מארג הפשע

מארג הפשע


נחום שחף 07.12.2005 13:54
הנפש

הנפש


זמן לספירת מלאי ולחשבון נפש (המאמר פורסם לראשונה ב-30.10.2003).



 

מארג הפשע

 

זמן לספירת מלאי ולחשבון נפש

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בראיון לדן מרגלית, מספר כי ניצב משה מזרחי החזיק ברשותו תמלילים של האזנות סתר, בניגוד מפורש להוראת בית המשפט, ובכללם שיחות אינטימיות, שיחות פוליטיות, ושיחות של אישי ציבור עם עיתונאים.

רובינשטיין הסביר מדוע לא יועמד מזרחי לדין: “היה קושי ראייתי כדי להגיש כתב אישום נגד מזרחי”. וכן: “לטענת מזרחי הוא לא היה מודע”.

ואתה הטיפש עומד ושומע ולא יודע לצחוק או לבכות.

מזרחי, האחראי על החקירות, לא מכיר את החוקים? הוא לא קרא את החלטות בית המשפט? חומר הראיות לא סולידי? “קושי ראייתי”, “למזרחי לא היתה מודעות”. קציני משטרה העידו במח”ש כי התריעו בפני הבוס מזרחי שהם עלולים להיכנס לכלא על האזנות אסורות.

ונחזור לכותרות העיתונים מפעם, המספרות על המאבק שניהל מזרחי בשם הצדק והמוסר כדי להכניס את נמרודי לכלא בגלל האזנות סתר.
בית המשפט התיר למזרחי להאזין לשרים ולראש הממשלה המכהן נתניהו בתקופת הבחירות? לשיחות אינטימיות של נשות שרים? אבל למזרחי היו טענות לפיקודיו על איכות הצילומים האינטימיים של בני זוג.

וראוי להבין את משמעות הצילומים והעדויות האינטימיות, ביכולת להשפיע, “לשכנע”.

לא מכבר נשמעה הקלטת קולו של רובינשטיין בטלפון (בערוץ 10, כמדומני) המסביר לברק איך להחליק את הסתירה בהפעלת יוסי גינוסר מול יאסר ערפאת, למרות העסקים המשותפים. מזרחי לא הואשם בהקלטה אסורה שבין היועץ המשפטי וראש הממשלה.

רובינשטיין, שרים, וראשי ממשלה בישראל, בידיים של מזרחי. מזרחי טען בעבר כי הוא פועל בהנחייתה של ארבל. שלא כמקובל, הפרקליטות בראשותה של ארבל יצאה בגלוי נגד רובינשטיין בניסיונה הבוטה לנקות את מזרחי. יש להניח שמזרחי וארבל מחזיקים חומר נפץ לא מבוטל.

ציטוט:
“רובינשטיין (בראיון עם מרגלית) רמז בדבריו על ‘הקושי הראייתי’. לטענתו, העמדה למשפט תחייב לעמת את מזרחי עם השיחות שתומללו שלא כחוק. והאישים שהוקלטו עלולים להיפגע פעם נוספת”.

מחר לא נעמיד למשפט אנס, כי רובינשטיין לא ירצה לפגוע בנאנסת.

וישנם חסידי אומות העולם שעמדו מאחורי מזרחי ועדנה ארבל, החברה של דורית ביניש. כשיחזקאל ביניש, הבעל שלה, נתפס בעבירות מס ומרמה, ארבל ורובינשטיין חיפו. כשעלו ממצאים שארבל לקחה 200 אלף ש”ח שלא כדין מהמדינה, העסק נמרח.

ופעם עוד האמנתי כי המערכת לאכיפת החוק בישראל עושה את תפקידה, וישראל לא רפובליקת בננות. וככל שחופרים יותר מגלים עד כמה מארג הפשע מקיף.

הפרקליטה הצדקת, גלאט כושר-ברקוביץ, מינוי אישי של עדנה ארבל, מנסה להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל “כדי להגן על הילד המתגייס לצה”ל”.

עניינה של ח”כ זהבה גלאון נמרח. פעילותה האינטנסיבית של הצדקת ממרצ בעולם הרחב כנגד האינטרסים הכלכליים של ישראל מוחבאת, מסמכים לשוק האירופאי המכסים על גניבה כספית זויפו, מזרחי עם ארבל ורובינשטיין מורחים, כל אחד בתורו. יש פשע יש פושעים, אבל “לא ברור”, “לא יודעים”. להתפוצץ.

וצדיק אחר יהודה היס, שנחשד בגניבת איברים מחיילי צה”ל (השופט אריה סגלסון), מקבל את הגנת הפרקליטות ומריחת מזרחי ורובינשטיין. היס נתפס בעדויות שקר בבית המשפט. אבל פרקליטות המדינה לא מצאה דופי. היס נשמע לא פעם מתגאה שהוא מוגן – “לא מעט ראשים יפלו אם אפתח את הפה”.

יולי תמיר נחשדה בשימוש שלא כדין בכספי מרכז רבין, העניין מושתק. התקשורת ברובה לא רוצה לדעת. עמרם מצנע נתפס מעביר כספים אסורים לחו”ל, נחשד בקבלת שוחד מקבלנים בחיפה, מעביר קרקעות בניגוד לחוק, מחייב אזרחים לשלם על נזקים שנגרמו בידי אותו קבלן. מישהו זוכר עוד את הפרשה?

אהוד ברק ויצחק הרצוג יוצאים נקיים בפרשת העמותות. הש”ג אשם.

זיוף עשרות אלפי קולות בפריימריז של העבודה במחשב המרכזי של מפלגת העבודה, מוסתרים מאז 99′, בשיתוף פעולה של המשטרה, הפרקליטות והתקשורת. רוב הציבור כלל לא יודע. אנשי העדה האתיופית מוצגים כמי שלא הפנימו את כללי הדמוקרטיה. שחורים ופרימיטיביים. הממצאים הפליליים שנחקרו על-ידי החתום מטה הועברו למשטרה, ליועץ המשפטי, לפרקליטות, ולתקשורת. האוליגרכיה מתגייסת לטובת הצדיקים ממפלגת העבודה. ואח”כ הצדקנים מהעבודה ומרצ יתגאו בדמותם המוסרית.

מיכאל איתן חשף מסמך המגלה כי ביניש אישרה לשב”כ פעילות להכפשת הימין. ביניש אישרה להפעיל את אבישי רביב במעשה פלילי, ולהפיל את התיק על סטודנט חף מפשע בבר-אילן.

רובינשטיין ניסה למנוע את הפרסום, בטענה “לפגיעה בביטחון המדינה”. ביניש והשב”כ הכחישו, היועץ המשפטי הקודם מיכאל בן-יאיר אישר את נכונות המסמך. ואני עד היום תמה, מה עלה בגורלו של אותו סטודנט? מי הוא אותו סטודנט? באיזו פרשה מדובר?
סטודנט חף מפשע קבור בבית הסוהר והגברת האחראית למעשה יושבת על כס העליון. מפחיד.

אני לא יודע עד כמה דרעי צדיק, אבל לא יעלה על הדעת שביניש בתפקידה כפרקליטת המדינה תיחשד בבידוי ראיות, שיחד עם רזניק הסתירו מבית המשפט כי עד המדינה שמולוביץ ישב בכלא בשוויץ על הונאה של מיליונים. במדינה מתוקנת הגברת על כס העליון, היתה נחקרת על ספסל הנאשמים.

כשהוצגה מועמדותה של ביניש לעליון, מאיר שמגר, שלא כמקובל, דחה את מועמדותה. ושמגר ידע למה.

אהרן ברק החליף את שמגר כנשיא בית המשפט העליון וביניש הוכנסה לעליון. לברק יש להניח היו סיבות טובות למנות את ביניש, כמה מהם מוצגים בספרו של יוסי דר – “אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק“, ובספר “צדק של פלנגות” (ביניש מסייעת לברק בחיפוי על החבר הטוב זמיר). ביניש, המיועדת להחליף את ברק, תוכל להמשיך בחיפוי. ורק אני, האזרח, אחוז בלפיתת חנק ולא מוצא דרך להיחלץ.

לא מכבר התייעצתי עם אריק באך, אסיר לשעבר שהופלל בידי שופט מושחת, האם להגיש תביעת דיבה, בעניין בעל חשיבות נגד עיתונים מרכזי במדינה.

אריק יעץ לי לוותר. “חבל על זמן הנסיעה לבית המשפט”.

רובינשטיין, בסופו של עניין, לא היה אחראי ליצירת מארג הפשע. הוא נקלע אליו שלא בטובתו. ורק היה חסר בו את האומץ להילחם במערכת המושחתת. רובינשטיין, אדם ישר בבסיסו, הפך לבשר מבשרה של המערכת הרקובה. והנה רובינשטיין מפתיע לטובה. אם כי עדיין מגמגם.

מיד עם פרסום החלטת רובינשטיין להשעות את מזרחי, יצאו החברה הטובים, ובתוכם יוסי שריד, ח”כ פינס, מרדכי גילת ואמנון אברמוביץ, בקריאה לרובינשטיין להתפטר. אני עדין זוכר את מוטי גילת מידיעות, ואמנון אברמוביץ מהטלוויזיה, מציגים את עצמם כמגיני השחיתות במלחמתם בהאזנות הסתר של נמרודי ממעריב.

מוטי גילת מקבל חומר אסור מהמשטרה, דודו גלבוע מקבל שלא כדין קלטות וידאו אסורות מחקירת המשטרה (נמרודי בולע פתק). מזרחי והסגן מדברים על הצורך “לבזבז שופט” שלא משתף איתם פעולה.

ותראה, רובינשטיין, מה מצבנו היום במדינה. שהרי לא ניתן לקיים מדינה המיוסדת על יסודות רקובים.

ביטחון אין, כלכלה קורסת, עסקים מתמוטטים. מאז תחילת האינתיפאדה נסגרו כמאה וארבעים אלף בתי עסק בישראל, ורבים אחרים בסכנת סגירה. אנשים בישראל רעבים ללחם. וזכור רובינשטיין. הדג מסריח מהראש.

וכדי שיסולח לך, רובינשטיין, אתה חייב ללכת עד הסוף. לא תוכל לעשות חצי עבודה.

יוסי שריד, אמנון אברמוביץ, מוטי גילת, זהבה גלאון, ח”כ פינס, לא יתנו לך מנוח.

דרכם של הצדיקים להגן על קיומם.

ובמלחמה כמו במלחמה.
אנחנו רוצים לחיות במדינה מתוקנת.
אנחנו בפשטות רוצים לחיות.

30.10.2003



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר