החזרת השלטון לעם

החזרת השלטון לעם


דב אבן אור, עו”ד 17.03.2007 09:34
החזרת השלטון לעם


תנועה ימנית-חילונית, הכלאה שממנה לא יצמח דבר. מאידך – תנועות חילוניות גרידא, הפכו לסוס טרויאני.
עו”ד דב אבן אור מציג נייר עמדה.



  1. על רקע המצב, נשמעים קולות להקים מפלגה ימנית-חילונית, שתקלוט את אלו הדוגלים בא”י השלמה, ומאידך מתנגדים לחיבור בין דת ולאום, תומכים בפתיחת עסקים בימי שבת, וקיום תחבורה ציבורית בכל ימות השנה (למעט יום כיפור).

2.      א. למעשה התנועה הציונית (החל מהרצל ועד קום המדינה), הייתה תנועה ימנית חילונית; שכן היא דגלה בכיבוש הארץ (אמנם בדרכי נועם ולא במלחמה), ומאידך דרשה כי הרבנים יוותרו בישיבות ולא יהא להם מעמד פוליטי כל שהוא, השפה שתדובר תהא גרמנית או אנגלית (הרצל לא חלם לדבר בעברית), והתנהלות המוסדות הממלכתיים (קרי – הממשל) תהא כמו במדינות אירופה דאז (בצרפת, אנגליה וכו’).

ב. למעט עניין השפה השלטת, יתר חזונו של הרצל – התגשם במלואו.

מדינת ישראל הוקמה רק על חלק קטן מא”י; שיטת השלטון והמשפט הושתתה על אדנים חילונים – אירופאיים (וכאילו דמוקרטיים), ולדת ניתנו פירורים הנוגעים לענייני אישות בלבד (קרי – נישואין וגירושין עפ”י ההלכה).

  1. ומה התוצאה מהתנועה הציונית, 59 שנה לאחר קום המדינה?! את זה רואים וחשים כולם; אך ראוי כי נעלה זאת על הכתב, ולו רק כדי להפנים את המסקנות.

א.   העם היהודי היושב בציון מפולג בין: חרדים, דתיים ושומרי מסורת, חילוניים הרואים עצמם ציונים, ו”ישראלים” שהינם אנטי-דתיים, המבקשים לכונן “מדינת כל אזרחיה”, תוך שיוויון מלא עם הערבים-הישראלים.

ב.   שיטת השלטון והמשפט, אינה דמוקרטית אלא רק “כאילו”; ולמעשה הגורם השולט הינו החיבור בין הון לשלטון, אשר איפשר ל- 10-20 משפחות, להשתלט על כל מקורות ההון בעזרת כספו של הציבור הרחב, הנמצא בבנקים (וניתן חינם – למקורבים הללו; שכן בכל העיסקאות – הבטוחה היחידה לבנק הייתה הנכס הנרכש ותו לא!).

     מאידך, אנשי ההון (לאחר שהשתלטו על רוב המשק), תיגמלו את מיטיביהם (הפוליטיקאים), בהעמדת כלי התקשורת ההמונית – לרשותם, ובעת בחירות – במתן תרומות למפלגות “הנכונות”! (שתי המפלגות הגדולות, ומפלגות הלווין אשר “התמידו” בהצטרפותן לקואליציות שקמו).

ג.     בהעדר מטרות אמת וחזון משותף – לקיום המדינה, לא ניתן לחנך את הדורות שבאו לעולם; ולפיכך, ערכים כמו: אחריות קולקטיבית, עזרה הדדית, וצדק – הפכו לקלישאות, ומאידך, ההגשמה העצמית הפכה לבון-טון, ושיא ההגשמה הינו – עשיית כסף ובזבוזו! (מסעדות גורמה, נסיעות לחו”ל, מכוניות יוקרה, בגדים ותמרוקים של מותגים וכו’).

ד.    ארגונים חילוניים שהוקמו למטרות אזרחיות גרידא (כמו: “האגודה לזכויות האזרח”) הפכו לתנועות למען אוטונומיה תרבותית ולאומית לערביי ישראל; ואילו “תנועות שלום” (כמו – “שלום עכשיו”, “גוש-שלום”, “יש גבול”) הפכו לתנועות אנטי-יהודיות ואנטי לאומיות, הקוראות ופועלות לכינון “מדינת כל אזרחיה”, ביטול חוק השבות, הפרדה מוחלטת בין הדת היהודית למדינה;

וכל זאת למרות שערביי- ישראל, תומכים בפומבי “באחיהם ב-יש”ע”, ובעת מלחמות עם אוייבנו, הם לא חששו להפגין ולהזדהות עם סוריה, עיראק, איראן ולאחרונה – עם ארגון “החיזבללה”.

  1. מהן הטעויות שנעשו?

א.   מדינה לעם היהודי – בא”י, הינה זכות מכח תורת ישראל – בלבד (התנ”ך מוכר ע”י כל העולם, והגויים אינם מתכחשים לזיקה שלנו לא”י!).

לפיכך, הניסיון להשתית את זכותנו למדינה יהודית – כאן, אסור שיתבסס רק על השואה הנאצית; לא על הטיעון כי א”י הייתה ריקה מאדם במאה ה- 19, כאשר ראשוני הציונים התיישבו בה; ולא על הטיעון כי אין לעם היהודי, “מקום מגורים משלו”, ומכיוון שהגענו לכאן לאחר הניסיון להשמידנו (השואה), אזי יש לאפשר לנו לחיות ככל העמים.

ב.  זכותנו בא”י עולה על זכותה של כל מדינה אחרת, ועל זכותו של כל עם אחר על פני תבל!

        אף מדינה ואף עם, אינו יכול להצביע על מקור זכותו להמצא, במקום בו הנו נמצא –כיום!

                           גם מדינות עתיקות יומין כמו: סין, רוסיה, אנגליה, צרפת – נוצרו יש מאין (קרי – חיבור בין שבטים שונים, אשר נעשה בכח הזרוע ולצרכים של שליט זה או אחר!)

        רק עם ישראל, יכול להציג מסמך כתוב (התנ”ך), אשר מאמת את היותו באזור זה, מזה שלושת אלפים שנה, וללא קשר להבטחה האלוהית שניתנה לאבותינו!! (קרי – גם אם מאן דהו יטען כי אין הוכחה לקיום אלוהים, אזי ישנה הוכחה להתקיימות עם ישראל, בא”י מזה אלפי שנים).

ג.     אף עם כיום, אינו יכול להצביע על היותו צאצא ישיר לעם כל שהוא, שחיי על פני כדור הארץ, לפני אלפי שנים.

     הערבים החיים במצרים של היום, אינם העם המצרי ששלט בעולם העתיק במשך אלפי שנים; האיטלקים אינם צאצאים של העם הרומי; היוונים ביוון של היום, אינם צאצאים של אזרחי אתונה, וספרטה!

     מאידך, המדינות החזקות והדומיננטיות דהיום, הוקמו מכח החרב, לאחר השתלטות שבט א’ על שבט ב’! כך הוקמו צרפת ואנגליה (לאחר התפוררות האימפריה הרומית).

     ארה”ב היא דוגמא טרייה להשתלטות פליטים מאירלנד, אנגליה, הולנד – על שבטים אינדיאנים, עד להשמדתם הפיזית!

ד.    קיום תנועה ציונית – חילונית, מאיינת את הבסיס החוקי והאמיתי שלנו בא”י, וגודעת את גזע העץ – שעליו אנו ישובים!

     כל טיעון “חילוני” לעניין זכותנו כאן, ניתן בקלות – לסותרו ולהתנגד לו! ובפרט כאשר אנו גרגר אורז בין כל תושבי כדור הארץ.

     דהיינו, העובדה כי ארה”ב הינה אימפריה שקמה על דמם של שבטי האינדיאנים, לא תשנה את יחסי הכח שבינה ובין יתר המדינות; אולם, אם אנו נטען לזכותנו – כאן מכח תוצאות השואה הנאצית, אזי מנגד – יוצג ה”נראטיב” הפלשתיני (שנוצר מהבל פה וכסף רב שזרם לכיסם של אילי תקשורת ומשרדי פרסום ויחצנות)! דהיינו מול הפליטים היהודים שזרמו לכאן לאחר מלחמת העולם השנייה, יוצגו הפליטים הערבים ש”נאלצו” לברוח מכאן (למרות שתחילה ניסו להרגנו – ולא הצליחו).

ה.   כריתת הסכם אוסלו א’, הייתה טעות קולוסאלית – וכאשר הלכו לעולמם – “קורבנות השלום”, זו הייתה העת לבטלו!

לצערי ולבושתי, באו אח”כ אוסלו ב’, הסכם Y, מפת הדרכים, גירוש יהודים מעזה וכעת על הפרק (גם אצל הליכוד) – עוד ויתור ביו”ש.

     ללא כל קשר להסכמי שלום כל שהם, אין להשלים עם קיום הרשות הפלשתינית, ובודאי לא עם ממשלה בראשות “החמאס”, שלא דיי שאינה מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל, אלא קוראת להשמדתה!

  1. מסקנות לביצוע:

א.   חובה עלינו לציין בכל מסמך ממלכתי: כי העם היהודי זכאי לכל א”י, לפחות בין הים לירדן; ואם איננו מצויים בגבולות אלו, אזי לא מחמת ויתור, אלא כורך מדיני זמני!

ב.   כל עוד מתנהל מאבק לחיים או למוות, בינינו ובין מדינות ערב, כל תמיכה ו/או גילוי תמיכה באוייב, הינו בגדר בגידה, ומחייב העמדה לדין פלילי וגם סנקציה אזרחית (כמו שלילת אזרחות).

ג.     לא יעלה על הדעת, כי יותר ליהודים (גם אם רואים עצמם “כישראלים” בלבד), לקרא תיגר על עצם קיומה של מדינה יהודית בא”י, ויותר מכך – יותר לכאלו, לכהן בתפקידי חינוך ומחקר באוניברסיטאות ומכללות שונות!

ד.    החלטת ממשלה וחקיקת חוק, לפיו כל ההסכמים שנחתמו עם הרשות הפלשתינית – בטלים ומבוטלים, הרשות תפורק – לאלתר, וכל מי שיאבק בנשק כנגד מדינת ישראל, ייחשב כאוייב שניתן להורגו.

ה.   שיטת שלטון המבוססת על מפלגות, כאשר אלו אינן כפופות לפיקוח אמיתי, ומאידך חומסות את כספי המדינה; הינה בגדר אסון!

כן – לדמוקרטיה, בתנאי כי העם היהודי הנו הריבון, ולא החברים “במרכזי” המפלגות השונות.

כדי להחזיר את השלטון – לעם, יש לכונן או לבחור כנסת מיוחדת שתהא “כנסת מכוננת”, וכאן – תחוקק שיטת שלטון ומשפט, ועל פיה תבחרנה הכנסות בעתיד! ועל פיה תתנהל מערכת המשפט!

ו.      בחירות חדשות – לאלתר, באופן שהיה עד כה, לא ישנה כהוא זה, את אופייה של מדינת ישראל; שכן הליכוד הינו חלק אינטגרלי משיטת השלטון הקלוקלת; ולעניין מימוש מטרות האמת של המדינה היהודית, הליכוד הוכיח אפסיות מוחלטת! (ר’ תמיכתו בגירוש מעזה, ר’ דברי ביבי נתניהו בעיתון “הארץ” לפני כשבוע, לפיהם – יהא צורך בעוד ויתורים כואבים ביו”ש).

מאידך, חובה לסלק מהשלטון את הראשים הנוכחים שעדיין נותרו (ובראשם – אהוד אולמרט ועמיר פרץ); לפיכך, יש לדרוש בחירות כלליות – לאלתר (שיפוקחו ע”י גוף מיוחד, ומבלי שיאושרו תקציבי ענק למפלגות), ובהן תבחר כנסת לשנה אחת בלבד; ובמהלך תקופה זו, יוחלט על אופן כינון “כנסת מכוננת”!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר