כרוניקה של רצח ידוע מראש

כרוניקה של רצח ידוע מראש

רוני אלוני-סדובניק
15.09.2008 07:08
(מקור Dreamstime.com)

(מקור Dreamstime.com)


משרדי הבריאות ברחבי העולם כבר יודעים שנוגדי דיכאון מקבוצת ה-SSRI כמו פרוזק עשויים לגרום תוקפנות ואי שקט בלתי נשלט. ניסוח מעודן ליצר רצחני בלתי נשלט



לפני 3 שנים צפיתי בהקרנת הבכורה של הסרט העתידני “סרניטי”. מה שראיתי הימם אותי. חברות התרופות בעתיד בדיוני זה, חישבו ומצאו כי הרבה יותר זול ואפקטיבי להזרים את החומר הפעיל בתרופות להרגעת עצבים, דרך מערכות מיזוג האוויר במקום בכדורים. נכון, זה הפך את האנושות כולה לרגועה ונעימה. העולם חזר להיות גן עדן מחוייך, מלבד אותה “סטיית תקן”, אותו אחוזון סטטיסטי של אוכלוסיה, שהחומר השפיע עליה בדיוק הפוך והפך אותה לקבוצת טורפים בלתי אנושית- מוטציה.

 

מסתבר שהמציאות יצירתית יותר מכל סרט הוליוודי והעתיד בעצם, כבר כאן. נכון, תרופות פסיכיאטריות עוזרות לאחוז מסוים באוכלוסיה אך לעומת זאת, ישנה קבוצה הולכת ומתרחבת של אנשים שנטילת חומרים אלו, או הפסקה פתאומית בנטילתם הופכת אותם למוטציות אדם. לרוצחים אכזריים הקמים על יקירם ושוחטים אותם.

 

היומון ‘ישראל היום’ חשף ב-4 לספטמבר את העובדה שהאמהות הרוצחות אולגה בוריטוב, ורגינה קורקצ’וב נטלו נוגדי דיכאון. על-פי אזהרות הרשות למזון ותרופות האמריקנית, ה-FDA, נטילת נוגדי דיכאון עלולה לגרום לאלימות מתפרצת, רצח המוני והתאבדות.

 

ב22 למרס 2004 פרסם מנהל התרופות האמריקני אזהרה חמורה המזהירה מפני החמרת הדיכאון וניסיונות התאבדות במבוגרים הנוטלים את התרופות. ב 21 לאוקטובר 2004 יצאה אזהרה מקבילה בנוגע לילדים הנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות שעסקה בניסיונות התאבדות ופגיעה עצמית.

 

משרדי הבריאות ברחבי העולם כבר יודעים שנוגדי דיכאון מקבוצת ה-SSRI כמו פרוזק עשויים לגרום תוקפנות ואי שקט בלתי נשלט. ניסוח מעודן ליצר רצחני בלתי נשלט.

 

חוקרים בראשותו של פרופסור קאנדאס ב.פארט, מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, מעריכים כי 10% עד 25% מנוטלי הסמים האלה סובלים ממצב סוער המשולב בעוינות, התנהגות אלימה ואפילו מחשבות התאבדות. גם זו סובלימציה של ניסוח שאומר במילים “נקיות”, כי כמעט רבע מנוטלי תרופות כאלו צפויים להפוך למכונת הריגה נטולת נפש אנוש.

 

המקרה המחריד המפורסם ביותר בארה”ב התרחש ביוני 2001. לאחר טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות רצחה אנדריאה ייטס, אשתו של מהנדס מחשבים מנאס”א (סוכנות החלל האמריקנית), את חמשת ילדיה.

 

מה קפץ עליהם

גם בישראל, רוצחים אכזריים במיוחד שלא ברור לנו מה קפץ עליהם פתאום, היו תחת השפעת תרופה או שהפסיקו נטילתה – לדוגמה: רוצחי הנהג דרק רוט, רוצחי הנער אסף שטיירמן, אלי פימשטיין, שבדצמבר 2002 הטביע את בתו, השתמש בסרוקסט – נוגד דיכאון ממשפחת SSRI.

 

מרינה דוידוביץ’ שהטביעה את שתי בנותיה באמבטיה טופלה בתרופה מאותה משפחה. ביולי 2001, שי מיימון ממזכרת בתיה נטל פרוזק לפני שרצח את חברתו והתאבד. בנובמבר 1991, פרדי שטצלר רצח את אישתו, אליס, בזמן שנטל “פאבוקסיל”. קצין צה”ל דניאל עוקב שנטל בעקבות טיפול של פסיכיאטר תרופה אנטי דיכאונית מאותה משפחה, רצח ופצע תיירים טרמפיסטים במכוניתו. אדיר עוזר בן 24 שרצח בסכין מטבח את הטבח של מסעדת ממה מיה, אדיר עוזר, היה בטיפול פסיכיאטרי תרופתי.

 

לפני שנה שלחתי שאילתא לשר התחבורה שאול מופז ובה תהיתי, האם במקרי תאונות דרכים קשות, נבדקת האפשרות שהנהגים נוטלים תרופות או חדלו לקחתן? שאלה טובה לא? מופז בחר שלא להגיב.

 

מיליון איש בישראל צורכים תרופות פסיכיאטריות. נוגדי דיכאון הן התרופות הפסיכיאטרית הפופולרית ביותר. לא המשטרה ולא משרד התחבורה – אינם בודקים כמה מתוכם בעלי רישיון נהיגה. כמה מהם מעורבים במקרי אלימות קשה? האם לא הגיעה העת לבדוק את הדברים החמורים הללו?

 

הקשר המושחת בין הון ושלטון, לא פסח גם על מרחב הבריאות הציבורית. חייבים לבדוק מה קורה כאן

 

 

הערות:

1. הכותבת היא משפטנית, פעילת זכויות אדם בישראל.

      2. פורסם לראשונה באתר NFC, מפורסם כאן באישור הכותבת.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר