שר המשפטים, למרות המוניטין שיצאו לו, לא תפס בחוכמתו שיש לו עסק עם לווייתן מתאבד, ושכנע את הכנסת שאם החוק יחול על כללי האתיקה לשופטים, אז אמון הציבור יתחזק, וביום 18.7.06, אושר התיקון לחוק.

רקע – אני הוא הציבור שאת אמונו אתה צריך לרכוש

לשואלים אני משיב, שאדם החס על כבודו וחירותו, על קניינו וחופש עיסוקו, וזמנו היקר, ושלוות נפשו, ואין לו חוש הומור מפותח במיוחד, מוטב שידיר רגליו מבג”צ. משפט אין שם. משפח ומשפחה כן.

בפברואר 1996 הוקמה עמותת נפגעי מס רכוש (נמר), שנאבקה לביטול המס וכנגד עוולות מינהליות קשות. מס רכוש נהג כארגון פשיעה אלים לכל דבר ועניין – הוציא שומות פיקטיביות ומופרזות, הסתיר מידע, עיקל ללא הצדקה, התעמר קשות בקשישים וקשי-יום והתעלם מהחוק. בוועדות הערר כיהנו “שופטים” שנבחרו על-ידי מס רכוש, ייצגו את לקוחותיהם בפני הפקידים ובתום הדיון הנישומים סולקו מהאולם והפקידים נותרו בעת מתן ההחלטה. מר ברק, אם אתה רוצה לדעת היכן קבור “אמון הציבור”, שאל אותי ואסביר לך.

במהלך המאבק ניהלה נמר 13 עתירות לבג”צ באופן ישיר או עקיף (באמצעות חבריה) ובכולן הייתי מעורב. את מרביתן, כזכור לך, ניסחתי בעצמי כיו”ר עמותת הנפגעים והופעתי בדיונים למרות היותי מהנדס. כ- 25 פעמים הגעתי לבג”צ, צפיתי בכמאה וחמישים דיונים (של אחרים) והחלפתי 70-80 תגובות עם נציגי המדינה. לבסוף אף יצאו לי מוניטין כמומחה לבג”צים ולמשפט מינהלי ועשרות רבות של עורכי-דין אף פנו אלי להיעזר בי. חלקם בענייני מס רכוש, וחלקם בענייני משפט מינהלי והכנת בג”צים.

את מסקנותי על המתרחש בבג”צ, לא צברתי איפה מאירוע בודד, אלא מסידרת מגעים צפופה רבת שנים. לידע זה אוסיף עשרות שנות ניסיון בייעוץ ניהולי וארגוני, אבחון מקצועי, ארגון ושיטות, הדרכה וכיוצ”ב ואין ספק במומחיותי המקצועית.

הריני מניח ששר המשפטים לא נועץ במומחה (כמוני) לאבחון או באזרחים המהווים (כמוני) את “הציבור”. אשר על כן, אתנדב לייעץ לך – בין אם תסכים ובין אם לאו – אילו כללי אתיקה ראוי להוסיף ועל מה להקפיד במיוחד.

הצעות לכללי אתיקה שאינם ברשימה

• שופט צריך לשפוט. ביום 7.4.98, התקיים דיון בעתירת נמר (6537/97) להורות למס רכוש לספק לנישומים שומות אמת כחוק. מישאל חשין, אמר בקול רם: “אינני יושב בבית המשפט העליון בכדי לדון בכל עוולות המדינה”.

• אסור לשופט לסייע לפרקליט לשבש הליכי משפט. אצלי למשל זה קרה בבג”צ. לפרקליטים זו עבירה עם קלון. ולשופטים? אנא הודיעני אם תרצה פרטים.

• רצוי להימנע ממשוא פנים, אפילו אם אחד מבעלי-הדין הוא ממערכת המשפט. בפרשת השופטת הילה כהן, ננזף היועץ המשפטי של העיריה, שהתלונן. גם אני אוימתי בקביעות ואף ננזפתי.

• שופטי בית המשפט העליון אינם כפופים לשרי הממשלה. מס רכוש למשל, שזכה לכינוי “אות קין בספר החוקים של מדינת ישראל”, אינו פגום. בית המשפט העליון השתמש במכשירי קטיעה ובמכבש דרכים כדי להתאימו לצורכי משרד האוצר (אם אינך חושש ממני, הזמן אותי להרצאה בפני משתתפים נוספים. להזכירך, אני אחד הידענים בארץ במס רכוש).

• כדאי שהשופט יבין בנושא הדיון. פסקי הדין נראים לעתים מאד מבדרים.

• הזובור נאסר בצה”ל לפני שנים. ראוי להחיל את האיסור גם על בית המשפט העליון. אתה מאמין, על מה חושב איש ציבור ויו”ר “עמותת נפגעים” בעת שעשה עשרות פעמים את דרכו לבג”צ? זהו כלל אתיקה מאד חשוב. לעתים, במיוחד כשידעתי שחשין בהרכב, איחלתי לעצמי שהלוואי והדיון יסתיים “רק” בזובור.

• אזרח שמנצח אינו צריך לצאת מפסיד. במרבית עתירותי ניצחתי ובג”צ הורה למדינה להוציא החלטות בהתאם. אלא שבפסק הדין נכתב “לנוכח הודעת המדינה, העתירה נדחית. אין צו להוצאות”. כלומר, אזרח מנהל עתירה במשך מספר שנים, מתמודד עם מצגי הכזב של המדינה, עם דיונים משפילים ועם שופטים מגדפים שהיו בעברם פרקליטים, גורם למדינה לשנות את כללי התנהגותה ולבסוף, כל מה שאומרים לו הוא, שלא יחולו עליו הוצאות. אפשר לומר שזו יותר ניבזות אנושית וציבורית מאשר משפטית.

הערות נוספות הקשורות לסוגייה “כיצד לרכוש את אמון הציבור?”

• לדלל את מספר הפרקליטות שהן בנות משפחה של שופטים. עד לאחרונה, הסתובבו בפרקליטות המדינה רעיה, נכדה ושלוש בנות של שופטים עליונים בהווה ובעבר (דניאלה ביניש עזבה). זה לא מוזכר בכללי האתיקה. כמו כן, העובדה שוועדת בך המליצה על מני מזוז ליועמ”ש, למרות שהיה ידוע שאשתו ושתי אחיותיו כפופות לו מקצועית, מוכיחה שההיגיון הציבורי של אנשי מערכת המשפט נדרס על-ידי רכבת.

יש הטוענים שגם לבני משפחה של שופטים מותר לעסוק במשפטים, אבל איך מסבירים את הפרופורציות? ואיך מסבירים את הזובור? והאם אין עוד מקומות עבודה חוץ מהפרקליטות ועוד תפקידים חוץ מליטיגציה? ובמקביל, מדוע שחברי מרכזי מפלגות לא יכהנו כדירקטורים?

• דורית ביניש מועמדת לנשיאה. ביניש הוכיחה לציבור מספר פעמים, שהוא יכול לצעוק כמה שהוא רוצה. היא פותחת ספר, טוענת שמותר לה ועושה. מה שהיא עושה זו פגיעה באינטליגנציה ולא רק באתיקה. אם היא תהיה נשיאה, כדאי שהכנסת תחוקק את “חוק הפרשנות לכללי האתיקה של השופטים”.

• הוועדה לבחירת שופטים ועוזי פוגלמן כדוגמא. ב- 3.9.00 פוגלמן נבחר לשופט מחוזי, למרות השגה ששלחתי לוועדה ובה תיארתי כיצד האיש ניהל את מחלקת הבג”צים כיצרן ויצואן של מצגים פיקטיוויים. החלטתי לערור על מינויו. הפעם, שלחתי את הערר לכל אחד מחברי הוועדה בנפרד. והרי משהו שלא סיפרתי מעולם. למחרת בבוקר, התקשר והודיע לי אחד מחברי הוועדה שהוא ואחרים לא ידעו שהיתה השגה שלי על פוגלמן. מאוחר יותר הודיעני, שההשגה היתה כנראה בתיק, אך כלל לא הוזכרה בדיון.

כשיש במערכת שופטים שנבחרו בדילים וההשגות כלפיהם לא נדונו, אז מערכת המשפט נראית כמו חבורה שהשתלטה על מערכת השיפוט באמצעות תכסיסים. ואתה מצפה שאאמין שהם יקפידו על אתיקה?
יש גם לזכור, שהדברים לא מסתיימים במערכת המשפט. פורשיה ודורשי טובתה, יושבים לאחר מכן בוועדות איתור וקובעים מי יהיו הרגולטורים, המנכ”לים והדירקטורים וכך השירות הציבורי נראה.

• הבג”צ שסורב. ניצחתי, ובג”צ (7152/97) הורה למנוע ניגודי עניינים בוועדות ערר. אז מה אם השופט שרק? טנה שפניץ, בהיותה המשנה ליועמ”ש, כינסה דיון בכירים והוחלט בכתב שלא לקיים את פסק הדין. פניתי בבג”צ נוסף (6895/99) וקיבלתי צו על תנאי, לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה שלא לקיים את פסק הדין. ארבל ורובינשטיין ידעו היטב על הסירוב. אתה מצפה שנאמין שלשופטים הללו אכפת מהחוק ומהציבור? ושפניץ… היא הוכתרה כ”אבירת איכות השלטון” ומזוז מינה אותה לראש הוועדה המאשרת מינויים בשירות הציבורי (!).

• מישאל חשין ישב בראש הוועדה שניסחה את כללי האתיקה. לפחות, מפאת כבוד הציבור ומראית העין, כללי אתיקה לא היו צריכים להיכתב על-ידי מי שהעיד על עצמו שלשונו מתגלגלת והוא לא מצליח להשיגה, ויצאו מוניטין למזגו הרותח והרע, ולגידופיו הקולניים.

סיכום ומסקנות

• מר ברק, בין שנינו, מעמדי גבוה יותר, שכן אני הציבור ואתה משרת ציבור. אז דע לך שאיני מאמין למילה וחצי מילה, שלך או של כל אדם אחר במערכת המשפט, ואני מזמין אותך להפריך או לספק לי הסברים על כל האמור לעיל בעימות פומבי.

• אמון הציבור לא נגזר מנוסח כללי האתיקה, אלא מעוצמת הפגיעה באינטליגנציה של הציבור.

• אתם מזכירים לי חברת משאיות, שהציבור התלונן שהן פולטות עשן רב ומזהם. אז במקום לטפל בדלקים ובמנועים, הכנסת אישרה לחברה לצבוע את המשאיות בירוק.

• ביום שנקבע שהשופטים פטורים מאתיקה ראוי היה לסגור את הבג”צ.

• הכל נוכחו כיצד פעלת למנות את ארבל ורובינשטיין. כל עוד הם שם בעליון, האם לדעתך יש לציבור סיבה להאמין, שלך, או לביניש, אכפת מהאמון שלו?

• בעבר נכתבו פסקי דין נשגבים בעניין שקיפות, חובת ההנמקה, איסור על ניגודי עניינים ועוד. מצד שני, תמיד נמצאו סיבות מדוע אין להפעילם על אנשי מערכת המשפט.

• אני הציבור עבורך וגם אבן הבוחן. למערכת המשפט פניתי עם עוולות מינהל, נעדרות גוון פוליטי, דתי, עדתי וכו’ והגעתי אליה ללא ניסיון משפטי, גדוש באמון ותקוות ומטעמים ציבוריים טהורים. מהמפגש אתה יצאתי מפוכח, מנוסה ובעל דיעות מוצקות שזו המערכת החשובה ביותר בישראל, והפגומה ביותר.

• עד כה, המערכת פעלה לרכוש את אמון הציבור בהפעלת סנקציות חמורות כנגד כל מי שחלק עליה. כשזה הפסיק לעבוד, החלטתם שהאמון יתחזק אם תספרו לציבור שהחוק יחול על כללי האתיקה.

• שנים של עבודה מתמדת, הרסו את אמוני עד עפר. אני מאחל לך הצלחה עם אחרים.