מי שהולך ישר בדרך עקומה סופו שמגיע לסוף עקום

מי שהולך ישר בדרך עקומה סופו שמגיע לסוף עקום

חנן ד’ וייס
26.04.2006 16:03
מי שהולך ישר בדרך עקומה סופו שמגיע לסוף עקום


לא מר אולמרט ולא מר פרץ ינצחו את השיטה. אולי צריך לייבא עוד סטנלי פישר רבים ע”מ לצאת מהמשבר



מי שהולך ישר בדרך עקומה סופו שמגיע לסוף עקום

לא מר אולמרט ולא מר פרץ ינצחו את השיטה,  אלא רק מנהיגים/מנהלים כריזמטיים ובעלי תרבות אמריקנית השונה מהמנטליות הישראלית. אולי צריך לייבא עוד סטנלי פישר רבים ע”מ לצאת מהמשבר.

 

מי שהולך ישר בדרך עקומה סופו שמגיע לסוף עקום.

רוצה לומר שמסקנות נכונות על עובדות שגויות מובילות לתוצאה שגויה.

יש גם אפשרות לתוצאה שגויה כתוצאה מהסקת מסקנות בעייתית, של פקיד/פוליטיקאי/קצין בכיר, גם כאשר הוא מברר את העובדות לאשורן.

לאורך השנים ישנם המתקנים את הטעון תיקון,  אבל מי שעשה טעויות, כאיש צבא לדוגמה, ותיקנם במשך עשור או שניים הגיע לשיאו כאיש צבא מתוקן.  השעון המתקתק של השיווק המתוחכם והמהיר לא מתאים לאיש קבע לשעבר היוצא לנוח, לפנסיה, ופתאום מוצא עצמו נשרך אחרי האבק של סוסי מירוץ מקצועיים, חתוליים בשוק העסקי תחרותי.

וכאמרתו של קוטלר : “לא הגדולים טורפים את הקטנים אלה הזריזים מנצחים את האיטיים”.

אין לבחור אנשי/פקידי ועובדי קבע/מדינה  וותיקים, בהתאמה, לניהול בשוק העסקי הפרטי.

רב הבלבול בקרבנו כשמדברים על עסקים פרטיים.  מאחר ובארץ ישראל של שנת 2006 רוב העסקים,  המעסיקים , נניח 50 עובדים ויותר,  אינם חברות פרטיות באמת. מעבר לעובדה שלרבים מהעסקים הנ”ל שותפים עיסקיים כדוגמת ממשלה/הסתדרות וגרורותיהן,  הרי שגם אם אין להם שותף כנ”ל,  הרי שיש להם שותף עסקי ממשלתי בדמותו של בנק.  והבנקים כידוע, שייכים למדינה או בשליטה חזקה של המדינה (לדוגמה בנק הפועלים, הנחשב בבעלות אריסון, הרי שלשרי אריסון 22% ולמדינת ישראל 19%, הבדל של 3% ס”ה), ומכירי המנטליות, החוזים אל מול הממשלה ושיטת ההתנהלות הישראלית, יודעים כי גם כשלמדינה יש רק 1% במניות הרי שבפרוטוקול החברה סעיפי זהב המשאיר כוח רב בידיהם של הפוליטיקאים.

ומי שהתנסה בתפקידי פיקוד/נהול במערכות גדולות בשירות המדינה,  מכיר גם את כוחם של הוועדים ב”חגיגה”, במקרים רבים אם לא בכולם, שולטים הוועדים בחברה העסקית ולא המנכ”ל. חברה עסקית בה ראש הוועד (יו”ר הוועד – סתירה בתואר, המושג יו”ר שייך למקצוע הניהול) בעל כוח רב יותר מאשר של המנכ”ל ו/או היו”ר, נידונה לכשלון.

שאלה למחשבה : האם מדינת ישראל יכולה לנהל נושאת מטוסים אחת. רק אחת ואפילו ללא כל הצייה שמסביבה ?!

תופעה המסבירה את עצמה בקריסה של המשק הישראלי והגעה לשפל הכלכלי (נמוך ממיתון) חסר התקדים.

לא מר אולמרט ולא מר פרץ ינצחו את השיטה,  אלא רק מנהיגים/מנהלים כריזמטיים ובעלי תרבות אמריקנית השונה מהמנטליות הישראלית. אולי צריך לייבא עוד סטנלי פישר רבים ע”מ לצאת מהמשבר.

 

חנן ד’ וייס, סא”ל מיל’

שופט לא משפטאי כלא צבאי

לא קבע לשעבר

איש עסקים

 

 

המלצת היום: מהם סיכוייך, האזרח, בפנייתך אל גוף ציבורי?



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר