חה”כ שולי מועלם הגיבה והוכיחה שהיא אינה בקיאה בחומר
חה”כ שולי מועלם הגיבה והוכיחה שהיא אינה בקיאה בחומר
|
ראוי לציין את הברור מאליו, לאיש אין כוונה לקחת ילד מאימו, לא משנה גילו. גם באמירה מעין זו יש זלזול במקצועיות של חברי הועדה, שלא לומר דמגוגיה ריקה *** תגובה לדברי חברת הכנסת, בראיון לערוץ הכנסת
חה”כ שולי מועלם הגיבה
והוכיחה שהיא אינה בקיאה בחומר
ראוי לציין את הברור
מאליו, לאיש אין כוונה לקחת ילד מאימו, לא משנה גילו. גם באמירה מעין זו יש זלזול
במקצועיות של חברי הועדה, שלא לומר דמגוגיה ריקה *** תגובה לדברי חברת הכנסת,
בראיון לערוץ הכנסת
גיא רוה
השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים
ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא
המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ
8743/14, שמחה ניר, עו”ד,
נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
בראיון לערוץ הכנסת הסבירה ח”כ שולי
מועלם שלטעמה נקודת המוצא ביחס להורים גרושים צריכה להיות אחריות הורית משותפת
ושלאב יש זכות לנהל חיים תקינים עם ילדו. למרות זאת טענה ח”כ מועלם שאסור לבטל
את חזקת הגיל הרך שכן, לעמדתה, יש להסתכל על כל מכלול האחריות ההורית הכולל גם את נושא
מזונות הילדים, זמני שהות ומי מההורים גידל קודם לפרידה את הילדים. עוד טענה ח”כ
מועלם שביטול חזקת הגיל הרך משמעה שכבר בחדר הלידה יפרידו את הילד מאמו והיא מציעה
להוריד את גיל החזקה לגיל 4, מאחר וביטולה לא מיטיב עם הילדים. בנוסף היא מצדדת בהקמת
ועדה נוספת לקיום דיון מהותי.
בדבריה ח”כ מועלם מוכיחה שהיא אינה בקיאה
בהמלצות ועדת שניט וועדת שיפמן: ראשית, הרמיזה שוועדות אלו לא עשו את עבודתן
נאמנה והדיון בהן לא היה מהותי – מקוממת, בלשון המעטה. כל אחת מהועדות ישבה שנים ארוכות
כדי לדון בנושא שאותו הן היו אמורות לבחון.
ועדת שניט דנה כ-7 שנים במכלול האחריות ההורית,
תוך העמדת טובת הילד כ”שיקול ראשון במעלה”. חברי הוועדה יצגו את כל התחומים
הקשורים להליך הגירושין. המלצות הוועדה מתבססות על אמנת האו”ם לזכויות הילד ועל
מחקרים עדכניים בהתפתחות הילד, ומתייחסות לטובת הילד במגוון נרחב של הקשרים: עידוד
שיתוף פעולה בין ההורים באמצעות גישור או טיפול, הגשת תוכנית הורות על ידי כל אחד מההורים,
צמצום התדיינויות בבתי המשפט בכך שלא ידרש תסקיר מהרווחה לכל ההורים, ותוכנית לאכיפת
זמני השהות של ההורים. המסקנה המרכזית של הועדה היא ביטול חזקת הגיל הרך, אי קביעת
כל חזקה חלופית על הילד כדי למנוע הגדרות הוריות מפלות בין ההורים, והחלפתה בחלוקת
האחריות על הילד בין ההורים.
ראוי לציין את הברור מאליו, לאיש אין כוונה
לקחת ילד מאימו, לא משנה גילו. גם באמירה מעין זו יש זלזול במקצועיות של חברי הועדה,
שלא לומר דמגוגיה ריקה. חלוקת זמני השהות אינה חלוקה גורפת כזו או אחרת הנכפית על כל
הילדים באשר הם ואין כל כוונה לקבוע חלוקת זמני שהות שווה לכולם, שכן טובת הילד דורשת
בחינה פרטנית של תנאיו וצרכיו כדי לקבוע את אופן חלוקת הלינות, כמו את שאר ההחלטות
הנוגעות לו.
באשר לעמדתה שיש להוריד את גיל החזקה ל 4
(או לכל גיל אחר), יודגש כי העובדה שחזקת הגיל הרך מתייחסת כיום לילדים עד גיל 6 היא
חסרת משמעות, שכן בפועל, חזקת הגיל הרך, מרגע שנקבעה, יהיה הגיל הקבוע בה אשר יהיה,
תקפה לכלל הילדים (ללא קשר לגילם), ונמשכת עד גיל 18. אחים בוגרים יהיו אוטומטית בחזקת
האם כאשר אחד הילדים נמצא מתחת לגיל 6 (על סמך העיקרון השיפוטי שאין להפריד בין אחים),
ומעשית, החזקה לא משתנה גם בהגיע צעיר הילדים לגיל 6 (על סמך העיקרון השיפוטי של שמירת
הרצף והקביעות בחיי הילדים).
בעקבות ההתנגדות שעוררו המלצות ועדת שניט בקרב
ארגוני הנשים הזמינה חברת הכנסת זהבה גלאון ממחלקת המחקר של הכנסת סקירה בנושא
“חזקת הגיל הרך בישראל ובעולם”.
כבר בפתיח נכתב: “מאז אמצע המאה ה-20
ירדה קרנה של חזקת הגיל הרך בעולם. השינוי התרחש על רקע התפתחות מגמות אידיאולוגיות
של שוויון בין המינים ושל שלילת האפליה ביניהם, ומגמות פרקטיות של יציאה מוגברת של
נשים לעבודה, בניגוד לפרדיגמה של אימהות המקדישות את כל זמנן לבית ולילדיהן. לפיכך,
במדינות שונות הוחלפה דוקטרינת הגיל הרך בדוקטרינות ניטרליות של בחינת טובת הילד בכל
מקרה לגופו (Best interest of the child)”.
באשר לטענה שיש לבחון את ביטול חזקת הגיל הרך
יחד עם מזונות הילדים, נציין שועדת שיפמן הגישה זה מכבר את המלצותיה למשרד המשפטים
ובראשן המלצה על נוסחה שקופה וברורה לקביעת הסכום הנדרש לכלכלת הילדים, כאשר החובה
לכלכל את ילדיהם מוטלת על שני ההורים – על פי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן בו שוהים הילדים
אצל כל אחד מהם. המלצות שתי הועדות משלימות זו את זו, ואין צורך בועדה נוספת.
מאמר קודם: חזקת
הגיל הרך: השרה שקד קרסה תחת לחץ ארגוני הנשים
_____
גיא רוה הינו יו”ר עמותת “הורות
משותפת=טובת הילד” וממחברי נייר העמדה “טובת הילד וחזקה – שני קווים מקבילים (לעולם לא
ייפגשו)“.
_______
לדיעה נוספת באותו הנושא:
על
מרור וחרוסת, ועל טובת הילדים
וראו גם:
אני מוותר על הסדרי
הראייה הללו!
על השלטון באמצעות ועדות:
על השלטון באמצעות
ועדות, ועל ועדת וינוגרד כמקרה פרטי
הפרופ’
איתן ששינסקי מאשר: אני כלב-רועים!
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!
נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס