רישוי, בדרך של מעבר-מכשולים

רישוי, בדרך של מעבר-מכשולים

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 29.01.2006 13:46
רישוי, בדרך של מעבר-מכשולים


רישוי הבנייה הוא אחד מההליכים הכי מסורבלים להם נדרש האזרח המעונין לקבל היתר בנייה. אמנם ישנן דרישות ענייניות מגוונות ורבות מאוד, שאין מקום לדלל אותן ואין הצדקה להקל בהן ראש, אולם לעתים דומה שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה – מגדילות לעשות מעל ומעבר הדרוש, ונוקטות בשיטות מגוונות כגון: השהייה, דחייה, הערמת קשיים בירוקרטיים, נקיטת מדיניות של “לך ושוב” [מתן הנחיות במינון המכריח את המתכנן לתקן פרט אחר פרט ולא הכול בפעם אחת], ועוד. כל אדריכל מודע לכך ומאידך הבקורת כלפי תפקוד הוועדות היא מוגבלת בשל הרתיעה של המתכננים שמא יבולע להם, וגם בשל האינטרס של הבונה לבנות מהר ככל האפשר את ביתו ללא עיכובים העלולים להיווצר אם ינסה למצות את זכויותיו.



רישוי, בדרך מעבר-המכשולים

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן-עזרא

רישוי הבנייה הוא אחד מההליכים הכי מסורבלים להם נדרש האזרח המעונין לקבל היתר בנייה. אמנם ישנן דרישות ענייניות מגוונות ורבות מאוד, שאין מקום לדלל אותן ואין הצדקה להקל בהן ראש, אולם לעתים דומה שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה – מגדילות לעשות מעל ומעבר הדרוש, ונוקטות בשיטות מגוונות כגון: השהייה, דחייה, הערמת קשיים בירוקרטיים, נקיטת מדיניות של “לך ושוב” [מתן הנחיות במינון המכריח את המתכנן לתקן פרט אחר פרט ולא הכול בפעם אחת], ועוד. כל אדריכל מודע לכך ומאידך הבקורת כלפי תפקוד הוועדות היא מוגבלת בשל הרתיעה של המתכננים שמא יבולע להם, וגם בשל האינטרס של הבונה לבנות מהר ככל האפשר את ביתו ללא עיכובים העלולים להיווצר אם ינסה למצות את זכויותיו.

לא מדובר בדברים בעלמא.

בה”פ 363/98 רחום מאיר ובניו נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה יזרעאלים ואח’, [בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: נ’ ממן, לא פורסם, מובא בספר “סוגיות בתכנון ורישוי הבנייה” מאת א’ בן עזרא ועו”ד ס’ בן דור, עמ’ 65], פסק השופט כדלקמן:

“22. מסקנתי היא שהוועדה המקומית פעלה שלא כחוק ושלא בתום לב כאשר מנעה קיום דיון בבקשת ההיתר של המבקש בשל ליקויים לא מהותיים, ומכל מקום נהגה בעניינו באופן שונה ממה שנהגה לפני כן ולאחר מכן בבקשות דומות. אין כאן שאלה של אפליה ואף לא חיוב הוועדה לפעול בניגוד לתקנות התכנון והבנייה. להיפך, תקנות התכנון והבנייה [בקשה להיתר, תנאיו ואגרות] תש”ל – 1970, עומדות במלוא תקפן והן קובעות כי אין ליתן היתר בלא השלמת המסמכים המפורטים שם, אך אין הן אוסרות מתן אישור עקרוני בכפוף לתנאים שיושלמו.

על הוועדה המקומית היה לנהוג כלפי העותר כחוק, כפי שנהגה כלפי מבקשים אחרים, לדון בבקשה ולאשרה על פי המסמכים שהיו בה, ומשלא עשתה זאת בשעתה, עליה לעשות כן עתה, בהתאם למצב המשפטי שהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה”.

להבהיר: בתיק רחום מאיר הנ”ל, הוועדה בחרה לה את אחת הבקשות לקבלת היתר, מסיבות השמורות עמה, ולא הביאה אותה לכלל דיון בטענות שאינן מצדיקות דחייה, תוך נקיטת סחבת, אפליה, ופגיעה במבקש ובמתכנן שמינה בניגוד לנוהגה בשאר התוכניות שהובאו אל פתחה. עד כדי כך הורע המצב, שלא נותרה למבקש ההיתר כל ברירה אלא לפנות לערכאות כדי להגיע אל שלו. בבית המשפט נפרשו על השולחן הראיות כולן – כולל הוכחות בדבר דרך ניהולה של אותה וועדה בבקשות אחרות, בהן היא ויתרה על דרישות שדרשה מרחום מאיר. בית המשפט קבע בפסק דינו כי הוועדה פעלה בניגוד לחוק וכי גם כאשר חסרים מסמכים ו/או דרושים תיקונים, הוועדה חייבת לאשר התוכניות תוך התנייה להשלים החסר ולתקן הדרוש תיקון, אלא אם כן מדובר בנושא עקרוני-מהותי.

החלטה ברוח זו הוחלטה גם בערר 294/04 אורנה שפלן נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה, וועדת ערר מחוזית – מחוז חיפה, מיום 12 לינואר 2006.

העוררת הגישה בקשה להיתר בנייה שנדחתה על ידי הוועדה המקומית מהסיבות הבאות:

1.      התוספת, לכאורה, נבנתה ללא התחשבות במפלס השכן שיצטרך [לדעת הוועדה] לבצע מדרגה בודדה בדירתו בעת שירצה אף הוא להוסיף בנייה משל עצמו.

2.      הוועדה הביעה מורת רוח בגלל בנייה ללא היתר שננקטה על ידי העוררת.

3.      יש תנאי להסדרת נושא הביוב.

4.      יש לבטל גידור בחצר משותפת.

5.      יש לפנות את המקלט מחומרי בנייה.

6.      יש להמציא אישור מהנדס.

לעניין סיבה 1, יש לקבל בברכה את עמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לפיה מדרגה בודדה בתוך דירה מהווה ליקוי שבגינו אין לאשר את התוכנית. אכן המדרגה הבודדה, בין אם הדבר מהווה אי התאמה לתקנת בנייה זו או אחרת, מהווה מכשול מובהק ונוגדת את הרגלי ההליכה של בני אדם. אלא שבמקרה דנן, לא דובר במדרגה בודדה אלא בהגבהה של בידוד + מדה [שכבת בטון] שיוסרו מהגג בעת שתיבנה התוספת של השכן, שכן אז לא יהא זה גג אלא רצפה פנימית שלא דרוש בה לבצע שיפועי ניקוז מבטון ו/או שכבות בידוד.

לעניין הערה 2 – הערה זו היא בבחינת שיקול זר, כי הנושא הפלילי אינו צריך להשפיע כלל על הטיפול היעיל ברישוי הבנייה, על בסיס תכנוני טהור.

שאר הנושאים הנזכרים הם בגדר תנאים שכבר נקבע בפסק-דין רחום מאיר כי אלה יהוו תנאים להיתר, ולא סיבות לאי מתן היתר.

להלן ציטוט מההחלטה בעניין שפלן:

“8. סבורים אנו כי החלטת הוועדה המקומית לדחות את הבקשה שאושרה בשנת 2001 וזאת בהסתמך על המצב העובדתי בשטח, דינה להתבטל.

            …..

…..

10. אולם, כאשר הוועדה המקומית טוענת כי הנימוק לדחיית הבקשה הינו החריגה שבוצעה בפועל, הרי סבורים אנו שההליך שהיה על הוועדה המקומית לנקוט הוא אישור הבקשה, בכפוף לקביעת תנאים אשר יש בהם בכדי לפתור את אותה הבעייה ההנדסית שנוצרה, במהלך הבנייה”.

עד כאן דברי וועדת הערר.

בשני המקרים ייצגה את הדיירים [את רחום מאיר ואת אורנה שפלן] עו”ד סמדר בן דור. והמסקנה המתבקשת מכך היא ברורה: נמתחה כאן בקורת נוקבת הן על ידי בית המשפט והן על ידי וועדת ערר מחוזית נוכח נוהג פסול של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לנקוט בדרך בירוקרטית ולהימנע שלא מסיבות תכנוניות לאשר בקשות להיתר בנייה. הותוותה גם דרך ברורה וראויה כיצד על הוועדות לנהוג. כך גם יקרה בפועל ולמעשה, אם בכל מקרה של הפרת זכויות מבקש ההיתר, הנושא יתברר בבית המשפט או בוועדת ערר, כדי לטהר אט אט את המנגנון המסואב מתחלואי הבירוקרטיה.

bezra@inter.net.il

www.benezra.co.il

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר