וכבוד המת, מה יהא עליו?

וכבוד המת, מה יהא עליו?

חנה אייזנמן
02.03.2010 06:35
וכבוד המת, מה יהא עליו?


זה מזכיר את פירוש רש”י על הפסוק – (ה) צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק: שיר השירים פרק ז
אפך כמגדל הלבנון – איני יכול לפרשו לשון חוטם לא לענין פשט ולא לענין דוגמא כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל … רש”י שיר השירים פרק ז



ב”ה

 

 

וכבוד המת, מה יהא עליו?

 

 

 

מכאן אנו למדים, שאברהם אבינו היה “ציוני”. וגם משה ויהושע, יתר על כן, הקב”ה היה ה”ציוני” הראשון

 

 

 

חנן פורת סופד לרב מנחם פרוש ומסיים ביהלום שבכתר הקילוסים: הרב פרוש היה גם ציוני גדול…

 

זה מזכיר את פירוש רש”י על הפסוק –  (ה) צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק: שיר השירים פרק ז

 

 אפך כמגדל הלבנון – איני יכול לפרשו לשון חוטם לא לענין פשט ולא לענין דוגמא כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל … רש”י שיר השירים פרק ז

 

חנן גם מבסס את דבריו, קראו במו עיניכם:

 

הייתה לו אהבת הארץ, והוא היה אומר לי שהוא ציוני בנוסח אברהם אבינו. הסיפור ידוע איך הוא הציל את קבר רחל, אני לא אשכח איך הוא נענע את יצחק רבין וצעק עליו, הרי זו מאמא רוחל, הוא ידע לתבוע את עלבונה, והזעקה הזאת אכן השפיעה על ראש הממשלה דאז. ראש ממשלה בדרך כלל לא אמור להיות מושפע מרגשות ופה ראיתי איך פניו של רבין התכרכמו והוא שינה את דעתו באותו רגע. יכול להיות שלכן זכה הרב פרוש לחיות עד שקבר המכפלה הוכרז כאתר מורשת רשמי

 

מכאן אנו למדים, שאברהם אבינו היה “ציוני”. וגם משה ויהושע, יתר על כן, הקב”ה היה ה”ציוני” הראשון. אבל, אם כך, איך זה מסתדר עם העובדה שהאנטישמים, הרצל, ויצמן ובן-גוריון, מוגדרים כ“אבות הציונות”? ומהי, בעצם,  “הציונות הדתית“? (תשובה: אדרוגינוס! ועל כן היא מתמוססת והולכת).

 

היום, כשהרב פרוש אינו יכל עוד להגיב, יכל חנן לפרש את הכחשתו של הרב בהתאם לפלפוליו, שלו.

 

כשהרב פרוש אומר שהוא “ציוני בנוסח אברהם אבינו”, הרי, שום חרש, שוטה וקטן לא יוכלו לטעות בכוונת דבריו, אלא, אם הם “ממלכתיים”, ומאמינים שלהיות “ציוני”, כלומר יושב בארץ ישראל מתוך אילוץ האנטישמיות, זו המעלה העליונה מכולן אליה יכל להגיע היהודי, ומכיוון, ש”אחרי מות, קדושים אמור” – מכתיר חנן את הרב בתואר המפואר “ציוני”, כשעל פי השקפתו של הרב פרוש זו נאצה, במלוא מובן המלה.

 

מניע ה”ציונות” היה שלילי – הימלטות מן האנטישמיות למקלט-לילה, ולא האידיאל היהודי של שיבת-ציון.

 

בן גוריון, למשל, לא עלה לירושלים במשך עשר השנים הראשונות לשהותו בארץ ישראל. והוא נחשב ל”ציוני” דגול. יושבי הגולה שתרמו ל“הסתדרות הציונות”, הוגדרו “ציונים”, כדי שלא יעלה בדעתם לעלות, חלילה, לארץ ישראל ולהפסיק את תרומותיהם. וכך, הם יכולים להתהדר בתואר “ציוני” וגם לשבת על סיר-הבשר בגולה. היום יש “ציונים” רבים עתירי ממון בארה”ב, אבל דור שביעי ויותר של “חרדים” בארץ ישראל, מוגדרים “אנטי ציונים” – לשון גנאי. ואכן, הם אנטי-ציונים, וזה, כמובן, לשבחם. אם כן, מי הוא “ציוני”?

 

“ציוני” הוא שונא-ישראל, או מלחך פנכתו.

 

בן גוריון עשה מאמצים אדירים כדי להפיל את ירושלים, היא – ציון,  לידי הלגיון הערבי, אם האו”ם לא יבנאם אותה. בן-גוריון שנא את ארץ-ישראל, כי שנא את עם-ישראל ואת מורשת-ישראל! ואילו, מנחם פרוש, גם על פי עדותו של חנן פורת, אהב את הארץ אהבת נפש, ואין לנו ספק בכך, שהרי היה יהודי, מה שקשה לומר על ה”ציונים”.

 

ובכן, מי הוא “ציוני”? נכון! יוסי שריד, ומי הוא אנטי-ציוני, אני, למשל. בן-דרור ימיני מעיד על עצמו, כשהוא מברך ומלווה את גירוש היהודים מבית השלום בחברון, שהוא “ציוני גאה”. אני מצהירה בגאווה עצומה, כבר עשרות שנים, שאני אנטי ה”ציונים” ומתעבת ה“ממלכתיות”.

 

כשאני שומעת או קוראת את חנן פורת, מיד צץ בראשי צמד המלים: נפת-צופים. נפת הצופים הזו עלתה לנו בחבל-ימית ובגוש-קטיף. כי נפת-הצופים הזו מבטאה את ה“ממלכתיות” חשוכת המרפא של חנן פורת.

 

כשמנחם פרוש אומר שהוא “ציוני כמו אברהם אבינו”, אלו דברים ברורים מאד, שודאי אדם חכם כמו חנן פורת אמור להבין, כפי שמבינים זאת כל שוטה וקטן – ולכבד את עדות הרב על עצמו – הרב לא היה “ציוני”! ה”ציונות” היתה בוודאי תועבה בעיניו, ובצדק! שהרי ה”ציונות” היא תנועה פוליטית, שאין לה דבר עם היהדות. למה חנן פורת אינו מכבד את רצון המת ומעוות את דמותו?

 

וכבוד המת, מה יהא עליו?ה”ציונות” ההרצליאנית החלה בשאיפה להוציא לשמד את כל היהודים, ובכך להצילם מן האנטישמיות, והגיעה לשיאה, בהכרזת “המדינה” על ידי עוכרי ישראל, שגילו את הדרך ה”לגיטימית” להוציא את עם ישראל לשמד בהרדמה “דמוקרטית” מלאה. ה”ציונים” הם מוכרי נשמתם לשטן. במקום להילחם בשטן הם נלחמים במי שלא מכרו את נשמתם. ה”ציונות” – “דתית” או חילונית, בכיפה ובלעדיה מכרה את נשמתה לשטן.

 

חנן מסיים באותה נימה “ציונית” – “… לכן זכה הרב פרוש לחיות עד שקבר המכפלה הוכרז כאתר מורשת רשמי. פשוט אין מלים…. הרב פרוש צריך את אישורה של ממשלת מדינת הדמים והזדון הזו. לרב פרוש לא הספיק התנ”ך…. זה, למעשה, מה שאומר חנן פורת. עכשו, כשהאידיוט נתניהו הסתרבל, כדרכו, עם מערת המכפלה וזוכה לאשראי, שזכה בו רבין, שר”י, בלי שום הצדקה, שכן, שניהם אמורים היו לעמוד לדין, יכל הרב פרוש למות בשקט.

 

חבל שרבין, שר”י, נכנע לרב פרוש בנושא קבר רחל ויצא ידי חובת “ציונות”. קשה להסביר לעם תבוסתן את העיוות, אז, רק אצהיר – מאז הלילה בו חוסל “ראש ממשלה בישראל”, אנטישמי, לא ביקרתי בקבר-רחל. לא אבקר במובלעת בארץ ישראל שלי, שסביבתה נמסרה על ידי בוגדים ועוכרי ישראל לזרים. לא אבקר בקבר-רחל בחסות חלאת-המין-האנושי המוסלמית. ולציין – קבר רחל נמצא מרחק חמש דקות נסיעה, או פחות, מביתי בשכונת חומת-שמואל. ה”חרדים” אכן נוהרים בהמוניהם להתפלל על קבר “מאמע רוחל”, ועל כן היה זה חשוב בעיני הרב פרוש. אילו העמיק מעט להרהר בבקשתו, היה מבין כמה היא מוטעית. כמה מוטעה כל ויתור וויתור. בבקשה על הקבר לבדו, ויתר על ארץ-ישראל, כמו, הוצאת מערת-המכפלה מכלל חברון, היא ויתור על חברון. וכך עושים הפושעים ברחבי ארץ ישראל, מוותרים, וזו, בדיוק, הדרך לעורר את חוצפתם והתפרעותם של הערבים, שמדינת הדמים והזדון הזו נותנת להם להאמין שהעם היהודי מכיר בבעלותם, שלהם, על הארץ ומבקש על כמה אתרים. גם זו מורשת בן-גוריון, ימח שמו. שמסר את ירושלים ושמר כמובלעת את האוניברסיטה-העברית בהר הצופים, בירושלים, וה”שוטרים” ה”ישראלים” עלו בשיירות להר, בחסות אשפת האדם הערבית.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר