הפנים האחרות של האיסלאם

הפנים האחרות של האיסלאם


רן פרחי 06.02.2007 03:55
הפנים האחרות של האיסלאם


לא אחת נטען בפי המוסלמים כי האיסלאם אינו רק דת שוחרת מלחמה, ג’יהאד אלים ושפיכות דמים, אלא דת של שלום ואחווה. מי שנחשף לתנועת האחמדייה מבין שאכן קיימת באיסלאם קבוצה שהמילה ‘שלום’ אינה מס שפתיים עבורה



תנועת האחמדייה (אחמדיים), לפי אתר ויקיפדיה, היא פלג מוסלמי שנוסד בסוף המאה ה-19 בפנג’ב שבהודו ומשם התפשט לארצות שונות. מרבית העדה מרוכזת כיום בדרום מזרח אסיה: הודו, פקיסטאן ואינדונזיה. והיא מונה כ-15 מיליון נפש.

 

חברי העדה מטיפים לנאורות, שלום, אחוות עמים ואהבה לאחר. תורת האחמדייה מתנגדת גם לכפייה דתית, לפיכך אין היא דוגלת בהפצת האיסלאם בדרך הג’יהאד, “מלחמת מצווה”. הם מעדיפים את שיטת השכנוע בדרכי נועם. העדה נקראת על שם יוצרה, מירזא גולאם אחמד אל קאדיאני (1835-1908) אשר בגיל 40 הכריז כי אללה הטיל עליו לחדש את פני הדת המוסלמית ולהשליט בעולם צדק ויושר.

 

עקרונות התורה האחמדית מחייבים את מאמיניה להיות נאמנים למדינה בה הם חיים. על בן העדה נאסר לעבור על חוקי ממשלת מדינתו, כדי שיחיה בשלום בעולם הזה. מוחמד שריף, ראש העדה האחמדית בישראל, מפרט: “אני כאזרח מחויב לציית לאללה, לנביא ולמי שעומד בראש המדינה גם אם השליט לא מוצא חן בעיניי”. לאחמדיים אסור גם לערוך הפגנות, אפילו לא הפגנות שלום.

 

מול התפיסה המוסלמית המסורתית, כי מוחמד הוא “חותם הנביאים”, סוברים האחמדיים, שאף לאחר מותו לא חדלה הנבואה והיא עברה למייסד כיתתם ולתלמידיו אחריו. האחמדיה רואה בעצמה דת עולם, שאמורה לכלול בנוסף למוסלמים גם נוצרים, יהודים והינדים.

 

לפי האמונה האחמדית, ישו היה בן-אדם שלא נצלב ולא הועלה השמימה, אלא הורד מן העץ על-ידי תלמידיו, עבר להודו, ושם מת בגיל 120 בעיר סרינאגאר שבקשמיר. גולאם אחמד, מייסד העדה, הוא בעיניהם, גלגול של ישו ומוחמד גם יחד. הוא “אלמועוד” המובטח. בעיני חסידיו הוא “מהדי”, גואל או משיח, ויש הרואים בו נביא.

 

לאחר פיצול הודו למדינה הינדית ולמדינה מוסלמית עבר המרכז הדתי לפקיסטן. התנועה נרדפה בפקיסטן במשך שנים והפעילות הדתית שלה הועברה ללונדון. כיום מפוזרים מרכזים של התנועה האחמדית במדינות רבות. במשך מאה שנותיה הצליחה כת האחמדייה, ליצור תנועה מאורגנת היטב, הכוללת מנגנוני תעמולה, מוסדות חינוך ומרכזים דתיים מפותחים, המפוזרים בארצות רבות בעולם; באסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה.

 

האחמדים בישראל

 

לדברי עודא מוחמד שריף, ראש העדה האחמדית בישראל, העדה מונה בארץ כ-1500 בני-אדם. ב-17 במרץ 1928 הועבר “מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון” מדמשק לכפר כבביר שעל הר הכרמל בחיפה. כיום הכפר הוא שכונה בת אלף נפש, המוקפת בשכונות יהודיות. לקהילה האחמדית בחיפה מסגד גדול, הבנוי כמבנה מתומן לפי מתכונת כיפת הסלע בירושלים. ראש העדה הנוכחי הוא בנו של מייסד העדה בארץ. לעדה כמה כלים להפצת תורתה: ירחון בשם “אלבושרא אלאסלאמיה אלאחמדיה” (“הבשורה המוסלמית האחמדית”); אתר אינטרנט, וכן ערוץ טלוויזיה לוויני mta.tv.

 

למרות שבמרכז הרוחני של העדה מקבלים קבוצות מאורגנות מרחבי הארץ, לא רבים שמעו עליה. “זה לא מעניין את המדיה, כי אין אקשן אצלנו”, אומר ל”אומדיה” עודא מוחמד שריף, “אולי בגלל שאנחנו לא זורקים אבנים”. ייתכן וההתעלמות נובעת מכך שהם מעבירים מסר של “אהבה לכולם ושום שנאה לאיש”, בעוד שהתקשורת בישראל לוקה בשיטת הדיווח שלה ומפרסמת בעיקר ידיעות ותחקירים סביב “כלב נשך אדם”.

 

לטענת האחמדים, הבעיה העיקרית באיסלאם הרדיקלי היא בפרשנות המעוותת לקוראן שהפונדמנטליסטים אימצו לעצמם. לדברי שריף, הבעיה באיסלאם, כמו בדתות אחרות, היא הסגידה המוחלטת לפרשנותם של אנשי הדת, שדבריהם נתפשים כדברי אללה עצמו. “ואילו אנחנו אומרים שהפרשן יכול לטעות. הבה ונחזור למקורות ולא לפרשנות שמפרידה בין העמים, כאילו פסק הלכה הוא פסק אלוהי, כפי שבכנסייה הקתולית האפיפיור לעולם אינו טועה”.

 

שריף מציין כי התפישה של ‘מוחמד בסיף’, דהיינו הקריאה להפצת האיסלאם באמצעות החרב, לא מופיעה כלל בקוראן, וגם לא בח’דית’ (הפרשנות של חכמי האיסלאם). “זו ממש המצאה של איזה שייח’. זה לא מחייב אותי, ושום מוסלמי אחר”.

 

לדברי שריף פירוש המילה ג’יאהד המופיע בקוראן היא מאמץ עליון, השתדלות, ולא הפירוש שאומץ מאוחר יותר. הם מחויבים, לטענתם, לפירוש המקורי של המילה. הקריאה לג’יאהד בעיניהם היא: “קרא אל הריבון שלך, והתווכח איתו בצורה הטובה ביותר. האיסלאם אומר בפירוש כי אין לנהוג באונס ובכפייה בענייני דת ואמונה”.

 

חוקים אלסטיים

 

אך הבעיה של האחמדים היא לא עם עצם הפרשנות באופן גורף, כמו עם פרשנות “הסותרת את הטקסט”, כהגדרת שריף. “פרשנות שפוגעת בעקרונות הצדק, או שסותרת את המדע. כל הזמן חייבים לחזור למקורות, ולחקור את הדת מחדש. באיסלאם החוקים לא יבשים, אלא אלסטיים, תלויים במצב המשתנה. אם יש התפתחות מדעית מסוימת שסותרת פרשנות קיימת אז הפרשנות לא קדושה”. בהקשר זה יש לציין שאחד מחתני פרס נובל בפיזיקה בשנים האחרונות, פרופ’ עבדול סלאם, משתייך לעדה האחמדית.

 

תנועת אחמדיה פרסמה מודעה נגד התבטאויותיו האחרונות של האפיפיור נגד מוחמד, אך גם נגד התגובה “הברברית”, כהגדרת שריף, לדברים אלו. שריף אומר שהיה צריך להשיב לאפיפיור בדיבורים, “בהוכחות מדעיות ולא בשריפת כנסיות. (כמו בתגובה לקריקטורות בדנמרק). אין זכות לאף אחד לפגוע במישהו ללא סיבה. הקוראן אומר בבירור שאסור לפגוע במקומות תפילה של דתות אחרות”.

 

האיסלאם הרדיקלי הוא הצגה לא נכונה של האיסלאם. והם קוראים למוסלמים “בואו נחזור לקוראן. לא נמצא בקוראן שום פסוק שכופה על מישהו לקבל את הדת או פסוק המדבר על הקמת מדינת הלכה מוסלמית. הקוראן אומר בפרוש ‘אם אתם בשלטון ? תשפטו בצדק’. אם אדם אתיאיסט מתאים להיות שר או ראש ממשלה, אין מניעה לבחור בו. אני צריך לבחור באדם המתאים לתפקיד המקצועי ולא בשל שייכותו הדתית או הלאומית. יש לחזור לקוראן, ולא לפרשנות שעומדת כאבן-נגף המפרידה בין דתות ובין עמים. פרשנות זו הפכה את הדת למקור של שנאה ואיבה ? לצורה חדשה של עבודת אלילים. זהו ניסיון להשתלט על האחר בשם אללה”. העדה האחמדית, לדברי שריף, היא תנועה א-פוליטית ולפיכך היא גם מתנגדת לכך שהדת תהיה מעורבת בענייני המדינה.

 

“כמוסלמים עשינו טעויות נוראות”

 

שריף אינו מתכחש לעבר המיליטנטי של האיסלאם, ומציין כי “המוסלמים עשו טעויות נוראות”. אולם לדבריו אין ליחס זאת למהותו של האיסלאם. הקוראן מלמד איך להתייחס לאויב. מייסד העדה התבטא ואמר בהסתמך על הקוראן: “העיקרון הוא שבליבנו ישנה אהבה כלפי האנושות כולה. אהבת כל אדם היא חובתו של כל מאמין טוב. אני אוהב את בני האדם כאהבת אם רחומה את ילדיה. המוסלמי שביניכם הוא זה שעושה כמיטב יכולתו להביא את השמחה לכל אדם. וזהו מסר אוניברסלי ולא סקטוריאלי”.

 

מוחמד שריף לא יודע מהיכן הגיע ביטוי הגנאי המוסלמי כלפי היהודים ‘בני קופים וחזירים’. “נעשו הרבה טעויות נוראות כתוצאה מהפרשנות שצמחה מהאיסלאם”, ומציין שאינקוויזיציה בספרד ופורטוגל היא דוגמא למעשים נוראים בהשראת הדת הנוצרית.

 

ללא הבדל דת

 

לדברי שריף, הקוראן הינו מכלול של כל ספרי הקודש שקדמו לו. “אין למוסלמי בעיה עם שום דת. אין הבדל מהותי בין נצרות ויהדות לאיסלאם. כל אחד משלים את השני”. לדבריו, בקוראן מופיעה קריאה לברית משותפת בין הדוגלים באמונה באל אחד, “שלא נעבוד אף אל מלבד אללה”. העדה אוסרת להתנשא על מישהו אחר בשל השתייכותו הלאומית והדתית. פולחן התפילות במסגד האחמדייה זהה מבחינת סדר התפילה כבכל מסגד אחר, אולם שריף מדגיש ש”ברגע שהפולחן הופך למטרה ולא לאמצעי, הדת הופכת לסוג של עבודת אלילים”.

 

גם בנוגע לקדושת האדמה האיסלמית (הוואקף), יש לתנועת האחמדייה גישה שונה מהמקובל. כפי שמסביר שריף: “נביא האיסלאם אומר שעדיף שהקעבה (האבן הקדושה במכה) תיהרס אבן אחר אבן, מאשר תישפך טיפת דם אחת. למה צריך למות למען

אל-אקצא? בשל קדושת האבנים?”.

 

מסר חד-משמעי נגד הטרור

 

כפועל יוצא מגישתו, בא לידי ביטוי יחסו הברור לטרור. שריף מזכיר כי מי שביצעו פיגועים “קיבלו לגיטימציה מפסקי הלכה” ומציין שהצליח לגרום לאנשים לעבור מפעילות בתנועות רדיקליות פלשתיניות לאימוץ תפישת העדה האחמדית. “לא באמצעות מסוקי אפאצ’י, אלא באמצעות הוכחות שהראו להם שהטרור סותר את הקוראן”. לדוגמא, פעיל טרור לשעבר מטול-כרם, שכיום מרצה במרכז הרוחני של האחמדייה.

 

בראיון ל”אומדיה” התייחס שריף גם לאירועי ה-11 בספטמבר באופן חד-משמעי. “זהו דבר זוועתי. גם אם תוך כדי מלחמת הגנה עצמית, האיסלאם אומר בפירוש ‘אלוהים לא אוהב ליצור איבה’, אבל גם תוך כדי מתקפה ובמצב של הגנה עצמית נביא האיסלאם אמר באופן ברור לכל ש’לא להרוג זקנים ונשים, שלא להרוג טף, לא להרוג אישה, ואפילו עץ לא לקטול. אלה דברי הנביא מוחמד. מוסלמי אמיתי לא פוגע באחר לא מילולית ולא פיזית”.

 

יחס האיסלאם אל האחמדים

 

בעיתונות הערבית תוקפים את האחמדים בחריפות: “מציגים אותנו כרשעים, כמשת”פים של האנגלים, ואף שהאנגלים יצרו אותנו. הם גם מכנים אותנו כאויבים וכמשת”פים של היהודים”, ואף כינו אותם כ’איסלאם חדש מתל אביב’. יש ברשת מאות אתרי הסתה נגד העדה וההטפות הארסיות נגדם במסגדים, לאוזני ההמונים, נמשכות.

 

האחמדים בישראל, בניגוד לאלה מיהודה ושומרון, אינם מתביישים בהשתייכותם לעדה. “בגדה חברי העדה חוששים מלחשוף את זהותם, כי יש פסקי הלכה חדשים מהמועצה העליונה של פוסקי ההלכה של המופתים”, מספר שריף. “המופתי של שכם הוציא בשנה שעברה פסק הלכה נגד העדה שבו כינה אותנו מומרים. זה גרוע מהיחס לכופרים. בתפישה האורתודוכסית המוסלמית דין מומר הוא דין מוות”.

 

שריף מציין כי גם עיתון התנועה האיסלמית בישראל, “סאות’ אל חאק”, מציג אותם כמומרים. התנועה אף הוציאה ספר נגד האחמדים. למצב זה היו השלכות פיזיות בעולם הכלל-מוסלמי. בשנה שעברה נכנס מחבל למסגד אחמדי בבנגלדש וביצע רצח המוני של מתפללים תוך כדי תפילה.

 

למרות המלחמה שמנהלים נגדם, ישנם מצטרפים חדשים גם משטחי הגדה ? אזור טול כרם, שכם, בית לחם, מזרח ירושלים, וכפרים ליד ג’נין. לדברי שריף, יש גם בודדים המצטרפים בכפרים בגליל ובמשולש. לשמחתו רוב המצטרפים צעירים ורובם אקדמאים.

 

הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל

 

מעבר לציון עובדת נאמנותם של כת האחמדים למקומות בהם הם נמצאים, כמו ישראל, שריף אינו נרתע מלהזכיר את הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל, המופיעה בקוראן. “כתוב באופן ברור בסורת (פרשת) בני ישראל שזכות זו מגיעה מאללה”, אומר שריף. ומוסיף: “נבואה שכתובה בקוראן מלפני 1400 שנה, שהכריזה באופן ברור שאלוהים יביא את בני ישראל לארץ ישראל מכל קצוות תבל, ויהיה קיבוץ גלויות לארץ ישראל ? מחייבת את המוסלמי האמיתי לדיאלוג עם ‘עם-הספר’ (עם ישראל מכונה כך לראשונה בקוראן ? ר”פ), והוא אומר: ‘אל תתווכחו עם עם-הספר, אלא אך ורק בדרך הניאותה ביותר”.

 

 לדבריו, אין בקוראן קריאה לפגיעה ביהודי בשל היותו יהודי. הוא מזכיר את סורת (פרשת) הפתיחה האומרת: “אלוהים, ברך אותי כמו שברכת אותם (היהודים)”. באשר לדיאלוג

הבין-דתי מציין שריף כי על אף מפגשיו עם הרב שאר ישוב-הכהן, רב העיר חיפה, אין דיאלוג בין-דתי אמיתי ומעמיק. הוא מאמין ש”אם אתה מכיר את האחר טוב ולא בצורה שטחית, אתה תשנה את דעתך עליו”.

 

השלום מתחיל באיסלאם המתון

 

לאור ההשתוללות של האיסלאם הרדיקלי, מרענן להקשיב למי שבהחלט עונה להגדרה “איסלאם מתון” ? תנועת האחמדייה. אם יש סיכוי לעולם טוב יותר בכלל ובאזורנו בפרט חשוב שהמסרים שמעבירים האחמדים יגיעו לאוזניים קשובות בעולם המוסלמי ובייחוד למוסלמים בישראל ואף בתחומי הקו הירוק.

 

הצלחת התנועה הנאורה הזאת, באמצעות הסברה, תשנה בהדרגה את מפלס השנאה הקיים בקרב האיסלאם הרדיקלי בישראל, קרי התנועה האסלאמית על כל פלגיה, גם הדרומית, כלפי היהודים ומדינת היהודים. אזי יש תקווה אמיתית לשלום באזור. חשוב שגם יהודים יכירו את התנועה הזאת, כדי שנבין שיש גם איסלאם אחר, ושהשלום לא מתחיל רק בתוכנו אלא גם בתוכם.

 

 

המחבר הוא כתב “אומדיה” לענייני פוליטיקה , תקשורת והעולם הערבי

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

                       



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר