בחירות 2006: המלצות פרסונאליות פוזיטיביות, וגם – תתפלאו! – נגטיביות

בחירות 2006: המלצות פרסונאליות פוזיטיביות, וגם – תתפלאו! – נגטיביות

שמחה ניר, עו”ד
27.03.2006 14:37
בחירות 2006: המלצות פרסונאליות פוזיטיביות, וגם – תתפלאו! – נגטיביות


לרוקן את המחסניות ואת מה שיש לי בבטן. רשימה חלקית ומקרית



בחירות 2006: המלצות פרסונאליות פוזיטיביות, וגם – תתפלאו! – נגטיביות

לרוקן את המחסניות ואת מה שיש לי בבטן. רשימה חלקית ומקרית

מחר – 28.3.2006 – יום האמת.

עד עכשיו דיברנו בעיקר על עקרונות, ופרט לכך שההצבעה של כל אחד מאיתנו היא, למעשה, לא על המפלגה שאת הפתק שלה אנחנו משחילים בחריץ הקלפי אלא על המועמד ה”שולי” שלה (חוץ מהמפלגות הנמצאות על גבול אחוז-החסימה) לא דיברנו באופן אישי על שום מועמד ספציפי – לא לטוב, ולא לרע.

אבל, בבחינת פטור בלא-כלום אי-אפשר, כמה הערות הנוגעות למועמדים ספציפיים.

לעניין זה לא אתייחס ל”גבוליות” של המועמד, דהיינו אם מקומו בטוח בכל מקרה, או שמקומו אבוד בכל מקרה. רק לרוקן את המחסניות ואת מה שיש לי בבטן.

הרשימה למטה היא חלקית ומקרית, וייתכן שבמשך הערב ייתווספו אליה שמות נוספים.

שורו-שורו:

פרץ, עמיר: לא ראוי להיקרא “מנהיג עובדים”, או “מנהיג פועלים”. כאשר ערערתי לביה”ד הארצי לעבודה על פסק-הדין-במצפון-רע הזה של ביה”ד האזורי לעבודה בחיפה, סברתי, לפי תומי, כי התייצבותה של ההסתדרות לימין מרשי (הוא גימלאי, חבר ההסתדרות) תועיל גם לציבור העובדים בכללותו, ולכן פניתי אל עו”ד דורית טנא, המתהדרת בתואר ראש הלשכה המשפטית והיועצת המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות החדשה, הסברתי לה עד כמה חשוב הדבר לציבור העובדים בכללותו, ובסברי, לפי תומי, כי למי שממונים על האינטרסים של ציבור העובדים ישנן הנחיות-מגירה למקרים כאלה, כי הם ישושו למלא את ייעודם, וכי אם הם יזקקו לאישור של הדרג המדיני בהסתדרות, הם יקבלו אותו בתוך חצי דקה של שיחת-טלפון פנימית, בבית ההסתדרות.

יכולתי, כמובן, לפנות במישרין לדרג המדיני של ההסתדרות, אולם לא זו בלבד שאין זה מהמקובל בקרב עורכי-הדין, אלא שהדבר היה מצריך זמן רב יותר.

אבל היועצת המשפטית הנ”ל נהגה כשפלוקה (שפן-עלוקה) משפטית מצוייה, והשיבה לי בשלילה, כנראה בלי להתייעץ אפילו עם קובעי המדיניות של ההסתדות.

מדוע שפן-עלוקה? משום שעדיף לשבת בחיבוק-ידיים, ולתת לאחרים להוציא את הערמונים מן האש: אם הם יזכו – כולנו נצא נשכרים, ואם הם יפסידו (וגם “יחטפו הוצאות”) – הם ייפגעו לבדם.

כיוון שכך הווה, פניתי במישרין אל יו”ר ההסתדרות החדשה, חבר-הכנסת עמיר פרץ, על מנת  שזה ינחה את האגף לאיגוד המקצועי ואת היועצת המשפטית שלו להצטרף לערעור, ואפילו לנהל אותו אקטיבית.

והנה, “מנהיג הפרולטריון” הזה אפילו לא טרח לענות לי.

ואני, לו ענייני העובד השכיר היו בראש האג’נדה שלי, הייתי מצביע מרץ, ש”ס או לאחת המפלגות הערביות – הכל לפי תאימותה של כל אחת מהן להשקפותי בנושאים אחרים.

ורק לא לעמיר פרץ, ולמפלגה שהעמידה אותו בראשה, משום תדמיתו כמנהיג האדם העמל.

לסיכום: פרץ, עמיר – נייט!

גלאון, זהבה: חברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, והיחידה, ככל הנראה, אשר “העזה” להעלות הצעת-חוק לביטול “סעיף הזילות”.

סעיף הזילות, למי שלן מכיר אותו, מאפשר להרשיע אדם ב”זילות בית המשפט” אם הוא אומר ששופט מקבל שוחד, גם אם יש לו הוכחות מוצקות שאותו השופט אכן מקבל שוחד. על העבירה הזאת נאמר באנגליה, ארץ (וערש) הולדתה, עוד במאה ה-19, כי היא “מיושנת, ומתאימה לאוכלוסיות הצבעוניות במושבות אשר מעבר לימים”, אבל אותה אומה נאורה, אשר משלה בנו במחצית הראשונה של המאה הקודמת, ראתה בנו “אוכלוסיה צבעונית במושבה אשר מעבר לימים”, הוציאה את הסעיף הזה מהנפטלין, על מנת להשתמש בו נגדנו, והמימסד המשפטי, הנאור-עוד-יותר, של מדינת ישראל, זה אשר משווה את חופש-הביטוי לנגדו תמיד (כל עוד החופש הזה מופנה כנגד אחרים, ולא כנגד עצמו) מסרב להיפרד ממנו.

הצעת-החוק הזאת מוחזקת ע”י חה”כ גלאון ב”הקפאה עמוקה” כבר שתי קדנציות של הכנסת, “כי הממשלה מתנגדת”, ואם הממשלה (קרי: שר המשפטים) מתנגדת, אין סיכוי שההצעה תעבור.

אני, לפי תומי, סבור כי אין זה עניין “שלטוני”, וממילא לממשלה אין standing בדבר, אבל כנראה שלחברת הכנסת אין מספיק ביצים ללכת עם זה עד הסוף.

מכל מקום, גם המעט הזה הוא יותר מאשר עשה כל ח”כ אחר, ומי שסבור כי מקומה של חה”כ גלאון ברשימתה (מס’ 4 ברשימת מרצ) הוא “גבולי”, הייתי ממליץ לו להעמיד את השיקול הזה מעל לכל שיקול אחר.

לסיכום: גלאון, זהבה – דא!

לבני, ציפי צפורה: שרת המשפטים אשר ממשיכה להתנגד להצעתה של חה”כ זהבה גלאון בעניין סעיף הזילות. היא ממשיכה, כקודמיה, לא להתייחס לתלונות נגד מערכת המשפט, ואינה שונה מכל הפודלים של אהרן ברק, אשר היו בתפקידה זה לפניה. נכון שהיא התעמתה בגאון עם ברק בעניין בחירתה של הפרופ’ רותי גביזון לביהמ”ש העליון,  אבל זה נראה יותר כ-issue פוליטי, ואפילו issue אישי, אשר אינו מצדיק מחיאות-כפיים סוערות מדי.

לסיכום: לבני, ציפי צפורה – נייט!

ש”ס: המפלגה היחידה אשר מסוגלת להביא רבע מיליון איש אל הבסטיליה אשר ברחוב שערי משפט 1, ירושלים.

לסיכום: ש”ס – דא!

חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט: אף אחד מהם, חוץ מהיו”ר מיכאל איתן, לא התייחס לביקורת שלי על המימסד המשפטי, ולתגובה הנבזית שלו.

לסיכום: איתן, מיקי מיכאל – דא! גלאון, זהבה – כבר דיברנו, כל האחרים – נייט!

איתן הנטמן, רפאל, הידוע לשמצה כרפי איתן, מפרשת ג’ונתן פולארד. את השם הזה הוספתי ברגע האחרון, אחרי שהתברר מהסקרים שרשימתו לוחכת את אחוז החסימה.

כל אלה שהיו  מעורבים בהפקרתו של פולארד הם, בעיני, חלאות אדם.

לסיכום: איתן הנטמן, רפאל – נייט, נייט, נייט!!!

ועכשיו תשאלו למי אני מצביע

אז כמו שאמרתי, בשביל המעט שאני דורש – ולמעלה מכאן הבהרתי על מה אני מדבר – אני מוכן להצביע לכל מי שמוכן לאמץ את האג’נדה שלי, החל מאביגדור ליברמן, ואפילו ימינה ממנו, וכלה באחמד טיבי, ואפילו שמאלה ממנו, והצהרתי זו עומדת בעינה.

ולאור האמור לעיל, הבחירה האחרונה שלי היא בין ש”ס לבין מר”צ.

____________________

למדור פוליטיקה זה לא משהו גס

למדור פוליטיקה זה משהו גס

המלצת היום: איכן תצביע – איתור הקלפי

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר