה, וראה איך מתנהלים הדיונים שם, כאשר השופט מתוזמר עם התובע המשטרתי.

אתם באים לביהמש לתעבורה, חדורים אמונה בצדקתכם ובטחון ביכולתכם לשכנע את השופט לעשות צדק, אבל כאשר השופט אומר לכם נדחה להוכחות“, במקום להשיב מלחמה שערה, ולהילחם על צדקתכם, אתם מקפלים זנב“: כבוד השופט, אני לא יכול להפסיד עוד יום עבודה, מודה אני לפניך.

ככה, בפינה אחת של החצר האחורית של מערכת המשפט, אתם עצמכם מכשירים את הנעשה בפינה אחרת של אותה החצר האחורית, בה ראשי ההוצלפ מתוזמרים עם באיכוח הזוכים, כשם ששופט התעבורה מתוזמר עם התובע המשטרתי.

מה קורה כאשר אתם, החייבים, מגישים בקשה להוצאה לפועל? אחרי שבוע, שבועיים או יותר, הבקשה מגיעה – אם בכלל – לשולחנו של ראש ההוצלפ, והוא, בלי לקרוא את הבקשה נותן החלטה לתגובת בכ הזוכה תוך 20 יום“.

ומה קורה אם בכ הזוכה מצפצף על ההחלטה, ואתם מבקשים החלטה בהעדר תגובה“? אתם מקבלים החלטה חדשה, “לתגובת בכ הזוכה“, כי ראש ההוצלפ לא קרא גם אם הבקשה הזאת, או שקרא, והוא – ביזמתו – החליט לתת לבכ הזוכה עוד הזדמנות, ועוד הזדמנות, ועוד הזדמנות – ובינתיים בכ הזוכה, בפינה אחרת של החצר החשוכה הזאת, מרוקן לכם את חשבון הבנק, ומבקש לאפסאת התיק ולסגור אותו.

ראיתם פעם תיק שהוגשה בו בקשה בטענת פרעתי“, אבל הליכי הגבייה נמשכו, התיק אופס“, נסגר ובוער, יחד עם הבקשה בטענת פרעתי“? אני ראיתי.

ומה קורה אם, כדי למנוע נזק בלתיהפיך, אתם מבקשים עיכוב ביצוע עד למתן ההחלטה בבקשה גופה? גם הבקשה הזאת עוברת לתגובת הזוכה“…

ומה קורה כאשר אתה אומר כי בקשות של הזוכים נענות אוטומטית, ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל? במקום שהאדונים הנכבדים יבדקו את עצמם, הם מתנפלים עליך, בטענותהבל וסרק על הסגנוןשלך!

מה שעברתם עליו בשתיקה בבית המשפט לתעבורה חוזר עליכם בגדול בלשכת ההוצאה לפועל.

ואתם יודעים מה אומרים בלשכת ההוצלפ על זכויותיו של החייב? הזכות היחידה של החייב היא שאם גובים ממנו יותר, לדרוש את העודף” …

האם מישהו ראה פעם לירה אחת המוחזרת לחייב? שיקום!!!

מטרתו של חוק ההוצלפ

אומרים לנו כי מטרתו של חוק ההוצלפ היא להבטיח כלים לביצועם של פסקיהדין“, אבל זה לא נכון: כדי להבטיח את ביצועו של פסקדין מספיק להניח מטעןחבלה מתחת למכוניתו של החייב” – בלי אזהרה“, בלי טענת פרעתי“, ובלי שום דבר.

לכו ושאלו את חברות הגבייה“, המנוהלות, “כולן או מקצתןעי משפחותהפשע.

מטרתו של חוקה הוצלפ היא להבטיח שהליכי הגבייה יבוצעו כדין, שתישמרנה זכויותיו של החייב, ושלא יינקטו נגד החייב הליכי מעבר לדרוש לביצוע פסקהדין.

ושלא יקחו ממנו בלי חשבון, ואחרכך, מותש וחבול, הוא יצטרך לרדוף אחרי כספו, כדי להשיב לעצמו את מה שלא נלקח שלא כדין (אם הוא לא נאכלבינתיים).

עדיפות לנו משפחותהפשע!

אם קבלן גבייהפרטי יבצע פעולה לאחוקית, הוא ייכנס לכלא.

אבל אם ראש ההוצלפ, פקידיו או שלוחיהם והפועלים שמם, בשליחותם או ברשותם, יבצעו פעולה לאחוקית – הם חסינים, גם להלכה וגם למעשה.

והמסקנה: מערכת ההוצלפ נכשלה בהשגת מטרתה העיקרית.

איך הם עובדים?

מה קורה אם, למשל, נוקטים נגדך הליכי הוצלפ בלי שהומצאה לך אזהרה, כנדרש, ואתה פונה אל הלשכה ודורש שלא יעבירו לראש הלשכה שום בקשה לפני שממציאים לך את האזהרה? אומרים לך תגיש בקשה מסודרת“… אתה חוזר אליהם ואומר בשלב הזה אני לא צריך להגיש שום בקשה, כי עוד לא קיבלתי אזהרה, אבל הם בשלהם: תגיש בקשה מסודרת” …

בקשה מסודרת“, למי שלא מבין היא בקשה אשר בכותרתה מופעים שמות הזוכה והחייב, ומתחתיהם מופיעות המלים בקשה ל…”.

מדוע הם דורשים ממך בקשה מסודרת“?

כדי להפוך מחלוקת מינהלית בינך לבין הפקידים למחלוקת שיפוטיתבינך לבין הזוכה. כדי שהם יוכלו להעלות אותה לראש ההוצלפ, על מנת שזה ייתן החלטה שיפוטית“, אשר תיתן לפקידים את כיסויהתחת הדרוש להם, ותשלח אותך למסעהייסורים של בקשות רשות לערער, עם אגרות וערבויות, אשר באות להקשות עליך את החיים, ולאפשר לראש ההוצלפ לכופף לך את הידיים – עם רמזים להוצאות לדוגמה וכו‘ – ואחרכך אומרים לך שההחלטה ניתנה בהסכמתך“…

עצתי לכם: בכל מקום בו אתם רוצים למנוע את הגשת התיק לשופט האוטומטיהקרוי ראש ההוצלפ“, אל תגישו בקשה מסודרת. כיתבו מכתב הפותח במלים לכבוד המנהל האדמיניסטרטיבי של לשכת ההוצלפ ב…”.

ונניח שעונים לך נא להגיש בקשה מסודרת“.

ונניח שהפקידים מעלים את מכתבך אל ראש ההוצלפ, וזה נותן החלטההאומרת כי על החייב להגיש בקשה מסודרת גם אז אל תתייאשו: חיזרו אל האדון במכתב (לא בבקשה“!), בזו הלשון:

לכבוד

ראש ההוצלפ

לשכת ההוצאה לפועל

ב

נכבדי,

הנדון: מכתבי מיום

מכתבי שבנדון מתייחס לעניין מנהלי טהור, המופנה אל המנהל האדמיניסטרטיבישל לשכת הוצלפ זו, ולא ברור לי על מה ראתה המזכירות להביאו בפני כבראש ההוצלפ, אלא אם כבודו משמש גם כמנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה הזאת.

אם במלים בקשה מסודרתמתכוון כבודו לבקשה המוגשת לתגובת הצדשכנגד, אבקש להבהיר כי לעניין מכתבי שבנדון אין לזוכה שום מעמד, כי אנחנו עדיין במישור המינהלי. כמובן שכבודו רשאי להתייעץ עם כל מי שיחפוץ, כולל עם בכ הזוכה, אולם אין בכך כדי להקנות לזוכה מעמד כלשהו, מעבר לבעל דיעה מייעצת“.

אם כבודו אכן משמש כמנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה, אבקש ממנו לענות לי בתור שכזה, ולא בתור ראש ההוצלפ“, ואם כבודו אינו המנהל האדמיניסטרטיבי של הלשכה, אבקש להעביר את פנייתי אל מי שמשמש בתפקיד הזה.

בכבוד רב,

סיפור מהחיים

ולסיום, סיפור אמיתי, המראה עד כמה שמערכת ההוצלפ מושחתת:

מדינת ישראל, לוכסן בית החולים הממשלתי בנהריה, באמצעות בכ עוד פלוני (קבלןגבייה), פותחת בהליכי ביצוע שטר לזכות בית החולים. על השטר חתום (או לא חתום, זאת לעולם לא נדע) בעלהדאז של מי שאולי הייתה מאושפזת בבית החולים הזה.

אחרי חמש עשרה (!!!) שנים של ניסיונות כושלים לגבות משהו מהבעל, נזכר העודהקבלן בקיומה של האישה, אבל כדי לנקוט הליכיגבייה כנגד האישה צריך לפתוח תיק הוצלפ נגדה, ואפילו אם ניתן להוסיף אותה כחייב מס‘ 2″, עדיין יש צורך להמציא לה אזהרה – דבר המאפשר לה לטעון להתיישנות החוב נגדה.

התחכם העודהקבלן, והגיש ללשכת ההוצלפ עדכון פרטים” … כאילו מדובר בשינוי כתובתו של חייב, ולא בהוספת חייב חדש. כמובן שמזכירות הלשכה עשתה עצמה חותמתגומי, ועדכנהאת הפרטים בהוסיפה את האישה כחייבת“, וכאן החל העוד הקבלן לרדת לחייה בעיקולים, כאשר היא אפילו לא יודעת שחשבוןהבנק שלה עוקל, ואין היא יכולה לעשות ברכושה כברכושה.

משהתגלה הדבר לאישה, היא פנתה שובושוב ללשכת ההוצלפ, בטענה שלא הומצאה לה אזהרה כנדרש, ושהיא גם לא יודעת במה המדובר.

ראש ההוצלפ הוציא החלטה לתגובת בכ הזוכה תוך כךוכך ימים“, אבל העודהקבלן לא טרח להגיב, ובמקום להגיב הוא המשיך בהליכים. הגישה האישה בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה“, אבל ראש ההוצלפ, ביזמתו האריך לקבלן את המועד שובושוב, ולא עשה את מה שהוא חייב היה לעשות: לשחרר את האישה מהתיק, עד שייפתחו נגדה הליכים לפי החוק – כולל משלוח אזהרה.

אחרי חמשעשרהעשרים (!!!) בקשות של האישה עשה ראש ההוצלפ תרגיל מסריח: הוא החליט שהאישה צריכה להגיש התנגדות לביצוע השטר, כולל בקשה להארכת המועד.

האישה, בדליתברירה, הגיש התנגדות לביצוע השטר יחד עם בקשה להארכתהמועד, אבל ציינה כי לדעתה אין היא חייבת להגיש את הבקשות האלה, כי כל עוד לא הומצאה לה האזהרה אין לה לעל מה להתנגד, וממילא היא גם לא צריכה הארכתהמועד.

עוד הוסיפה האישה כי בכל מקרה, החיוב שלה – אם היה כזה – כבר התיישן, וממילא אין היא חייבת עוד בתשלום טענתאחות לטענת פרעתי“, אשר בסמכותו של ראש ההוצלפ, ולא של בית המשפט, הדן בהתנגדות לביצוע שטר, אשר אין בצידה טענת פרעתיאו איני חייב עוד“.

אבל ראש ההוצלפ עשה, כאמור, תרגיל מסריח נוסף: הוא העביר את התיק אוטומטית לבית המשפט, ובכך הוציא את עצמו מהתמונה, והשאיר לשופט להמשיך בהתעללות באישה.

מה עשה השופט? במקום לפתוח בשאלה לבכ הזוכה, בדבר ההתיישנות והעדר האזהרה, הוא פתח בשאלה אל בכ האישה: האם היא קיבלה או לא קיבלה את הטיפול בבית החולים?

שאלה כזאת אינה רלוואנטית אם השטר התיישן, ובוודאי שאינה רלוואנטית לשאלה אם הומצאה לאישה אזהרה כנדרש, אבל כאשר היא באה מפי השופט, יש בה כדי לאותת לאישה שכדאי לה להתפשר. בלשון הצבאית קוראים לזה ריכוך“, ובמציאות המשפטית קוראים לזה כיפוף ידיים“.

אחרי שבכ האישה הודה בכך שהיא קיבלה את הטיפול באה ההצעהשל השופט לגישורבין הצדדים, כאשר המגשרתהייתה – לא תאמינו – המתמחה של השופט. אם זה לא כיפוףידיים, לא ידעתי כיפוףידיים מהו.

ועיקר שכחתי: בכ האישה הוא יור ועדת ההוצלפ של לשכת עורכי הדין באותו המחוז, מחוז תלאביב עוד ליאור שפירא.

והשאלה היא אם ראש ההוצלפ, הרשם אמיר צכנוביץ, עושה לעוד ליאור שפירא את השירות הזה ללא תמורה. אני לא יודע, אבל זה מצריך בדיקה, אפילו חקירה משטרתית.

מה לעשות?

את התופעות האלה צריך להדביר, בכל דרך אפשרית.

דרושה פעילות ציבורית, מול הכנסת ומול גורמים אחרים, ויש לפרסם סיפורים כאלה – תוך ציון השמות של כל המעורבים. אני עצמי לא ציינתי כאן את השמות, כי הם לא בידי כעת.

אבל אני מציע דרך נוספת: להציף את לשכות ההוצלפ בבקשות. להתאחד ולבוא יוםיום ללשכה, בקבוצות גדולות ככל האפשר, להגיש בקשות על גבי בקשות. תארו לעצמכם 100 אנשים בתור אחד, וכל אחד שמגיש בקשה חוזר לסוף התור, על מנת להגיש בקשה נוספת, וכך, יוםאחריום להציף אותם בכל הבקשות האפשריות.

ולא להתפתות להחלטותאשר מעבירות אתכם מהתחום המינהלי לתחום השיפוטי, כמו ההצעה הנל, להגיש התנגדותובקשה להארכת מועד“.

זו תרומתי הצנועה.

שמחה ניר, עוד



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר