להחזיר אותה לבצפר!!!

שטרסברג-כהן –

לא טובה בהבנת-הנקרא,

או

שאינה קוראה כלל?

טובה שטרסברג-כהן קיבלה על עצמה להקים יש-מאין מוסד אשר לא היה קיים, מכוח חוק אשר רק נחקק: נציב תלונות הציבור על שופטים (נתל”ש).

בתפקידה זה אמורה הנציבה לתת מענה לשני נושאים:

האחד – תלונות על התנהגויות של שופטים המהוות עבירות-משמעת;

והשני – תלונות על התנהגויות לא-ראויות של שופטים, אשר אינן מגיעות כדי עבירות-משמעת.

הנושא הראשון, עבירות-משמעת של שופטים, הינו בסמכותו של שר המשפטים, אבל שרי-המשפטים, לדורותיהם, יצרו נורמה לפיה תלונות על שופטים מושלכות לסל, ואינן זוכות לתשובה עניינית – אם בכלל.

ואם תלונות על עבירות-משמעת היו לאות-מתה, מדוע תלונות על סתם התנהגות לא-ראויה תזכינה לטיפול טוב יותר?

את הוואקום הזה נועד למלא המוסד החדש, אבל הוא נולד בחטא כפול: ראשית – מערכת המשפט היא זו אשר קובע מי יהיה הנתל”ש, ושנית – הנתל”ש חסין מכל ביקורת שיפוטית (ובמלים פשוטות יותר: אין בג”ץ על הנתל”ש) ומכאן אנו גם למדים כי הנתל”ש יכול להרחיב את סמכותו, אבל גם להצר אותה.

וזה גם מה שעשתה הטובה-למי, בקבעה כי תלונות על העדר יושר אינטלקטואלי אינן “בתחום טיפולה”, ולמעשה השאירה לעצמה את הטיפול בעניני “גילוח וצחצוח” של השופטים. ביג דיל.

אבל זה לא הכל: ברוב חוצפתה היא אומרת על משוב השופטים של לשכת עורכי-הדין:

“… עכשיו משוב השופטים צריך להעלם מהעולם … אני מלכתחילה חשבתי שאין למשוב מקום מהרבה סיבות, שהוא מיותר לגמרי. אבל עכשיו אני מקווה שאני אהיה כתובת לתלונות, ושאנשים יווכחו לדעת שזו לא כתובת על הדלת אלא זו באמת כתובת. ואז גם ללשכה וגם לעורכי הדין לא יהיה צורך במשוב”.

כיצד היא מציעה את הסחורה הקלוקלת הזאת כאשר רוב ה”רובריקות” של המשוב הן, לשיטתה, “לא בטיפולה“?

אבל לא רק הסחורה קלוקלת, אלא גם הרוכלת שלה.

עוד כשהיא הייתה שופטת שמתי לב שהיא לא קוראה מה שמניחים לפניה, או, גרוע מזה, היא מעוותת את הכתובים, אבל עד עכשיו אפשר היה עוד, איכשהו, להסביר זאת ב”הבדלי גישה”…

אבל עכשיו היא נתפסה על חם, והשאלה היא אם היא לא קראה את המסמך עליו היא מדברת במכתבה אלי, או שהיא קראה, אבל הבנת-הנקרא שלה (עדיין ברמה הטקסטואלית בלבד, בלי להיכנס להבנה המשפטית שלה) לא עומדת על זו של בוגר הבצפר העממי.

והשאלה הבאה, כמובן, מה יותר גרוע: שהיא לא קוראת, או שהיא קוראת ולא מבינה את הכתוב?

ידידי שבתאי עזריאל ניהל, בזמנו, קמפיין נגד בחירתה/מינוייה לתפקיד הנתל”ש, בטענה שהיא אינה עונה על דרישת החוק בכך שהיא לא כשירה להיבחר לכהונת שופט בביהמ”ש העליון.

נו, באמת, שבתאי: קודם שתהיה כשירה לגמור כיתה ח’!!!

ועכשיו אל קטע קטן מההתכתבות שלי עם הטובה-למי הזאת:

ביום 11.4.2005 כותבת לי הטובה-למי, בתשובה לתלונתי, בין השאר:

“בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של לשכת עורכי הדין על קולת העונש שהושת עליך וגזר שלוש שנות השעיה בפועל החל מ-9.1.03 ושנה על תנאי”.

באשר לשאלה מה זה עניינה של הנתל”ש נדון בפעם אחרת, אבל כשהיא מפנה אל הדבר הזה, נשאלת אותה השאלה ממש: האם היא קראה אותו ולא הבינה, או שהיא לא קראה אותו בכלל, ומה זה אומר על כשירותה לתפקיד אותו היא מתיימרת למלא: שופטת-השופטים?

וכעת נראה כיצד היא תתמודד עם תגובתי זו אותה שלחתי אליה, ואל המכותבים שהיא עצמה הכניסה להתכתבות הזאת:

שמחה ניר, עורך-דין

משעול גיל -1ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.com

quimka@quimka.com

כפר סבא, 16.6.2005

לכבוד

הגב’ ט’ שטרסברג-כהן

נציבת תלונות הציבור על שופטים

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: הנשיא (בדימוס) גלעד גלעדי, ביהמ”ש המחוזי, באר-שבע

           שלכם 185/05/י/מחוזי באר שבע – מכתבך מיום 11.4.2005

ראיתי הרבה דברים בחיי הקצרים, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי, ואני עדיין המום.

עם כל הכבוד, או שלא קראת את המסמך הנזכר בסוף סע’ 4 למכתבך, או שהיו לך, באותה העת, בעיות בהבנת-הנקרא, ואני עדיין לא מדבר על הבנת-הנקרא ברמה המשפטית – לכך עוד לא הגענו – אלא רק ברמה הטקסטואלית הבסיסית.

קראי נא שוב את המסמך הזה (אם בכלל קראת אותו) – וחזרי אלי, כדי שנוכל לדון גם בצדדים המשפטיים שלו, ובמה שעומד מאחוריו, מצדדיו וכו’.

ואל תגידי “אני לא נכנסת לזה”, כי, כמו שהילדים אומרים, “את התחלת עם זה”, ואת לא יכולה לזרוק דברים לחלל, ואחר כך לומר שהם “לא רלוואנטיים”.

בכבוד רב,

שמחה ניר, עורך-דין

נ”ב: יכול להיות שאני – להבדיל ממך – טועה בכמה דברים, אבל מי שמנסה להציג אותי כשקרן קטן וטיפש – שישכח מזה. כבר עניתי לך ברוח זו בעבר, ובאריכות יתרה (753 מלים + התייחסות נוספת לאחר מכן), אבל או שגם את תשובתי ההיא לא קראת, או שגם לגביה כבר התעוררו קשייך בהבנת-הנקרא.

או שהזיכרון שלך כבר לא כשהיה בעבר, ולכן את לא זוכרת התכתבויות קודמות.

העתקים:   כב’ הנשיא א’ ברק, בית המשפט העליון

הגב’ ציפי לבני, שרת המשפטים

כב’ הנשיא ב’ אוקון, מנהל המשפט

להמשך:

שטרסברג-כהן – איכן אומץ-הלב הציבורי, איכן היושר האינטלקטואלי?