שדרות

שדרות

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 17.06.2006 22:25
שדרות


כמהנדס העיר, ובכוונה תחילה ומושכלת איני יוצא מגדר ההנדסה, לא הייתי מאשר תעודת איכלוס לשדרות. כשם שתפקידו של מהנדס העיר לקבוע איזהו מבנה מסוכן, קל וחומר עליו להודיע ביושר ובנחישות כי מדובר כאן בעיר מסוכנת למגורים, וצריך לפנותה כמו שמפנים מבנה מסוכן.



מוריי במקצוע הגיאודזיה בטכניון, לימדוני כלל עקרוני חשוב בהנדסה:  

אין כל טעם ומשמעות לערוך חישוב הנדסי עד המקום הרביעי אחרי הנקודה העשרונית, כאשר שיטת החישוב אותה מיישמים היא שיטת בלתי מדויקת מלכתחילה, נניח – בעלת סיבולת של 20%+ עד – 20%-. 

מה זה קשור לשדרות?

קשור. 

המידתיות אינה מצויה רק בתחום המשפטי; מסתבר כי היא נר לרגלי המהנדסים, ומי שלא מקבלה, בין מתוך חוסר הבנה או בין מתוך אי הסכמה – עלול לנהוג מנהג דון קישוט, בהקפידו הקפדה יתירה בתכנון נדבך-ראש העומד בכל דרישות התקנות והתקן, לבניין שעמודיו קורסים. 

הקשר לעיר שדרות מתבהר.

העיר ספגה אלף טילי קסאם, ונהרסו בה מבנים לא מעטים. כל טיל שנורה, עלול היה לחדור לבית ספר ולגרום לאסון.

המיגון – [שלא נעשה] – הוא ממש מיותר, כמו ההקפדה על חישוב עד המקום הרביעי אחרי הנקודה העשרונית, כמו הדקדקנות לתכנן ולבצע את הקיר העולה מעל הגג בבניין [נדבך-ראש] בהתאם לתקן הישראלי 1752 לבל יחדרו מים לבניין;

ימגנו את הבניין – והטיל יגיע לחצר, או אף יחדור לבניין הממוגן ויעשה שמות.

במיגון המבנים יש משום התמודדות עם בעיית הטילים מתוך השלמה עמה, והשאלה היא האם השאיפה צריכה להיות אל מצב ממוגן שכזה בשגרה של טילים.  

בשדרות, לא צריך להקפיד על החישובים הסטטיים במשרד מהנדס העיר [אגב, בין כה לא מקפידים על כך לא בשדרות ולא במשרדי מהנדס העיר השונים במדינה – אין מי שיבדוק חישובים אלו], ולא צריך כלל לדרוש בנייה כחוק [זה לא כל כך מצליח גם במקומות אחרים].

קודם כל, צריך להבטיח שהבניין לא ייפגע מטיל קסאם.

בשדרות, לא צריך מיגון לבניינים, כמו שלא צריך שום פרט הנדסי/אדריכלי אחר, כל עוד מגיעים הטילים.

לפני המיגון, לפני נדבך ראש תקני, מדרגות תקניות, אוורור, איטום ובידוד – צריך שהבניין יעמוד על תלו.

ככה זה בהנדסה אזרחית, ככה זה בחיים. 

וכאן הקשר. 

משהו אישי: אני מרצה לתחיקת הבנייה במכללת ספיר. איני אומר זאת מפאת הגילוי הנאות, אלא כדי להסביר ששדרות חשובה לי, ואני אוהב את אנשיה [תלמידיי שם].  

כמהנדס העיר, ובכוונה תחילה ומושכלת איני יוצא מגדר ההנדסה, לא הייתי מאשר תעודת אכלוס לשדרות. כשם שתפקידו של מהנדס העיר לקבוע איזהו מבנה מסוכן, קל וחומר עליו להודיע ביושר ובנחישות כי מדובר כאן בעיר מסוכנת למגורים, וצריך לפנותה כמו שמפנים מבנה מסוכן. 

להבהיר: לא מדובר בטיל אחד בשנה שנפלט [וגם זה אסור שיקרה], אלא מדובר במצב של שגרה, שצריך או לא צריך לחיות עמו ובצלו.

אז על פי כל הכללים, בהתחשב במידתיות הראויה, בהתחשב בהיגיון ההנדסי ובכללי הבטיחות, אין להשלים עם המצב. 

לא להשלים – אין פירושו למחות.

למחות = לבקש, להתחנן, למשוך תשומת לב, רחמים וחמלה.  

זה לא היה טוב בהתנתקות, וזה לא טוב לשדרות. 

ועוד: יש לדעת כי לא מדובר במצב של מלחמת קיום גורלית, אלא בבחירה של ההנהגה מתוך שיקולי עדיפות פוליטית שיש שרואים בהם שיקולים זרים. 

צריך לדעת כי לתושבי שדרות יש שיקולי עדיפות, שיקולי קיום, שיקולי הישרדות, שיקולי חיים.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר