איפה רועה הצאן

איפה רועה הצאן


ירון שגיא, סא”ל מג”ד במיל’ 31.08.2006 04:50
איפה רועה הצאן


מה המשמעות של פיתוח קריירה צבאית, לאן זה מוביל את מי שבוחר בדרך זו , איך זה משפיע על שדה המערכה היום ואיך זה קשור למילואים?



זוכרים את המושג “צבא העם”? ובכן, העם כבר לא כל כך מכיר את הצבא. פחות ופחות מילואימניקים נמצאים על מדים ואת הצבא אנו מכירים דרך מסך הטלוויזיה ובמינון הכתבים הצבאיים.

מה המשמעות בלפתח קריירה צבאית, לאן זה מוביל את מי שבוחר בדרך זו , איך זה משפיע על שדה המערכה היום ואיך זה קשור למילואים?

תפקיד המג”ד (מפקד גדוד סגן אלוף) הינו האחרון בו יש דגש על החיילים אותם הוא מוביל. זהו תפקיד שמאוד בולט בו המיקום של המג”ד כחוליה מקשרת בין דרג השדה לדרג הפיקוד העליון.
לכן, כדי להסביר, אתחיל מהמח”ט (מפקד חטיבה אלוף משנה).

המח”ט מתחיל את דרכו כמח”ט מילואים ובמקביל משמש בתפקיד רוחב אחר? רמ”ח וכו’.
בשלב השני ובתנאים מסוימים, יקבל חטיבה סדירה. מתוקף תפקידו, נחשף המח”ט לדרגות בכירות.
כאן בדיוק מתחילה להיבנות התופעה אותה אבקש להציג לפניכם.

בואו נתלווה אל המח”ט בדרכו להיות חלק מהחבורה המכובדת הזו שעל כתפיהם דרגות “אלוף”.

כמו בכל מקום, גם בגוף הזה יש פוליטיקה פנימית, וידידינו המח”ט נדרש, כדי להתקדם, להוכיח עצמו מול אלו שימליצו עליו לקבלת התפקיד הבא. לא פשוט! זה הרגע לעשות הערכת מצב אישית ולהחליט איפה להשקיע את האנרגיה. זה בדיוק הרגע בו “נוטש” המח”ט את חייליו ומשקיע עצמו בקידום.
חשוב לציין שאני לא עושה הכללה ובהחלט יש מח”טים שלא מאבדים את הראש לרגע.

לפני מס’ שנים, היה יכול המח”ט להציג את יכולותיו בתרגילים ובתוצאות אימונים. היום, כאשר כמות האימונים מאוד מצומצמת, מציג עצמו המח”ט ע”י מצגות וניסוחים מרשימים שאין כמעט דרך לבדוק אותם הלכה למעשה. כדי שלא ייווצר הרושם שהתופעה מאפיינת את שכבת המחטי”ם, אציין שכך זה פועל גם בדרג מפקדי האוגדה ומעלה.

אפשר לסכם במשפט:”   There is no business like show business

מפקדי הצבא בדרגות הבכירות, מקבלים לידיהם כלים מדהימים איתם הם יכולים לנהל את שדה הקרב ואת הצבא כולו בשגרה. העניין הוא, שאת הנתונים על המחשבים שנמצאים בכל כלי פיקודי, צריך לתרגם לפקודות ומהלכים בשטח: פיקוד, שליטה, קבלת החלטות וניתוח תמונת מצב. מי שלא אותגר בשטח בתרגילים, לא יוכל למצות את היתרון במכשור ויתנוון. כך נוצר פער בין הפיקוד העליון לבין מפקדי השדה, וגרוע מכך, פער בין קבלת ההחלטות לבין תמונת המצב בשטח.

כאן נכנס נושא המילואים. מח”ט, מפקד אוגדה ואלוף פיקוד לא צריכים את המילואימניק שמגיע ומזהה את הבעיות ואפילו מעז לחשוף אותן באזני הפיקוד. זהו הקשר העגום שנוצר בין המערך הסדיר למערך המילואים. כדי להבין את הבעייתיות, אתן את מאפייני מערך המילואים.

למילואימניק יש בעבודתו מערכי שליטה דומים, אלא שהוא לא מתבלבל ותוצאות תפקודו נבחנות כל יום ע”י הלקוחות. אין מקום לטעויות. עם המטען הזה מגיע המילואימניק ובוחן את מה שמונח לפניו: הן הפקודות והן נותני הפקודות. לכאורה- זה נפלא שיש למפקדי הצבא את ההזדמנות לבצע הפריה מקצועית עם מפקדי המילואים וכך לאתגר אחד את השני ולקבל תוצאות טובות יותר!

מערך המילואים מכיל מכל טוב הארץ. בגדוד מילואים תמצא אנשי עסקים, עובדי ציבור במשרות בחירות, יזמים, רופאים, עורכי דין, פרופסורים, סטודנטים ועוד. כאשר המטען הזה מגיע לשטח הוא מיד נתקל במי שאמור לתת לו את הפקודות וממש אין לו בעיה עם זה, רק שהצבא הוא צבא העם! זוכרים? ולכן מתוך הרבה רצון טוב ובעיקר אחריות כבדה, המילואימניק יזהה את הבעיות אותן המפקד הבכיר בשטח או לא יזהה או לא ירצה לחשוף. נוסיף על הידע והניסיון שלו בצבא את היכולת הניהולית וכושר ההישרדות של המילואימניק באזרחות הקשוחה ונקבל :שיקול דעת, יכולת ניתוח מרשימה, יצירתיות ועוד מרכיבים אשר יוצרים גוף סינרגטי שהגדרתו “המערך המכריע”! וכך היא הגדרתו של מערך המילואים.

במציאות, קשה לבעלי הדרגות ההתמודדות עם המערך הזה, ולכן, במהלך השנים האחרונות ממוססים אותו בהדרגתיות. בדיוק כמו שמורידים לבוקסר את הזנב עם גומי, כך לוחצים וחונקים. כלומר, מצמצמים אימונים, לא מתקצבים והכי גרוע לא מתייחסים ברצינות ובחשיבות הראויה.

כך מצאנו עצמנו מוגנים ע”י גוף עם תקציבי ענק, אמצעים מהמובילים בעולם אך ללא יכולת והבנה בסיסית בניהול תקציבים, ללא יכולת לקבל תמונת מצב לנתח אותה ולהגיע להחלטות הנכונות.

מפקדי המילואים נושאים גם הם באחריות. כולנו ידענו ואפילו הרגשנו את המציאות המתפתחת אל מול עינינו, המגיבים זכו להתקפת נגד ולאמירות גם מצד חבריהם למילואים, כמו: “עזוב, לך למילואים עשה מה שצריך וזהו, מה אין לך מה לעשות?” למגדי”ם במילואים בעזרת הממפי”ם ושאר מפקדי הגדוד, בזכות המעורבות בצבא ומעצם היותם מהמעטים שעושים מילואים, יש את הזכות להעביר את הידע איתו הם באים למערך הסדיר ואפילו להתעקש על כך. ההתעקשות היא כבר לא זכות אלא חובה!!! 

כל מי שנושא על כתפיו דרגות סא”ל והוא מג”ד מילואים, צריך להבין שתחום האחריות שלו רחב יותר מהגדוד והגזרה אותה קיבל.

אין ספק שהצבא מושפע מההתנהלות הציבורית בישראל ואת ההשפעה בין הגופים הרגשנו במערכה האחרונה. בינוניות  מסוכנת מאוד ולצערי בינוניות היא עיקרון מנחה הן בצבא והן בהתנהלות הציבורית. כך או כך הפתרון לא יגיע מלמעלה, אלא מאיתנו המשמשים כבסיס רחב ואיתן.

אין מקום להתנשאות ולסגירת חשבון, יש בהחלט מקום לשיח בונה. כל  שצריך כדי להגיע לתוצאה מדהימה של ניצחון צבאי וארגון מופתי של העורף קיים באמצעים ובחומר האנושי.

השאיפות מרחיקות הלכת של מי שמסוגלים להניע ולהוביל למקומות טובים יותר, אינן כוללות את הכלל. רוב “המוכשרים” בונים סביב עצמם חומות ואינם מפרישים לכלל “מעשר כישרון”. כך עולה וצפה הבינוניות. וראו איזה פלא, אם נעבור על ההצעות והפרשנויות שהוצפו בתקשורת, קשה שלא לקבל את רובן. כלומר, ברור לכולנו מה צריך לעשות. אולם, במשוואת ההצלחה הזו חסר מי שיעשה!! איפה הוא אותו רועה צאן שיזניק את הפוטנציאל האנושי האדיר ויוליך אותנו לקיום בטוח לעולמי עד?


  ירון שגיא מבעלי חברת
P 4 T וחברת “המרכל” סא”ל מג”ד במיל’

  מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר