רקע

האלוף במילואים דורון אלמוג מונה על ידי הרמטכ”ל דן חלוץ לעמוד בראש ועדה שחקרה את אירוע החטיפה  של שני החיילים, גולדווסר ורגב. אלמוג שהוא לכל הדעות קצין מוערך מאד הגיש דו”ח את ממצאיו בדו”ח קשה בשני שלבים. בחלק הראשון פירט את הכשל ברמת אוגדה 91 בפיקודו של תא”ל גל הירש, ובחלק השני את הממצאים  ברמה המבצעית המודיעינית  והלוגיסטית של פיקוד הצפון ואגפי המטה הכללי הנוגעים לעניין.

טוב מאד עשה הרמטכ”ל, שנכנס לעובי הקורה כלקחי מלחמת לבנון השנייה ועורך תחקירים יסודיים בראשות קצינים, שהם אלופים ותיקים במילואים  ובעלי רקע וניסיון מבצעי רב.

ככלל, תחקירים מבצעיים והפקת לקחים מהווים מרכיב חשוב במערך הארגוני והמבצעי בצה”ל, ומטרתם להשיג תובנות חדשות לגבי נושאי ליבה, הן ארגוניים והן מבצעיים, והחשוב יותר – ולהשתמש בתובנות אלו לשיפור הצבא ומניעת חזרה על משגים בעתיד.

על פי הפרסומים בתקשורת, דעת אלופי המטה הכללי לא הייתה נוחה מממצאי הביקורת, ואפילו נשמעו קולות, אמנם מעטים, כי המבקר חרג מסמכותו וטרח לחפש יתר על המידה  כישלונות, גם  בתפקוד רמות המטה הכללי והעומד בראשו.

ייתכן מאוד שהרמטכ”ל, דן חלוץ, מינה את דורון אלמוג לחקור את אירועי החטיפה ברמת האוגדה, ולא ציפה להרחבת החקירה והתחקיר שיגיעו גם עד למטכ”ל ואליו אישית. בדיעבד לא כך היה הדבר.

הבה נעשה סדר על מנת להבין את המונחים  הבסיסיים בביקורת.

מהי הביקורת?

הביקורת עוסקת  בניתוח  האירוע  תוך ביסוס הממצאים על ראיות קבילות הנאספות בצורה שיטתית שישמשו בהליכים משפטיים.

ביקורת  כוללת  בחינה של אירוע מסוים, סקירת העובדות שהביאו לאירוע, הסקת מסקנות והגשת המלצות.

מטרת הביקורת לבדוק ולחשוף את הליקויים מכל ההיבטים האפשריים, להציג מסקנות והמלצות בפני הדרג שמינה את הביקורת. המלצות המבקר הן בסיס עליו צריך להתבסס דרג הפיקוד לתיקון הליקויים שנתגלו, לשפר מערכות ובמידת הצורך להחליף בעלי תפקידים שכשלו.

הביקורת באה להציע דרכים לייעל את המערכות שנבדקו, כלומר, הביקורת היא כלי עזר בידי המפקדות והמפקדים.

אין חובה על הדרג הממנה לקבל את כל המלצות הביקורת או חלקן, אך בהחלט יש לקיים דיון מעמיק בממצאים ובהמלצות ולאורם לפעול.

מוסדות החקירה בצה”ל

החקירות בצה”ל מתנהלות בכמה רמות:

קצין בודק – מוסד חקירה צבאי ייחודי, אשר מטרתו, ככלל, לבדוק ולחקור מקרים אשר אינם מצדיקים חקירת מצ”ח. דרגתו של הקצין הבודק זהה או יותר גבוהה מזו של הנחקר כגון אובדן ציוד ואובדן מסמכים סודיים או הוראת הפרקליט הצבאי.

ועדת חקירה (וח”ק) – על פי הוראת הפיקוד העליון 2.0715: “כלי בידי המפקד לאיתור כשלים בגוף שעליו הוא מופקד באופן ישיר, או הנמצא בשרשרת הפיקוד או בתחומים שונים הנתונים להנחייתו המקצועית, במטרה להפיק לקחים ולשפר את תפקוד אותו הגוף”.

מטרתה העיקרית של ועדת החקירה היא להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, כגון מותו של חייל  גדנע”י או שוחר בתאונה כלשהי, נפילת חייל בשבי, מקרים של פציעות “בינוניות” (לא בקרב או במלחמה).

התחקיר המבצעי – הצבא מקיים תחקירים שוטפים, הנקראים תחקירים מבצעיים. תחקירים אלו נעשים בכל יחידה  מהרמה הנמוכה ועד הרמה הגבוהה ביתר. משתתפים בהם חיילים וקצינים שלקחו חלק באירוע וכן גורמי פיקוד או מטה. בתחקירים של אירועים בעלי השפעה מכרעת, משתתפים גם אנשי מקצוע העוסקים  בתו”ל – תורת לחימה.

כל פעולה מבצעית מחייבת תחקיר מבצעי: יציאת חיילים למשימה, היתקלות מקרית במארב, תרגיל יחידתי, לחימה וכל פעילות אחרת שמתבצעת באופן יזום או כזו שאירעה באופן בלתי צפוי. התחקיר מתקיים מיד לאחר האירוע, כאשר הפרטים ניתנים לשחזור מהיר ומדויק.

זו אינה סוגיה חדשה : צה”ל  מקיים אותם כבר שנים.כך גם ניקבע בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 539א,שהתחקיר המבצעי הוא חסוי , כאשר מטרת החיסיון היא לשרת את תרבות התחקיר המבצעי והפקת לקחים בצה”ל.

התחקיר אמור לבוא בסופה של כל פעילות מבצעית משמעותית, ולו שלוש מטרות:

• ללמוד [מה היו העובדות].

• להשתפר [מה לעשות טוב יותר בעתיד].

• להשתבח [איך לעשות טוב יותר בעתיד].

לדעתי, טוב שאלוף במיל’ דורון אלמוג חקר עד תום וביסודיות את אירוע החטיפה של שני החיילים, וטוב שחקר שתי רמות מעבר לרמת האוגדה: פיקוד הצפון והמטה הכללי, והתייחס בבדיקתו לאגפי המודיעין והמבצעים, והלוגיסטיקה אשר גילה בהם כשלים חמורים. אני מקווה שהרמטכ”ל יטיל עליו עוד תחקירים מבצעים ולא יחשוש מאופן ביצוע התחקירים  וממסקנותיו.

בכל זאת כמה דברים שלא היו תקינים בפרשה זו:

תחקור אירוע בצבא, בכל הרמות, חייב שיהיה מנותק מהתקשורת. תחקירים מבצעיים אינם בקטגוריה של “זכות הציבור לדעת”.כך גם מוגדר בחוק השיפוט הצבאי.

לא היה בעבר, עד כמה שאני זוכר, ביצוע תחקירים מבצעיים בליווי תקשורתי כה מסיבי.

מדוע זה  מלווים התחקירים המבצעים, ושל דורון אלמוג בפרט, במסע תקשורתי נרחב, ומה זו מסיבת העיתונאים המפרטת את מהלך האירועים, למי זה טוב?? האם תחקירים מבצעיים הם בקטגוריה של זכות הציבור לדעת?

אין זה מתפקידו של הקצין שעומד בראש ועדה לתחקיר מבצעי, ובפרט שאינו קצין בשירות סדיר, להודיע לגל הירש ולתקשורת על החלטתו האישית לגביו, וזאת עוד בטרם הציג את מסקנותיו לרמטכ”ל אשר מינה אותו למשימה. הרמטכ”ל  הוא אשר צריך לאשר או לא לאשר את הממצאים של התחקיר המבצעי.

תפקידו של אלוף במיל’ דורון אלמוג היה להציג את העובדות, המסקנות וההמלצות לרמטכ”ל שמינה אותו, ובזאת סיים את תפקידו. הרמטכ”ל,  ורק הוא, רשאי להחליט מה לעשות בממצאים של התחקיר בהתאם לשיקולו: לקבל אותו במלואו, באופן חלקי, לדחותו, לגנוז או לפרסם –  זה תפקידו של הרמטכ”ל.

לבי עם תא”ל גל הירש שנקלע בתפקידו כמפקד אוגדה 91 למערכה שלכל הדעות דעת הציבור לא נוחה ממנה; לא מתפקוד הצבא, לא מתפקוד הדרג הביטחוני ולא המדיני. אך הקמפיין התקשורתי שהוא גייס, אין לו אח ורע בשום צבא אחר בעולם וגם לא בצה”ל. אין ספק שמצב   שנוצר בתחקיר מבצעי זה, במהלכו ובסופו,  יצר אי סדר ופגיעה בסדרי שלטון ופיקוד. מתקבל הרושם שאנרכיה השתלטה על חיינו, ושאויבינו שותים בצמא כל מידע המוגש להם על מגש של כסף.

לצערנו מסתבר שמסקנות אירוע החטיפה באותה גזרה בשנת 2000, שחקר האלוף במיל’ יוסי פלד, לא יושמו ברובן. זו סיבה נוספת לדאגה! הרי התחקיר נועד, בראש ובראשונה, למנוע הישנות מחדלים דומים בעתיד.

לסיכום

אני ממליץ בפני הרמטכ”ל וכל קציני המטכ”ל לקבוע נוהל יישום המסקנות וההמלצות של ועדות ביקורת וקצינים בודקים לרבות  על איסור תעמולה, הן על ידי החוקרים והן על ידי הנחקרים, וכן נוהל בדיקת מימוש ההמלצות, על מנת שהדוחות הללו לא יהיו עוד פיסת נייר ריקה מתוכן.

__________________

הכותב, סא”ל בדימוס, היה בעבר הלא רחוק  יו”ר ועדת ביקורת ארצית באגודת “צוות” – אירגון גמלאי צה”ל.

אתר המחבר

http://gershone.ios.st/Front/Tools/homepage.asp

כתובת המחבר: gershone@zahav.net.il