חלל אטום בבניין
חלל אטום בבניין
|
לא רק הוא אטום
יש נוהג פסול של וועדות לתכנון ולבנייה בישראל, שאינן מיעוט מבוטל מבין כלל הוועדות, לפיו מבקש ההיתר נדרש למלא את החלל האמור בעפר, מהטעם המוצהר בלי בושה ע”י אותן הוועדות – שאם לא יעשה כן מבקש ההיתר, חזקה עליו שהוא יפר את החוק, וכעבריין מועד [זו ההנחה של אותן וועדות] – הוא יעשה שימוש באותו חלל שלגביו הוצהר כי אינו בשימוש. חללים אטומים, ועדות גם כן.
חלל אטום בבניין
מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בבנייה בעיקר באזורים משופעים אך גם במקרים אחרים, יש ונוצרים חללים שאינם כשירים לשימוש או שאינם מיועדים לשימוש על ידי מבקש היתר הבנייה; מדובר בחללים שאין אליהם גישה כלל, ובמקרה שעוברת בהם צנרת או אביזרי בנייה אחרים – הגישה אליהם היא מוגבלת למטרות אחזקה ותיקונים. מדובר בחלל שלא מיועד לשום שימוש – להבדיל מחלל שיש בו שימוש כמבנה עיקרי [כגון חלק מדירה], או בחלל שיש בו שימוש כמבנה עזר [כגון – למטרות אחסנה].
יש נוהג פסול של וועדות לתכנון ולבנייה בישראל, שאינן מיעוט מבוטל מבין כלל הוועדות, לפיו מבקש ההיתר נדרש למלא את החלל האמור בעפר, מהטעם המוצהר בלי בושה ע”י אותן הוועדות – שאם לא יעשה כן מבקש ההיתר, חזקה עליו שהוא יפר את החוק, וכעבריין מועד [זו ההנחה של אותן וועדות] – הוא יעשה שימוש באותו חלל שלגביו הוצהר כי אינו בשימוש.
מיותר לציין כי גישה זו נוגדת כל דין, משוללת כל יסוד, ומהווה פגיעה בציבור מתוך שררה.
בית המשפט העליון כבר התייחס לגישה כזו של וועדה מקומית לתכנון ולבנייה ופסק:
“…כל אזרח מוחזק כמי שמציית לחוק ובדרך כלל אין מחייבים אנשים לתת ערבות לביצוע הוראות החוק או לאי ביצוע עבירות, או עוולות. אין להניח מראש כי הפרט יעבור על החוק או על התנאי, ולבקש בטוחה להבטחת קיומו, אלא אם החוק קובע תנאי זה, במקרים מיוחדים ומפורשים”.
[ע”א 630/97, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נהרייה נגד שיר הצפון בע”מ ואחרים, שופטים: ח’ אריאל שגם כתב את פסק הדין, א’ מצא, י’ זמיר].
לפיכך, נאמץ את הראוי על פי הפסיקה הנ”ל, ונצא מתוך הנחה כי האזרח מבקש ההיתר אינו עבריין פוטנציאלי. במצב זה, לא נותרה שום סיבה לדרוש ממבקש ההיתר כי ימלא בעפר את החלל שאינו בר שימוש.
יש לדעת כי חלל סגור שאינו בר שימוש מסיבת סגירותו, אף כשאינו מלא בעפר, לא נחשב כחלק מאחוזי הבנייה, כפי שאפשר להבין מפסק הדין: בקשות שונות 96 / 2 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – רמת-גן נ’ ויקטור ודוד נחמני, בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו [1.8.96] לפני השופטת ר’ רונן:
“בהמשך לקירות הדירתיים (ממ”ד) שנבנו בקומות העליונות, אמור להיות חלל אטום מכל עבריו בארבעה קירות בטון. בפועל פתחו בקיר המזרחי של אותו חלל שני פתחים לשם קביעת חלונות. כאשר מותקנים החלונות – בלא שיש לכך היתר – אמור החלל להיכלל באחוזי הבנייה של הבניין, והוא לא נכלל בהם. שטח הבניין מוגדל, לכן, בניגוד להיתר הבנייה”.
הדרישה למלא בעפר חלל אטום מכל עבריו בקירות בנויים, היא דרישה בלתי ראויה ובלתי מעשית מהסיבות הנוספות הבאות:
- אכן יש מצבים בהם בתוך החלל הסגור קיימים צנרת, מתקנים או אביזרים הדורשים טיפול בעת נזילה או פגם אחר בהם. היעלה על הדעת שלשם כך ייאלץ המטפל/המתקן לרוקן החלל מעפר, רק כדי למלאו שוב בגמר התיקון?!
- לא ברור מה מועיל ולמי מועיל אותו מילוי נדרש.
- אין שום פסול בתכנון עתידי [בהיתר בנייה שיוגש לפי החוק] של ניצול חלל אטום – הרי אם תוגש תוכנית שינויים ותאושר, יהא אפשר לעשות בחלל שימוש בהתאם להיתר, ואין שום סיבה לסכל צעד חוקי זה.