הרווח המשולש שבגידול זיתים

הרווח המשולש שבגידול זיתים

בועז מושקוביץ
05.03.2006 13:30
הרווח המשולש שבגידול זיתים


מירו כהן, חקלאי ותיק המעורה לפנַי ולפנים בחקלאות הערבית, מספר על השיטות המסורתיות הנהוגות אצל הערבים בגידול עצי זית * סיור בכרמי זיתים בין תקוע לאפרת: האם אכן נכרתו עצים? אכן כן, על מנת לפנות מקום לפרויקט המים הפלשתיני, בשיתוף האיחוד האירופי * מה, אף אחד לא ראה מימיו עץ זית גזום?



תזכורת קצרה: בשנתיים-שלוש אחרונות התפוצצו בתקשורת כמה ספינים על מעשי ברבריות כביכול של המתנחלים הכורתים עצי זית של הערבים. לאחרונה התפרסם תחקיר של אביעד ויסולי המפריך את הסיפור. מסתבר, שלשאלה “מי כרת את עצי הזית?” ישנה תשובה פשוטה מאד: אף אחד לא כרת שום דבר.

את הדברים  הבאים רשמתי מפי מירו כהן, מראשוני תקוע:

“אני משמש קב”ט של האזור כבר עשרים וחמש שנה. ביסודי אני חקלאי ועוסק בחקלאות שנים רבות. חקלאות היא מורשת במשפחתי, גם סבי ואבי עסקו בחקלאות. במקור אני מיבנאל, אני מכיר טיפול בגידולים חקלאיים וגם בבעלי חיים.

הייתי גם מדריך לחקלאות גם בנגב וגם ביהודה ושומרון, מטעם הסוכנות ומשרד החקלאות. במסגרת תפקידיי, הן כרכז ביטחון והן כמדריך חקלאי, הסתובבתי הרבה בכל הישובים ביהודה ושומרון והכרתי את הגידולים של הערבים, בעיקר את הזיתים, שזה הענף המרכזי שלהם. ראיתי, שכשיש להם בעיה עם עץ זית, הם גוזמים אותו כמעט עד הקרקע. עץ זית, שהוא עץ חזק מאד וקשה מאד להשמיד אותו, צומח מחדש ומבריא כתוצאה מהגיזום.

אני דובר ערבית שוטפת. הסתובבתי הרבה בכפרים ערביים ודיברתי עם חקלאים ערביים, ישבתי אתם הרבה על כוס תה ולמדתי מהם את הטיפול שהם נותנים לעצי הזית.

עץ הזית, בשונה מעצים אחרים, אי אפשר לחסל אותו או לפגוע בו על ידי גיזום. כמה שתחתוך אותו – הוא יצמח מחדש. אין בעיה לחתוך אותו כמעט עד הסוף, עד גובה של חצי מטר או מטר. אם אתה רוצה להשמיד אותו, אתה צריך לעקור אותו מהשורשים התחתונים.

עץ הזית מצמיח בדרך כלל  שנים-שלושה גזעים. גם אם יש רק גזע אחד, משאירים לו שלושה ענפים מרכזיים כדי שיהיה אפשר לחזק אותו או להעביר את העץ ממקום למקום.  אם העץ מבוגר או עבר מחלה, עושים לו גיזום מאד חזק ואז הוא צומח שוב בצורה מאד בריאה וחזקה.

הערבים עושים את הגיזום בעצמם. הם נוהגים לנסר שלשה גזעים שיוצאים מהקרקע, משאירים מעין שלוש “אצבעות” קצרות מאד, שגובהן מעל פני הקרקע הוא מטר עד מטר ועשרים. זה נראה כאילו שמישהו ניסה להשמיד אותו, אבל זו פעולה שהחקלאים הערבים עושים באופן קבוע, מיד אחרי המסיק.

המסיק נעשה בחודשים חשון-כסלו, בדרך כלל לאחר הטפטופים הראשונים של גשמי החורף. מיד לאחר המסיק עושים את הגיזום. אם הכרם חולה ובלאו הכי אין בו הרבה זיתים, אפשר לעשות את הגיזום במשך כל החורף.

בדרך כלל לא עושים את זה בקיץ, כי החקלאים הערבים אינם משקים את עצי הזית וקשה לעץ הגזום להתמודד עם השרב. באזור שחון כמו שלנו, גיזום כזה בקיץ יכול להרוג את העץ. במקומות יותר גשומים ועם שכבת אדמה פוריה יותר עמוקה, כמו שומרון או בנימין, העץ יכול לשרוד את הגיזום גם בקיץ,  אבל יותר בריא להתפתחות העץ לעשות את זה בחורף.

לעצים בריאים עושים גיזום קל. כשהעצים בעייתיים או האדמה לא מתאימה, עושים גיזום חזק. אם האדמה לא טובה, מעבירים את העץ. אם הבעיה היא בעץ, הגיזום מבריא אותו. שנה לאחר הגיזום העץ מתפתח ומתחזק ונותן מעט מאד פרי, אבל בשנה שלאחריה, כלומר שנה וחצי אחרי הגיזום, הוא נותן פרי הרבה יותר טוב.

עצי זית שאינם מושקים, נותנים פרי טוב פעם בשנתיים. השנה הנוכחית הייתה ענייה במיוחד בפרי. כשיש מעט פרי והמסיק נעשה בשיטות ידניות, על ידי מכות במקלות על העץ, הנזק לעץ לא משתלם מבחינת כמות הפרי שמקבלים. במצב כזה הפתרון של החקלאים הערבים היא לגזום עוד לפני שמורידים את הפרי, כך אפשר לראות ענפים גזומים שוכבים על הקרקע עם הפרי עליהם. השנה, במקומות שהפרי היה מועט במיוחד באזור שלנו, הערבים בכלל לא באו למסוק כי לא השתלם להם. אני מתאר לעצמי, שכך היה גם בבנימין ובשומרון, איפה שטוענים שמתנחלים כרתו עצים.

בעבר, בעקבות אירועי ירי וזריקות בקת”בים, הצבא היה חותך עצים כאמצעי ענישה זמנית. היו שולחים חיילים עם מסור חשמלי והם היו חותכים בגובה מטר-מטר וחצי. זה עשה נזק קצת יותר גדול, כי החיתוך נעשה בצורה לא מקצועית, לא לצורך גיזום אלא לצורך ענישה, אבל גם כל העצים האלה התאוששו. בשנים האחרונות הצבא הפסיק לעשות את זה, כנראה בגלל לחצים פוליטיים.

עכשיו הערבים גילו, שאפשר גם להרוויח מזה כסף, כי יש הרבה אנשים, שקונים את הסיפורים האלה, לצערי גם הרבה יהודים, אנשי “שלום עכשיו” והשמאל וידוע על עשרות אלפי דולרים או אירו ששולמו כפיצויים. אז אפשר גם להשביח את העץ, גם להרוויח הרבה כסף וגם להכפיש את המתנחלים. זה מה שהם עושים בכל מקום.
בשנה של יבול טוב, כל עץ מניב בממוצע כ-30 ק”ג פרי, שמזה ניתן להפיק כ-6 ליטר שמן, שהם מוכרים ב-20 ש”ח לליטר, כלומר הרווח 120 ש”ח לעץ בשנה טובה. כרם זיתים עם 250 עצים מכניס 30 אלף ש”ח, שזה נותן 15 אלף ממוצע רב-שנתי. אם מישהו עם כרם כזה “מכר” סיפור, שכאילו כרתו לו עצים וקיבל 150 אלף ש”ח כפיצויים, המשמעות היא, שהוא קיבל רווח של 10 שנים מראש, בלי להשקיע עבודה וכעת הוא יכול להמשיך למסוק את הזיתים שלו כרגיל.

בחודש שעבר [פברואר 2006] השתתפתי בסיור באזור בגוש עציון ומזרח גוש עציון, בעקבות הידיעות בתקשורת, שבין אפרת לתקוע נכרתו כביכול עצי זית. אזור הסיור היה מאפרת במערב עד תקוע במזרח ומוואדי סעיר ומיצד בדרום עד פאתי בית לחם בצפון. מצאנו, שעצי הזית נכרתו רק בשטח שהחקלאים השכירו או מכרו לתוכנית המים של הרשות הפלשתינית, הנעשית בשיתוף עם האיחוד האירופי. בשטח נמצאים מתקני שאיבה ומחסני ציוד, על יד צומת T שבין תקוע לאפרת. במקום הזה עקרו הפלשתינים את העצים בעזרת כלים כבדים, לא על ידי חיתוך.

אם אדם משתמש במסור ידני, לוקח לו שעה וחצי עד שעתיים לכל עץ. בלילה, כשהוא חושש לעשות רעש, בייחוד כשהוא ממהר, כי במקום עוברים צבא ואזרחים, הוא יכול להספיק לגזום בצורה יסודית שני עצים בכמה שעות עבודה. במסורים מכאניים או חשמליים, הוא יכול להספיק יותר, אבל זה לא ניתן, כי הם עושים הרבה רעש. ישמעו את זה גם בכפר וגם בכל מסגרת צבאית באזור והם ישר יקפצו לשם. לא הגיוני, שהיו מספיקים לגזום בלילה אחד עשרות עצים.

הבעלים של העצים יכולים לגזום ביום, הם לא מושכים תשומת לב של הצבא. הם בעלי הקרקע, זה הכרם שלהם, העיסוקים שלהם. הם יכולים להביא את כל החמולה, שזה עשרות אנשים, ולעשות את זה בצורה נינוחה, אפילו מאות עצים ביום. אף אחד לא יתייחס לזה, כי זה לא אירוע מיוחד, זה לא נעשה בחשכת הלילה. הצבא עובר שם ורואה אותם עושים את זה באופן קבוע.

כל מי שקצת מכיר יודע, שלהרוג את העצים האלה – זה לא על ידי ניסור. אם מישהו באמת היה רוצה בזדון לגרום נזק לזיתים, היה יכול להשתמש בחומרים רעילים, לרסס ולעשות את זה בצורה הרבה יותר שקטה וקלה. אם יהודים היו רוצה לעשות את זה, יכולים היו לפעול בשיטות האלה. עצם זה, שזה היה גיזום, גם בתמונות, שראינו בטלוויזיה, מוכיח, שזה נעשה על מנת להשביח את העצים. ראינו עצים בגובה של מטר וחצי, אמנם בלי עלים, אבל עם ענפים חיים – זה מוכיח, שזה היה על מנת לחזק את העץ או על מנת להעביר למקום אחר.

קל מאד להשיג את החומרים האלה. יש חומרי הדברה, שלחקלאים היהודים אסור להשתמש בהם בגלל הרעילות הגבוהה שלהם. העבירו את כל החומרים האלה לערבים והם משתמשים בהם, כי אין להם שום פיקוח. יהודי לא יכול להשיג את החומרים האלה אצל סוחרים ישראליים, אבל הוא יכול לקנות את זה מערבים. גם לא ישירות, כי לא ימכרו לו אלא דרך חבר ערבי, שיקנה את זה כאילו בשבילו. אבל ההיגיון אומר, שאם מישהו רוצה לעשות דבר כזה, הוא לא יקנה מערבים.

מצד שני, יש גם חומרי הדברה מותרים, שאפשר בעזרתם להרוג עץ. אתה קונה קוטל עשבים מאד חזק, קודח בתוך העץ כמה קידוחים בעזרת מקדחה קטנה, שלא עושה רעש ומזריק לשם את החומר. קל מאד לעשות את זה.”

מי לא ראה עץ זית גזום?

ובכן, אנחנו מדברים על הפקת רווח משולש מכרם זיתים אחד: גם להשביח את העצים לשנים הבאות, גם לקבל “פרס” כספי וגם להכפיש יהודים – מי אמר, שעבודה חקלאית לא משתלמת?

במאמרו של אביעד ויסולי “תרמית העצים הגדולה” מובא תאור של 50 עיתונאים ואנשי שמאל, שכולם באו לעזור לפלאח מסוים אחד למסוק את הזיתים ונתקלו במראה הזיתים “הכרותים” כביכול. האם ישנו היגיון בהנחה, שכל אלה בתמימות נפלו בפח?

כל מי שחי בישראל ותנועותיו חורגות מהכבישים הראשיים עשוי להכיר את שיטות הגידול של עצי הזית, לפחות על קצה המזלג. לא יתכן, שאף אחד מהאנשים האלה לא הבין, שמישהו מעלה בפניהם הצגה. ישנם ביניהם אנשי קיבוצים, רבים מהם מבקרים בכפרים ערביים – האם איש מהם מעולם לא ראה עץ זית גזום לאחר המסיק?

קשה להאמין, שאמנון דנקנר ובן-דרור ימיני לא ראו מימיהם עץ זית גזום, אבל בואו נניח שבאמת לא הזדמן להם. מאידך, חברם לעיתון רון מיברג כתב כבר לפני שנים רבות מאמרים מצוינים על שמן זית ומגדלי זיתים – האם גם הוא לא שמע ולא הבין ולא עדכן את חבריו ברחוב קרליבך?

האם יתכן, שח”כ אפרים סנה, שהיה מתאם פעולות בשטחים, דובר ערבית, לא הסתובב מספיק ביהודה ושומרון כדי לראות את כרמי הזיתים בכל עונות השנה? האם אכן בתמימות סידר לרמאי פאוזי חוסיין המחאה על סך 150 אלף ש”ח מקופת המדינה?

אני התחלתי לפקפק באמיתות הסיפור הזה ברגע ששמעתי על מציאת תעודת זהות של מתנחל בכרת זיתים “כרות”. אבדן תעודת זהות במקום פשע מתרחש בדרך כלל בסיפורי בלשים מהסוג הזול. כאן מתעוררות השאלות הקשות ביותר: האם גם במשטרת מחוז ש”י לא יודעים דבר וחצי דבר על גידול הזיתים? מדוע החזיקו ארבעה ימים במעצר שווא שני אנשים חפים מפשע? באיזה מומחים לחקלאות נעזרה המשטרה כשאימצה את ההשמצה? מדוע אין חקירה נגד כל משתתפי התרמית?
 
אני לא מצפה מאנשי שמאל שרופים, שבגלל כמה עובדות מוכחות יסכימו להיפרד מהצעצוע האהוב עליהם, השמצת מתנחלים. מיתוס גודעי העצים הוא סיפור עסיסי מדי. מפיצי העלילות האנטישמיות בכל הזמנים המשיכו לדבוק במיתוסים האהובים עליהם על הרצח הפולחני, חילול לחם הקודש והרעלת בארות, בניגוד לעובדות הפשוטות. ההוכחות והראיות לא עשו עליהם רושם.

מאידך, מה שכן מטריד אותי בסיפור הזה – זו ההתנהגות המבישה של הגוף השלומיאלי המכונה “מועצת יש”ע”. החבורה הזו מעולם לא ניסתה להילחם במיתוסים מהסוג הנ”ל. כל מה שהצליחו אי-פעם לעשות בתחום הזה היה התנצלות מתחנחנת: “לא כולנו כאלה רשעים, אל תשפטו אותנו לחומרה, אחים אנחנו…” כמה פעמים עוד תכשיל אותנו האיוולת הזו?

כרמי זיתים ומתקני מים בין תקוע לאפרת:

קישורים:

“תרמית הזיתים הגדולה” מאת אביעד ויסולי
https://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=299&rc=quimka

“עץ הזית” מאת יונה סוקולובסקי
http://www.global-report.net/a.php?c=boazm&a=100&rc=boazm

אתר המחבר:
Agoraphilia



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר