מה לא טוב בהסכם ברק-אופיר פינס
מה לא טוב בהסכם ברק-אופיר פינס
שעת המבחן הסופית
אכן, כיום אנו עומדים בפני ההכרעה האמיתית, שעל פיה ייקבעו דרכה העתידית של מדינת ישראל וצביונה של מפלגת העבודה. בעת הזו כל אחד ואחת צריכים לשאול עצמם שוב ושוב, מי מבין המועמדים יכול לנצח את בנימין (ביבי) נתניהו בבחירות הכלליות העתידיות, את מי אנו רוצים יותר לראות בראש ההנהגה בזמן מלחמה שתכפה עלינו, ולמי יהיה האומץ ללכת לשלום אמיתי ולשלם את המחיר..
אין מחלוקת על כך, כי נוצר למפלגת העבודה סיכוי אמיתי לחזור ולהוביל את המדינה בדרך נכונה יותר. כדי לנצח בבחירות הכלליות אנו חייבים להציב בראשנו אדם בעל ני
אי לכך, אנו חייבים להתלכד מאחורי איש אחד והוא אהוד ברק, ולחדול כבר כעת מכל מיני סינדולים ללא מחשבה מקדימה יתרה, המונעות במקרה הטוב על ידי גחמות אי
סוגיית ראש הממשלה אהוד אולמרט
קיימות שתי אפשרויות:
אפשרות א’
אולמרט, אחר פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינגורד, מחליט להסיק מסקנות ומתפטר – כאן נגמר הסיפור, ואם לא הולכים לבחירות כלליות, מפלגת קדימה בלית ברירה תעמיד מועמד אחר, כנראה ציפי לבני, שאול מופז או אחר. הממשלה בחיזוק הנבחר ממפלגת העבודה, והשרים, ימ
אפשרות ב’
אם ועדת וינוגרד לא תסיק מסקנות אי
לדעתי יש באפשרות השנייה, בהישארותו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, יתרונות לא מעטים והם:
א. דווקא כיום, אולמרט כראש ממשלה, מנהל באופן סביר בהחלט את הממשלה. כאחד שניכוה במלחמת לבנון השנייה, הוא פועל נכון כבעל ניסיון. הניסיון הוא מעלה יקרה מפז.
ב. מדוע על מפלגת העבודה לפעול בהתערבות בחיי מפלגה אחרת (קדימה) בעניין “מי יעמוד בראש רשימתה?” לא היינו רוצים
ג. העמדת אדם חסר ני
ד. חשוב גם לזכור שבסה”כ איתרע מזלו של ראש הממשלה אולמרט, שנקלע למלחמה זו, שאינה בתחום מומחיותו. ולכן, זו טר
יוצא, שאם אהוד אולמרט לא ייאלץ להתפטר על ידי ועדת וינוגרד, ויישאר בתפקידו, השד לא יהיה נורא כל כך. זה יאפשר שילוב העבודה בממשלה, כאשר היא יותר קובעת ומשפיעה, יתן לה זמן להתארגן, להתבסס, ולשקם את המפלגה עד לבחירות הכלליות במועדן ולנצח.
סוגיית הסינדול שלאופיר פינס
מדוע להפעיל כעת לחץ ולסנדל את אהוד ברק ולקבוע מראש בראש חוצות כתנאי, שאם אהוד אולמרט לא יתפטר, אזי יוצאים מהממשלה והולכים לבחירות כלליות, מדוע לא לדון בנושא כה משמעותי, בעיתו?
מדוע לעקוף בהחלטה כזו של סינדול, את מוסדות המפלגה הרשמיים? יש מוסדות כמו מרכז המפלגה, או לשכת המפלגה בהן צריכות להתקבל החלטות מסוג אלו. מדוע להפוך את הסינדול כתנאי ולעקוף את מוסדות המפלגה?
על כולם לדעת את משמעויות ההליכה לבחירות כלליות כעת, כדרישתו של אופיר פינס:
א. הכנסת מדינה ל
ב. האפשרות שביבי נתניהו
ג. ומה עם היציבות השלטונית שלכל אזרח בר דעת איכפת ממנה? העובדות הן, כי ב-58 שנות קיומה של המדינה הושבעו 31 ממשלות והושבעו 17 כנסות. כלומר, קצת פחות משנתיים בממוצע לממשלה. אולי זה גן עדן ל
לסיכום
מפלגת העבודה, שאיבדה את ראשות הממשלה לפני יותר משש שנים, היא כיום שותפה בממשלה שבמרכזה מפלגת קדימה. השפעת מפלגת העבודה קיימת במדיניות הישראלית הרבה יותר מאשר אם תהיה מחוץ לממשלה. האחריות העליונה מוטלת על אהוד אולמרט, אך גם מפלגת העבודה על שריה לא יוצאת נקייה מכך, ואם היא תצא מהממשלה, היא תתפרק מנכסיה המועטים ומיכולתה להשפיע על מדיניות הממשלה ובכך ולא תחמוק מדין הבוחר.
לאור זאת, כדי לנצח אנו חייבים להתלכד אחרי מנהיגות אחת והיא מנהיגותו של אהוד ברק. בו בעת לחדול ממאבקים פנימיים, יצירת מחנאויות וסינדולים.
הכותב: גרשון אקשטיין, סופר ופובליציסט, סא”ל (בדימוס) וחבר מפלגת העבודה