נמסר שהמפגש נועד להביע את תמיכתם של שופטי ישראל בנשיאה.

לאחר המפגש יצא השופט דוד חשין וקרא את מכתבה של הנשיאה לשופטי ישאל.

יותר מכך לא נמסר דבר לתקשורת, אולם תוכנו של המפגש הודלף להאתר של קימקא.

הנימה המרכזית במפגש הייתה שיש להחמיר את אמצעי הבטיחות.

יצאה קריאה פה–אחד לשר האוצר לממן מאבטח צמוד לכל שופט, שני מאבטחים לנשיאים של בתימ“ש השלום ובתיהמ“ש המחוזיים, ולשופטי ביהמ“ש העליון, ושלושה מאבטחים לנשיאת ביהמ“ש העליון.

הודגש כי אין מחיר לביטחונם האישי ולחייהם של השופטים, ועוד יותר מכך – לשלטון החוק, שהוא הנפגע העיקרי מההתקפות על השופטים.

אגף האבטחה של מערכת המשפט יבחן את הצורך והאפשרות לחייב את הנכנסים לבנייני בתי המשפט להפקיד את נעליהם כשם שמפקידים כלי נשק אחרים.

כל הנוכחים הביעו את דעתם כנגד השיסוי המתמשך והולך של הציבור בשופטיו, כאשר האצבעות המאשימות הופנו כנגד הפרופ‘ דניאל פרידמן, וכנגד האתר של קימקא.

הועלתה השאלה כיצד לרסן את הביקורת הגוברת והולכת על השופטים.

מנהל בתי המשפט, משה גל, ציין כי בעניין קימקא הנושא כבר טופל מול גוגל ישראל בע“מ, ואילו בעניין פרידמן קיים קושי, כיוון שאין לו אתר.

דוברת בתי המשפט, עו“ד איילת פילו, נתבקשה לפנות למערכות העיתונים על מנת למנוע פרסום דברים בוטים ומשתלחים כנגד שופטי ישראל.

הדוברת נתבקשה לפנות לעורכי האתרים רבי–התפוצה, על מנת למנוע פרסומן של תגובונים (טוקבקים) בלתי מאופקים ובלתי מרוסנים על השופטים, ואם אפשר – לבטל את האפשרות להגיב על מאמרים רגישים.

אחד הנוכחים ביקש להעלות את נושא הפחיתה באמון הציבור בשופטיו, אולם הוסכם כי הנושא אינו רלוואנטי, הן משום אין פחיתה כזאת, ואמון הציבור בשופטיו רב מתמיד, והן משום שגם אם קיימת פחיתה מסויימת, אין בכך כדי להצדיק פגיעה פיזית בשופטים.

נקבע חד–משמעית כי אין צורך באלימות כדי להביע ביקורת לגיטימית על טעויות משפטיות פה–ושם, באשר חופש הביטוי בישראל אינו יודע גבולות, ושופטי ישראל מקבלים את הביקורת באהבה, למרות שברון–הלב ועגמת–הנפש.

נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת ד‘ ביניש, נשאה דברי תודה נרגשים, ואמרה כי ההתקפות על השופטים רק יחזקו אותם במילוי תפקידם. “באתי לנחם, ונמצאתי מנוחמת“, הוסיפה כבוד הנשיאה.

_______________

דורית ביניש, הרווחת ביושר את הנעל הזאת!