895 ימים ללא אבא

895 ימים ללא אבא

שרון בן חיים
10.09.2012 22:36
אמך לקחה את החוק לידיים, חטפה אותך

אמך לקחה את החוק לידיים, חטפה אותך


נעשתה נבלה בישראל: בית המשפט העליון הכשיר את חטיפתה לישראל של תינוקת בת שבעה חודשים, אזרחית ותושבת ארה”ב *** ליום הולדתה השלישי כותב לה אביה מכתב געגועים, עם הבטחה להחזיר אותה הבייתה



אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר  לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

..895 ימים ללא אבא

כ”א אלול התשע”ב

10 בסמפטבר 2012

לבתי היקרה אופיר, היום את חוגגת יום הולדת 3, וברצוני לברך אותך שתזכי לגדול מתוך נחת ושלווה ושה’ ישמור עלייך מכל משמר. אבא אוהב אותך מאוד – באהבה אין-סופית, וכמו שהבטחתי לך אני לא ישן עד שהצדק ייצא לאור וכל האחראים להכשרת חטיפתך ייתנו את הדין.

.895 ימים ללא אבא.

היום שבו נולדת היה היום המאושר בחיי, ובצער רב נמנע מאיתנו להיות יחד. 895 ימים עברו מהיום שבו אמך לקחה את החוק לידיים וחטפה אותך, בסיוע ובאישור של בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

את כבר בת 3, וקשה לדמיין איך את נראית, בטח יפה ומקסימה. מהיום שבו היית בת 7 חודשים מונעים ממני כל קשר איתך, כי למרות שכל הערכאות השיפוטיות קבעו חד-משמעית שמקום מגורייך הוא ארה”ב את עדיין בישראל, במדינה שבה הכול מותר והפשע משתלם.

אופיר, עוברים הימים ואת גדלה… אין יום שעובר ואת לא במחשבותי – מה את עושה עכשיו, איך את אוכלת, סתם לראות אותך ישנה… אין ספק שחלק גדול מחייך חלף לך ללא אבא, שכל פשעו הוא שהוא לא רוצה לגור בישראל. את הצעד הראשון שלך החמצתי, את המילה הראשונה שיוצאת מפיך לא זכיתי לשמוע, את יום הולדתך הראשון והשני גם החמצתי, גם את היום שבו הלכת לראשונה לגן נמנע ממני לראות.

אופיר, אני זוכר את היום שבו הגעתי לישראל כדי לתת עדות במשפט החטיפה שלך, ואת הרגע לאחר המשפט שבו פסק השופט שאנחנו נתראה בפארק – אני זוכר היטב את דפיקות הלב שלי, שבכל רגע לבי כמעט הפסיק לפעום. אך מאותו הרגע נלחמתי במשך 4 חודשים לזכות להיות איתך בכל רגע, למרות כל ההפרעות לא ויתרתי לרגע על הזדמנות להיות במחיצתך, להריח אותך, לנשום אותך, וכמובן איך אפשר שלא לקבל את החיוך המקסים והחיבוקים והנשיקות שהיית נותנת לי ברגע שהייתי בא להוציאך מהגן והיית משתוללת משמחה. למרות שהמפגש היה קצר – למשך שעה בלבד – זה נתן לי את הכוח להמשיך.

.895 ימים ללא אבא.

אני רוצה לשתף אותך, בתי היקרה, ביום שבו התקיים הדיון בבית המשפט העליון, היום שבו שופטת בישראל הכשירה את חטיפתך. זה היה אמור להיות הסיום הטוב… לאחר ששתי ערכאות קבעו שמקום מגורייך הנו ארה”ב ושיש להחזיר אותך לאביך, בא היום שבו שני שופטים בישראל התנהגו בצורה ברוטלית ביותר, וניסו בכל דרך להפחיד אותי שאני “רק האבא”, שכדאי לי להמשיך בחיי ולחזור לארה”ב בלעדייך, אך לא הייתי מוכן לוותר לרגע. החזיקו אותי בישראל בעל-כורחי בצווי עיכוב יציאה, וכל העסקים שלי קרסו, אך הכסף לא עניין אותי בכלל; זה רק חיזק אותי עוד יותר בכך שאני לא רוצה שתגדלי במדינה שאיבדה כל ערך לכבוד אדם, מדינה שמותר בה הכול, שמתירה לרמוס כל חוק אפשרי.

הדיון היה כולו טעון, אך אביך ודודתך שהייתה איתי הסתכלנו זה על זה והתוצאה הייתה ברורה – מתכוונים להכשיר את מעשה הפשע של אמך כדבר צודק. אך לא הייתה כל ברירה; אספתי את כוחותי האחרונים, והגעתי למסקנה שאם אני לא אדאג לצאת מישראל מיד אני אשקע לתוך מערכת רקובה שאין בה לא דין ולא דיין. אני זוכר את כל הנסיעה מירושלים חזרה לגן שלך כדי להוציא אותך; זה היה הרגע האחרון שבו נפגשנו, אלה היו שלוש השעות האחרונות שבהן זכית לראות את אביך. לא ידענו לאן זה יוביל, ולמחרת בבוקר הייתי כבר בארה”ב.

אבא לא הרים ידיים ולקח עו”ד נוסף, מהטובים ביותר, והוגשה בקשה לדיון נוסף בעליון, שבעקבותיה ביקש המשנה לנשיאת בית המשפט העליון את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. תמיכתו של היועמ”ש הייתה מוחלטת וגורפת, כולל האמירה שאם לא יתקיים דיון נוסף – מקרה בן-חיים יהווה תקדים בינלאומי בעתיד למדינת ישראל. למרות כל זאת הבקשה נדחתה.

.895 ימים ללא אבא.

במקביל התנהלו הליכים בארה”ב, לבקשת אמך, וביום 25.08.11 קבעה השופטת בניו ג’רזי, בוני מיזדול, שיש להחזירך מיד לארה”ב, לא יאוחר מיום 10.09.11 – יום הולדתך השני, אך דבר זה לא קרה. באותו זמן, גם שיחות הסקייפ שהיו לנו לסירוגין, לפי מצב רוחה של אמך, נקטעו ביום בהיר אחד, כי אמך סירבה שנתראה גם בסקייפ.

לאחר כל זה, אמך התעלמה מצווים כנגדה ומהחוק האמריקאי, וחבר מושבעים הרשיע את אמך, ובימים אלה יוצאת בקשת הסגרה כנגד אמך. ואז נראה שוב את השלטונות בישראל, כיצד יגיבו לבקשה רשמית של ארה”ב.

אופיר, היועץ המשפטי לממשלה כנראה ראה את הנולד והיום, לאחר זמן רב, את אכן הולכת להוות תקדים בינלאומי. אז אספר לך קצת ממה שעובר עלי מהיום שבו חזרתי לארה”ב, מה אביך עושה: כל-כולו עושה מאמץ שתחזרי למקומך הקבוע, אין עו”ד בעולם ו/או מומחה לאמנת האג שלא הגעתי אליו. וכולם בדעה אחת – השופטת ארבל סיכלה את האמנה הבינלאומית להחזרת ילדים חטופים; באותו הדיון בבית המשפט העליון הסתכלו השופטים על אביך כאילו הוא אוויר וזלזלו בו, אך אביך אסף את שברי כוחו ויצא למסע להביאך הביתה (Bring Ofir Home). עשו עלייך כתבות, אפילו הגדולה מכולם סמדר שיר הגיעה לביתך וראיינה את אביך ועשתה עליכם כתבה – הכל למען בתי. אביך התחיל לשבת וללמוד כל חוק אפשרי, לקרוא מאמרים וספרים, להשקיע שעות עם עורכי דין מכל העולם, עד שהוא הבשיל להיות לא אחר מהעו”ד של עצמו. המערכת יצרה אותי, והגיע היום שבו אביך הגיש תביעת ענק לבית המשפט הפדרלי כנגד חלק מהשותפים להכשרת חטיפתך. בימים אלה התקבלה החלטה ולפיה אני רשאי לתבוע את האחראים לחטיפתך, ובנוסף בתקופה הקרובה ייצאו תביעות נוספות אשר ישלימו את העמדתם לדין של כל האחראים להכשרת חטיפתך ולסבל הנורא ששנינו עוברים מהיום שבו נחטפת – 895 ימים ללא אבא.

.895 ימים ללא אבא.

בימים האחרונים, חבריו של אביך, אשר חלקם כתבו תצהירים לבית המשפט הפדרלי, הפכו להיות ניצודים ע”י מערכת המשפט הישראלית. גיא שמיר, למשל, פעיל ותיק, עדיין עצור למעלה מ-30 ימים. אך כל זה לא ישבור את המאבק שלי, ושלו להוצאת הצדק, ורק מסר אחד יש להעביר לכל הגורמים האחראים לכך – אתם הבאתם על עצמכם להיות נתבעים ותירדפו בכל מקום בעולם שבו תדרוך כף רגלכם.

אופיר, נשמה יקרה של אבא, תהיי חזקה! בקרוב יגיע הרגע שבו תעלי על מטוס ישירות לארה”ב, ואני מבטיח לך שזו תהיה הפעם האחרונה שדרכינו ייפרדו לעולם – ורק המוות יוכל להפריד בינינו.

באהבה אין-סופית אלייך, בתי היקרה יום הולדת שמח, אבא בא להחזיר אותך……..

אביך,

שרון בן-חיים

.895 ימים ללא אבא.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר