לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנבת”ם הילה גרסטל: רעיון “גאוני בפשטותו” בעניין מעמד נציב הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה


לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנבת”ם הילה גרסטל: רעיון “גאוני בפשטותו” בעניין מעמד נציב הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה



שמחה ניר, עו”ד
16.02.2016 07:05


לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנבת"ם הילה גרסטל: רעיון "גאוני בפשטותו" בעניין מעמד נציב הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה - נציב ביקורת פרקליטות - איילת שקד - הילה גרסטל - ביקורת - ביקורת המדינה - הוועדה לבקורת המדינה - ועדת החוקה חוק ומשפט - אליעזר גולדברג - נבת"ם - שר המשפטים - נתל"ש - ועדה מייעצת - סמכות - חוסר סמכות - שמחה ניר


הפרקליטים לא אוהבים ביקורת אישית עליהם (מי כן אוהב?), שרת המשפטים מינתה את הבדימוס אליעזר גולדברג כ”ועדה מייעצת”, שתי ועדות של הכנסת גם כן דנות בנושא, יש גם הצעת-חוק המתבשלת, והסיפור עו”ד לא תם *** אני מציע לשים למחלוקת סוף – באיבחת-חרב





לשרת המשפטים, איילת שקד,
ולנבת”ם הילה גרסטל: רעיון “גאוני בפשטותו” לסיום המחלוקת על מעמד
נציב הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה


הפרקליטים לא אוהבים
ביקורת אישית עליהם (מי כן אוהב?), שרת המשפטים מינתה את הבדימוס אליעזר גולדברג
כ”ועדה מייעצת”, שתי ועדות של הכנסת גם כן דנות בנושא, יש גם הצעת-חוק
המתבשלת, והסיפור עו”ד לא תם *** אני מציע לשים למחלוקת סוף – באיבחת-חרב


שמחה ניר, עו”ד


אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי


“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”


זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!


הצטרפו לקבוצת הפייסבוק


“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”


בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!


“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא


המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים


ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים


מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?


בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן


שמחה ניר, עו”ד


www.quimka.net


www.quimka.com


www.grunis.com


quimka@quimka.com


 


16.2.2016


לכבוד


חה”כ איילת שקד                                   הגב’
הילה גרסטל


שרת המשפטים                                     נציבת
הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה


משרד המשפטים                                   משרד
המשפטים


ירושלים                                                 ירושלים


לידיעת:  יו”ר וחברי הוועדה
לביקורת המדינה, הכנסת


             יו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק
ומשפט, הכנסת


נכבדותי,


הנדון: מעמד נציב
הביקורת על התביעה ומייצגי המדינה – רעיון “גאוני בפשטותו”


הרשינה לי להציע רעיון – אולי נועז, אבל גם “גאוני בפשטותו”,
כמו שאומרים – אשר יש בו כדי לשים קץ למחלוקת עם הפרקליטים והיוהמ”ש על
סמכויות הנבת”ם.


ההצעה שלי יכולה לבוא בנוסף לחוק הנבת”ם המתבשל בימים אלה, או
במקומו, אבל יישומו אפשרי בהינף-קולמוס, מהיום-להיום, ואין צורך להמתין עד שהתזכיר
יחזור למחלקת הייעוץ והחקיקה, משם לוועדת השרים, לפרסום בכחולים, ולשלוש הקריאות
בכנסת.


אני מניח שהצ”ח הנבת”ם הולכת בעקבות חוק נציב התלונות על
שופטים (להל”ן: חנתל”ש או נתל”ש, לפי העניין), ואנחנו עדיין לא
יודעים לאיזה כיוון יהיו ההבדלים בין שני החוקים – אם יהיו.


החנתל”ש, כמה מאפיינים לו:


הראשון –   הגם שהמילה “נציב” בשפה העברית מלמדת
על סמכות שלטונית, הנתל”ש הוא רק בעל סמכות מייעצת בלבד (ואולי בגלל זה העניק
לו המחוקק חסינות מפני כל ביקורת שיפוטית).


כיוון שהנתל”ש
הוא רק פונקציה מייעצת, עצותיו לא מחייבות – לא לטובה, ולא לרעה – ואינן מונעות,
או מחייבות, כל פעולה אחרת.


השני –       החנתל”ש לא גורע, ואף לא מתיימר
לגרוע, כהוא-זה מסמכויותיו המקוריות של שר המשפטים, וזה אומר שאפשר לפנות אל השר
במישרין, ואפשר לפנות אליו גם לאחר החלטת הנתל”ש – אם למתלונן, או לנילון, יש
השגות עליה.


השלישי –   סמכויותיו המקוריות של השר הן רחבות בהרבה מאלה
של הנתל”ש, ובין השאר:


  • הוא רשאי לקבל
    תלונות ממי שאינם רואים עצמם נפגעים אישית, ורק העניין הציבורי במעייניהם
    (בדומה לסע’ 58 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לכל אדם להתלונן על עבירה
    פלילית, גם אם הוא לא נפגע ממנה).
  • הוא רשאי לקבל
    תלונות גם לאחר שחלפה שנה מהמועד הקובע לפי החנתל”ש.
  • הוא מוסמך
    לשקול גם את איכויותיו של שופט, אפילו אם לא התנהג באופן המצדיק תלונה על פי
    החנתל”ש.
  • ומעל לכל: הוא
    מוסמך “לטפל” בשופטים הפועלים בכוונות-זדון (הנתל”ש קבע שאין
    הוא מוסמך לכך, והוא, כאמור, חסין מביקורת שיפוטית). בהמשך, כשנגיע לעניין
    המוסד המקביל לנתל”ש, אשר יטפל בתלונות כנגד הפרקליטים ושאר המייצגים,
    נראה כי עניין המניעים חשוב לא פחות, במיוחד כאשר מדובר בתלונות על
    “תפירת תיקים”.

מי שחוקק לראשונה חוק המקים מוסד של “נציב תלונות” רצה, ככל
הנראה, לחזק את מעמדו, וקרא לו “נציב”, אבל השאלה היא אם מוכרחים להמשיך
באותה “מסורת”, או שמן הראוי לחפש פתרון יצירתי יותר – בנוסף לקיים, או
במקומו.


וכעת לחידוש שאני מציע: הגדרת הנבת”ם כ”יועץ” לשר המשפטים
(לענייני הפרקליטות, או לכל מה שרוצים), ואם לא רוצים לפגוע ב”סטאטוס”
של המוסד הזה אפשר להרחיב את התואר ל”יועץ השר לענייני … ונציב תלונות
…” (או להיפך: קודם נציב את ה”נציב”, ואח”כ את
ה”יועץ”).


ייתכן שההגדרה הטובה ביותר תהייה “נציב הביקורת ויועץ השר לענייני
התביעה ומייצגי המדינה בערכאות”, וכך אני מציע.


אני יודע שכיום
המעמד של “יועץ לשר”, במיוחד במשרד המשפטים, הוא של פקיד זוטר למדי, אשר
מקבל את הפניות אל השר, ומחליט אילו מהן להשליך לסל, אילו מהן לדחוף למגרסה, ואילו
מהן ליירט לפקידים אחרים, אשר (אולי, ואולי לא) יענו לפונה “על דעת השר”,
כאשר השר בכלל לא יהיה מעורב בנושא (וממילא לא תהייה לו כל “דעת”) – אבל
זו בעייה שלא אני יצרתי, ולא אני אציע פתרון לה.


ואגב: בכמה עיריות
נתקלתי בפונקציה של “נציב תלונות הציבור” שאינו אלא “פקיד מיון
הדואר הנכנס”, אבל השימוש בתואר “נציב תלונות” מאפשר לו
“לדחות” תלונות בלי להעבירן לגורמים המוסמכים לדון בהן (וממילא גם
לקבלן, אם הן נמצאות מוצדקות) – תופעה שגם אותה יש להדביר.


מה השגנו ביצרנו את פונקצית ה”יועץ” הזאת?


בראש ובראשונה מנענו את ההתנגחויות על “סמכות” היועץ/נבת”ם:
לשר המשפטים, כלכל שר אחר, מותר להתייעץ עם כל מי שירצה, ועל כל מה שירצה, וכשם
שאיש לא יוכל לומר כי השר “חרג מסמכותו” במנותו לעצמו יועץ, וממילא איש
לא יוכל לומר זאת גם על היועץ עצמו.


דבר נוסף שהשגנו: אי אפשר “להחרים” את היועץ – לא בעילת
“חוסר סמכות” ולא בכלל – כי היועץ הוא “זרועו הארוכה” של השר,
והחרמתו של היועץ כמוה כהחרמתו של השר, ובמלים ברורות יותר: החרמתו של היועץ
היא בבחינת מרד הפקידות בדרג המדיני הממונה עליה – דבר שהוא בבחינת בל-ייעשה,
הגורר תגובה מידית.


אפשר למנות עוד כמה וכמה יתרונות שיש לרעיון הגאוני-בפשטותו הזה, אבל די
לי בכך, בשלב הנוכחי.


מה נשאר, איפוא, לעשות כעת?


להוסיף לתואר הנבת”ם גם את התואר “יועץ/צת השר לענייני
…”, ולעשות זאת היום!


בברכה,


שמחה ניר, עו”ד


______________


למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!


נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)


אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא


דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר