פרות קדושות שחוטות

פרות קדושות שחוטות


ד”ר אברהם בן עזרא 31.07.2006 07:15
פרות קדושות שחוטות


בשבועות האחרונים ראינו פרות קדושות שחוטות לנגד עינינו, ולרבים מאיתנו הלך העדר. הבה ונמנה, לא את כולן, נתחיל בפרות שייחסנו להן חוסן מדיני, מוסרי, קיומי, אסטרטגי



בשבועות האחרונים ראינו פרות קדושות שחוטות לנגד עינינו, ולרבים מאיתנו הלך העדר. הבה ונמנה, לא את כולן, נתחיל בפרות שייחסנו להן חוסן מדיני, מוסרי, קיומי, אסטרטגי:

א. החזרת שטחים תמורת שלום והסתגרות בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים [1967] – כבר הוכחה כעורבא פרח. מסתבר ומתבהר כי שכנינו אינם מסתפקים בגבולות 67, ספק רב אם יסתפקו אפילו בגבולות 47, ספק רב אם בכלל יסתפקו במשהו פחות מחיסול המדינה היהודית, משמע, _ _ _ התושבים, _ _ _ _ ו_ _ _ _.  [ההשלמות כיד הדמיון וההסקה ההגיונית לאור מידע מהעבר בנסיבות המתאימות לתרחיש בו יוכלו אויבינו לעשות בנו כרצונם, נניח, כפי שאנו יכולים לפעול נגדם]. לא רק שערפאת סרב להצעת ברק לקבל את כל השטחים [כמעט] תמורת פיסת ניר של שלום ואסד האב סרב כך לגבי רמת הגולן, אלא גם מצפון ומדרום – שני מקומות בהם חלה נסיגה מלאה לגבולות 1967 – תגובת שכנינו הייתה חטיפת אזרחים ורציחתם, חטיפת חיילים ושיגור אלפי טילים במטרה להרוג אזרחים.

 

ב. העולם יהיה נגדנו. לא בדיוק. לעולם לא יהיה העולם החלטי בהתנגדותו נגד החזק. הוא יתעלם ממצוקת החלש, ובכך יפעל נגדו, אך לא יהין לפעול נגד הכוח. לאירופה אין זכות לגנות אותנו, בנסותנו להגן על עצמנו מהתקפות של טילים, גם בלי להזכיר לה את מה שקרה על אדמתה לפני 60 שנה. ועוד, הגינוי של אירופה לא רק שאינו אובייקטיבי ככל שהוא לא חל גם נגד החיזבאללה, אף שאין טעם רב בגינוי המגונה בלאו הכי, הוא גם לא אפקטיבי, ונגוע בצביעות. הדברים נכתבים לאחר אירועי כפר קנא בהם גרמו המחבלים להרג חפים מפשע מבני עמם בכך שכפחדנים הסתתרו מאחורי פעוטות מתוך תקוות שווא שנחמול עליהם בזכות אזרחיהם וכך נאפשר להם להמשיך ולהרוג באזרחינו. הם טעו. גם להם נשחטה פרה קדושה אחת… לגבי ארה”ב, תגובתה לאירוע זה טרם התגבשה בעת כתיבת שורות אלו, אך נראה לי שלאחר אסון התאומים, ארה”ב מבניה אל נכון מי הוא אויב האנושות ומה טיבו, וצפוי כי היא תפעל בהתאם לאינטרסים של העולם החופשי התואמים להפליא את היעדים של ישראל, ובכך גם תפעל לטובת אירופה, אף כי נגד רצונה [של אירופה] כפי שמוצהר על ידה בצדקנות.

 

ג. אין לנו עניין בשטחים מעבר לקווי 1967, מדינת ישראל יכולה להגן על עצמה משטחה היא, אין חשיבות לעומק אסטרטגי בלוחמה המודרנית. ספרתי 3 פרות – כולן שחוטות לפנינו: אפילו שר הביטחון כבר מדבר על “רצועת ביטחון של 2 ק”מ”. יתכן שהשר טעה בסדר גודל והיה צריך לקרוא 20 ק”מ, לא חשוב. והיכן רצועת ביטחון זו? בלבנון, כמובן… אמנם מבטיחים לנו לחזור מצפון עזה הכבושה שוב, אך לדעתי הולך ומסתמן ומתבהר כי בהיות גוש קטיף חי ופורח, ועזה תחת שליטת צה”ל, לא היה מתאפשר מטח טילים קטלני על שדרות ואשדוד, ואם זה לא ברור עדיין, אז יש לדעת שהפרה הזו מפרפרת.

 

ד. הנה, כבר שש שנים שקט בגבול לבנון. טענה נכונה, אך היא רק חלק מהאמת, וידוע מה ערכו של חלק מהאמת. החלק החסר הוא שמאחורי הגבול השקט, נצבר נשק קטלני, שילך ויתעצם אם לא נשיג הכרעה, וגם אם יהיה “הסכם שלום” – ילך ויתעצם עד ליום פקודה בזמן שייבחר על ידי האויב. אלא אם כן נחלוש על לבנון ונפרז אותה מכל נשק עד אשר היא תהיה ראויה לעצמאות, קרי, אחראים על הנעשה בשטחה. השקט הכמעט מוחלט בגבול לבנון במשך שנים התגלה כאשליה מסוכנת מבחינה קיומית. יכלו שם גם לפתח אטום ונשק כימי מתחת אפנו, ואנו היינו שמחים כי הגבול הזה רגוע…

 

ה. אי אפשר לנצח טרור. שוב מדובר בפרה מפרפרת. יש עדיין שחושבים כך. חוסיין הוכיח בספטמבר השחור כי דווקא אפשר. אלא שמי שצריך לבצע את החיטוי הזה בלבנון זה לא צה”ל אלא ממשלת לבנון. ידיד שלי הופיע עם תזמורתו בבית ספר מסוים. לפתע חש כי הטלפון הסלולארי שלו נגנב. מיד פנה אל מנהל בית הספר, וזה, פנה אל “מלך הכיתה” ואמר לו: “ראה, אני יודע כי לא אתה סחבת את הפלאפון, אבל אני גם יודע שאתה יודע מי סחב, או שאתה יכול בקלות לדעת זאת. אם הפלאפון לא מוחזר תוך חצי שעה מרגע זה, המשטרה מגיעה לכאן”. בתום 20 דקות, הפלאפון שב לבעליו… לנו צריך להיות עסק עם בעל הבית. בעל הבית צריך ויכול למגר את הטרור בביתו: הוא יכול לייבש אותם, הוא יכול לעצור אותם, וכו’ וכו’, ואם אינו יכול או אינו רוצה – שיואיל לתת לאחר את ניהול ביתו, אך טרור לא ייכון. בינתיים, צה”ל ממגר את הטרור אט אט בדרך הקשה. גם זו דרך.

 

מי שאיבד את כל העדר, וצריך למלא את החלל שנוצר בעדר חדש, יבחר לו איזה עדר הוא רוצה…



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר