בחירות 2006: מיומנו של קול צף סידרתי
בחירות 2006: מיומנו של קול צף סידרתי
|
בשביל המעט שאני דורש אני מוכן להצביע לכל מי שמוכן לאמץ את האג’נדה שלי, החל מאביגדור ליברמן, ואפילו ימינה ממנו, וכלה באחמד טיבי, ואפילו שמאלה ממנו.
בחירות 2006: מיומנו של קול צף סידרתי
בשביל המעט שאני דורש אני מוכן להצביע לכל מי שמוכן לאמץ את האג’נדה שלי, החל מאביגדור ליברמן, ואפילו ימינה ממנו, וכלה באחמד טיבי, ואפילו שמאלה ממנו. אתם קוראים לי קול צף, אבל אתם אלה אשר צפים.
בוקר אחד אני מסתכל בראי בשעת הגילוח, ואני רואה מישהו מוכר.
תגיד, תגיד, אני אומר לו, אני לא מכיר אותך מאיפ’שהו? לא ראיתי אותך בטיוי?
כן, הוא אומר לי, ראית ולא התייחסת.
וכי למה אתייחס למי שאין לו דיעה? כך אני.
כי אדם אמור להיות קרוב אצל עצמו, כך אמרינן, הוא עונה לי.
אצל עצמו, אני עונה, אבל לא אצל עצמי.
אבל אני עצמו שלך, הוא אומר. אני זה אתה בעצמך!
כאן האסימון כבר נופל, אפילו אצל קשה-תפיסה כמוני: הקול הצף זה אני. אני רואה את עצמי כל הזמן, גם בראי וגם בטיוי, ולמען האמת – אני זוכר אותו כבר מזמן, גם ממערכת הבחירות הקודמת, וגם מכל אלה שקדמו לה, תמיד הייתי קול צף.
אבל זה לא אומר שאין לי דיעה.
זה לא אומר שאני לא אצביע ביום הבחירות.
זה כן אומר שאני עדיין לא בכיס של אף אחד. שימשיכו להתאמץ, אם הם רוצים את קולי.
ושלא יחשבו שאם הם יודעים מהן השקפותי הפוליטיות – והם לא יודעים! – אז די להם בתאימות שלי אליהם כדי שאני אצביע עבורם.
ושלא יחשבו שאם השקפותי הפוליטיות מנוגדות לשלהן אני ממילא אבוד להם.
ושלא יחשבו שאם פעם אחת גיליתי ברבים איך אני מתכוון להצביע, זה סופי גם להפעם, ואני אגלה גם הפעם איך אצביע.
אז לא. שימשיכו לצעוד לפני על המסלול: אני יודע בדיוק מה שאני רוצה, ועל מה אני מוכן להתפשר, ושימשיכו להתאמץ כדי לשאת חן מלפני.
וגם אתם יודעים מה אני רוצה.
וכבר אמרתי מזמן: בשביל המעט שאני דורש אני מוכן להצביע לכל מי שמוכן לאמץ את האג’נדה שלי, החל מאביגדור ליברמן, ואפילו ימינה ממנו, וכלה באחמד טיבי, ואפילו שמאלה ממנו.
אתם קוראים לי קול צף, אבל אתם אלה אשר צפים.
אז יאללה, תתחילו לענות למיילים שלי, כי התשדירים שלכם נלעגים, ולא אומרים שום דבר. אתם תמיד “למען יתר …”. כולכם “למען יתר …”, ואתם משתמשים באותה חותמת-גומי, כדי לחסוך את הכמה-לירות, אבל מי צופה בתשדירים שלכם.
____________________