חוה והנחש בג’ונגל
חוה והנחש בג’ונגל
ב”ה
חוה והנחש בג’ונגל
לא לשם שמים
אל תבטחי בדיין’יות, ביחימוביץ’יות, בגלאון’יות ובוודאי לא בשולמית אלוני, אבירת חיים רמון. אלו, לא לשם א’ מתכוונות ובוודאי לא לשם שמים,
לפני הכל, הצעת-תובנה ידידותית לשכנתי א’ – אל תבטחי בדיין’יות, ביחימוביץ’יות, בגלאון’יות ובוודאי לא בשולמית אלוני, אבירת חיים רמון. אלו, לא לשם א’ מתכוונות ובוודאי לא לשם שמים, אצלן הכל, הכל, הכל נובע משנאת ישראל. ומכיוון שקצב, כמו נתניהו, הגיע מן הצד ה”לא נכון” של המפה הפוליטית, ולמרות, שכמו נתניהו, הוא עשה הכל כדי להתחבב על הבראקודות – אמאזונות וקנטאורים, מוצאו לא יכופר, הן מוצאו הפוליטי והן מוצאו העדתי. קצב הבין זאת מאוחר מדי, ואז התפרץ על התיקשורת, שזאת היתה טעותו הגדולה, שכן, ב”דמוקרטיה היחידה …” וכו’, חיים או מוות ביד התיקשורת. לא צריך בית משפט. אולי בגלל זה נחתך הסיפור הזה מחוץ לכתלי היכלי ה”צדק” של ה”דמו…” וכו’.
כל כבודה בת מלך פנימה
בנות ישראל מהלכות בחוצה של עיר, בלבוש חווה – עלה תאנה ותו לא.
ב”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, וצריך להוסיף – במדינה המתקדמת בעולם, לבושה של עלמה הוא “כבודה”. בנות ישראל מהלכות בחוצה של עיר, בלבוש חווה, עלה תאנה ותו לא. בעבר היו בנות ישראל ידועות בצניעותן, היום לא תמצא בעולם, בוודאי לא במקומות עבודה בו, אלא אם זה במקצוע העתיק ביותר בעולם, נערות ונשים המכסות טפח ומגלות שבעה, כבנות “ישראל”. שהלוא בנות ישראל יפות הן, והן צריכות להפגין את יפין לפני כל אחשורוש קטן, גם אם ה”יופי” הזה הם משמני בשר התלויים להן כקותלי חזיר באטליז של גויים מרוסיה. בשר לבן ובשר שחום. הכל הולך.
(לפני הרבה הרבה שנים, בשנות ה-1950, פרצה שריפה במקלחת, בכפר הנוער הדתי, בכפר חסידים. רוב החניכים/חניכות, אם לא כולם, היו עולים חדשים, כמובן. הנערות במקלחת החלו לצרוח לעזרה, אך לא ניתן להצילן. מבחוץ ניתנה להם העצה הראשונית – לברוח החוצה. אך, דא-עקא, האש בערה בין המקלחת לבין המלתחה, בה היו בגדיהן. הנערות, שבע במספר, סירבו לצאת ונשרפו חיות. אולי זה לא היה חכם ואפילו לא על פי ההלכה, אך זה מראה איך צריכה לחוש בת ישראל אמיתית מול אילוץ של התערטלות, קל וחומר, כשאין כל אילוץ. גם הילדונת, חיה מושקה, ז”ל, שנשרפה בחצר ביתה בקרית ארבע, אמרה לאחיה, שאמר לה למהר להסיר את שמלתה – “זה לא צנוע….”).
כשחברי כנסת חרדים העלו את בעיית ערטולן של חברות הכנסת, שאתן הם צריכים לשבת בוועדות למיניהן, קפצו כל הבראקודות, נגד “כפיה דתית” ו”חומייניזם”, ר”ל, איך לא? התבהמות ולבוש בהמה, זו הקידמה במחוזותינו. קידמה היא משהו שמעורר שאט נפש עד קבס. ככל שזה מגעיל יותר ומוסרי פחות, זו הליכה “קדימה” ופוליטיקלי קורקט, רק שיעיז מישהו לעמוד על זכויותיו על פי חוק יסוד-כבוד האדם וחירותו, אם אלו אינן חופפות את זכויות כל הסוטים והסוטות בכל תחום אפשרי. כשהפרוצות כופות את מראיהן על הסובבים אותן, זו איננה כפיה, אך כשהסובבים אינם מוכנים להיחשף לכפיה הזו, זו כפיה… כך זה עובד, במדינת המשפח הזו.
כשקצב נפל קרבן לתאוותיו עקב התערטלותן של היפהפיות שבחר לקשט בהן את לשכתו, קפצו נגדו בדיוק אותן חסרות כל מוסר, העולות על בריקאדות לקידום כל מעשה עוול, רשע וחוסר מוסר.
הדברים הנ”ל באים להדגיש את צביעות כל אותם מנוולים, הנימנים גם הם על מחנה הדילטנטים ודיל‘יטנטים, שבנושא קצב ועסקת הטיעון השערורייתית, קפצו להגנת השערוריה.
איכה היתה לזונה קריה נאמנה (מגילת איכה)
בזה אחר זה מתיזים השובניסטים את קביעותיהם המטומטמות, כשהם מתהדרים באיצטלת – “עורך דין”, יעני, משפטן, ומכבירים בסעיפי סעיפים. וכל זה על סמך ספקולציות (דב אבן-אור)!
כל השובניסטים, החפים ממוסר, רואים באשה אובייקט מיני, שחייב כל חייו לעמוד על משמרת כבודו וחירותו, וברגע של עצימת עינים מרוב עייפות, יכולים, “בדין”, לבוא אליה כל סוטה וכל בהמה מיוחמת. כל ה”משפטנים” האלה (שכדאי מאד לבדוק אילו קופות שרצים נושאים הם על גבם), אינם רואים שום פסול בזכר מיוחם, הבוגד באשתו, כל עוד הצליח לפתות את קרבנו, עד כי יאמר – “רוצה אני”. כל המאמרים האלה, של אנשים, שלא נכחו בחקירה, אינם מכירים את העובדות, אלא רק – מלה מול מלה – תוקעים את קביעותיהם בצדקנות ובבטחון עצמי מבחילים.
היוצאים להגנת עסקת הטעון חפים ממוסר בסיסי.
בכל פעם שאני שומעת את המושג “עסקת טיעון” אני נזכרת בליהי גלוזמן… חפים מפשע אינם מסתייעים בעסקות טיעון. הם לא יוותרו על הוכחת חפותם.
יתר על כן – אילולא רצתה א’ להוציא לאור את האמת ואת הצדק, היא היתה עכשו נושמת לרווחה עם הסרת איום האישום בסחיטה והיתה עושה הכל כדי לצלול לתהום הנשיה. אך העסקה הזו זיעזעה אותה ולא רק אותה, אלא את כל קרבנות הגברברים החזקים על החלשות, עד כדי נסיון אחד להתאבדות בעקבות העסקה הנבזית ותגובתה של א’.
“הרי את מקודשת לי ולמשק ולכל מי שיש לו חשק”
אשתו? מושג ארכאי ומפגר! במדינה שבעתוניה מתפרסמות מודעות חיפוש שותפים למין קבוצתי או להחלפת בני זוג לגיוון השיעמום, אין משמעות לקדושת הנישואים.
האם הסוטה קבל גם את הסכמת רעייתו הנבגדת למעשיו המתועבים? בוודאי לא, למה, מי היא, בכלל? אשתו? מושג ארכאי ומפגר! במדינה שבעתוניה מתפרסמות מודעות חיפוש שותפים למין קבוצתי או להחלפת בני זוג לגיוון השיעמום, אין משמעות לקדושת הנישואים. כל קדושה, כדת משה וישראל, ראוייה למרמס. ב”מדינת ישראל” הבגידה אינה נחשבת כלל למעשה שלילי, להיפך, לערך זה אין עוד כל ערך, משוררים מחברים חמשירי תהילה וכבוד לבוגדים. “מדינת ישראל” הנאנסת ברצון על ידי כל העולם האנטישמי, ואף מפתה את העולם להתעלל בה, בוודאי אינה רואה פסול בבגידת בעל באשתו או בבגידת רעיה בבעלה. זה ממש קטן עליהם.
המוני כתבלבי תיקשורת ידעו תמיד, עוד מימי כהונתו כשר התחבורה, את טיבעו וריבעו של היצור הזה, ואם הם כך, וודאי גם רבים במערכת השלטונית ידעו וחיפו, כי קצב אינו יחיד בהתנהלותו הבהמית, ע”ע רמון. פתאם התעוררו כולם להגן על כבוד… של מי, בעצם?
אילו היתה א’ שליחה של גורם קונספירטיבי, היתה היא שוכרת את שירותי אותם כרישים לא סימפאתיים שקצב שכר את שירותיהם. אילו היתה שליחה של גורמים עצומי כח, היא ומשפחתה לא היו עוברים במשך השנה האחרונה את שבעת מדורי גיהינום שהם עוברים, יום יום ושעה שעה. אני עדה.
יש דברים בגו…
כל ה”חכמים” הצדקנים, וכנראה לא ממש אובייקטיביים, אינם מתייחסים כלל להיבט הפסיכולוגי, שאותו הם דווקא מגייסים, כאשר הם נשכרים להגן על פושעים מתועבים למיניהם. אין התייחסות להשפעה הפסיכולוגית המאגית שיש לסוטים האלה על קרבנותיהם. מדובר בנחשים. זהו כשרון מיוחד, הפיתוי מן הסוג הזה, הכולל הצהרות אהבה שקריות, הבטחות – זו הפעם האחרונה…- קחו לדוגמא עובדות סוציאליות שהתחתנו עם גדולי הפושעים שהיו בטיפולן בבתי הסוהר ו”אכלו אותה”.
שאיש לא יספר לי שקצב אינו מוציא את סיפורי ה”רומנים” שלו (מאד מאד לגיטימיים, תשאלו את גילה) מתוך התחשבות בקרבנות. ואם ברור כל כך, שאין לו ממה לחשוש, למה ירד מתביעת ה”סחיטה”? ולמה מיהר כבוד הנשיא אל היוע”מ להתלונן על מעשה סחיטה של איזו מזכירונת ולהפוך את זה לסיפור ענק, שאינו מוסיף כבוד לאיש? למה אחזה בו הפאניקה? הוא יכל היה לגמור את הסיפור בלי היועץ המשפטי לממשלה, אפילו בשיחת מוסר. עובדה שהוא עדיין לא הצליח להוריד אותה ממנו. ונקווה שגם לא יצליח.
קצב שכר לעצמו עורכי דין מן השורה הראשונה, מפני שהוא ידע שהוא guilty as hell. פשוט מדהים, או לא כל כך, בהתחשב בעובדה שאנו חיים במדינה המושחתת ביותר בעולם, עד כמה עורכי-דין, גברים כמובן, מוכנים לסלוח על כל מעשה זימה, ועוד של נשיא מדינת היהודים, ובלבד שנעשה ב”הסכמה”, גם אם באופן סידרתי….
קחו את חיים משגב – יש לו בעיה (גם לי) עם סגירתם של כל מיני תיקים, כמו של שרון, אבל אין לו בעיה עם עסקת הטיעון, המעידה יותר מכל התנהלות אחרת בפרשת קצב, שהאיש אשם!!!!
ולא תישכח שחצנות פרקליטיו ועלילות הדם שניסו להלביש על א’.
ואברהם פכטר מדקלם כמו כולם – “נגמר בקול ענות חלושה”. שום דבר לא נגמר. זה רק מתחיל. עסקת טיעון מעידה על יזמה, שהוא רחוק מאד מלהיות חף מפשע, ולא ברור איך יכל משפטן להגדיר עסקה מלוכלכת כ-“נגמר בקול ענות חלושה”. לקול ענות חלושה הפכו זעקות הקרבנות.
כל אלה השופכים היום את דמה של א’, יידרשו לתת את הדין לפני בית דין של מעלה, בוודאי לא בפני ערכאות המשפח ב”ישראל”, וגם ישלמו בהתאם. אשר לקצב, הוא רק מתחיל לשלם על הפקרת ארץ ישראל והתעללות בעם היהודי באופן חסר תקדים בדברי ימי העולם.
קצב הטיף למגורשים – “דינא דמלכותא דינא”, למה אינו מתייצב עכשו בפני דינא דמלכותא?
כי מי שמתחיל למכור את נשמתו לשטן, אינו יודע מתי לעצור.