המדינה טובעת בשחיתות, דוד מדיוני וקברניטי ההוצל”פ, יחד עם “כמה מבכירי משרד המשפטים והרשות השופטת”, חוגגים על הסיפון

המדינה טובעת בשחיתות, דוד מדיוני וקברניטי ההוצל”פ, יחד עם “כמה מבכירי משרד המשפטים והרשות השופטת”, חוגגים על הסיפון

שמחה ניר, עו”ד
06.09.2015 20:48
נוכחתי לדעת שכולם צדקו

נוכחתי לדעת שכולם צדקו


ימי פומפיאה האחרונים? שקיעתה של הטיטאניק? תגידו אתם!



המדינה טובעת בשחיתות, דוד
מדיוני וקברניטי ההוצל”פ יחד עם “כמה מבכירי משרד המשפטים והרשות השופטת”
חוגגים על הסיפון

ימי פומפיאה האחרונים? שקיעתה
של הטיטאניק? תגידו אתם!

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות
הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק”
לדף הפייסבוק עו”ד
שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

ראו כמה מפתיע: אחרי שהיועץ
המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין
, פרקליט
המדינה, שי ניצן
, וראש
אח”מ מני יצחקי
, סירבו לחקור את שחיתות-המיליארדים
בהוצל”פ
(ע”ע שיטת
ה”סולמית”
), ואחרי שהבג”ץ
סירב להורות ליוהמ”ש לפתוח בחקירה
– הגיע הזמן ל”מסיבות
הסיום”.

המסיבות האלה התחילו עם טקס הפרישה (“מפואר, מרשים ומרגש”) שעשתה
שרת
המשפטים, איילת שקד
, לקברניט-השחיתות
דוד מדיוני
, מנהל רשות האכיפה והגבייה, טקס בו היא דברה רק
בשבחיו, וכך היא עשתה את עצמה שותפה מוסרית לשחיתות שנולדה לפני כניסתה למשרד,
אבל היא נושאת באחריות המיניסטריאלית להמשך קיומה.

הנה הסופרלטיבים-שאינם-עולים-כסף, שהעתירה
שקד על מדיוני
:

אתמול נפרדתי ממנהל רשות האכיפה והגבייה והאחראי
על ההוצל”פ – מר דוד מדיוני.

בטקס מפואר, מרשים ומרגש, סיפרו מכרים, קולגות
ומשפחה על האדם והתופעה – דוד מדיוני.

לפני שנכנסתי לתפקיד כולם אמרו לי: “אם יש
יחידה שבה את לא צריכה לגעת, כי הכל שם מתפקד מעולה, זו היחידה של מדיוני”.

ואכן, נכנסתי לתפקיד, ונוכחתי לדעת שכולם צדקו.

דוד הוא אדם הניחן ביכולת מופלאה להתבונן פנימה אל
הלבבות.

על סמך היכרותי הקצרה איתו ועל סמך ידיעותיי, דוד
מתייחס לכל אדם כשווה בן שווים ומבין כי כל אדם הוא סיפור, עולם ומלואו, וכי לכל
אדם מגיעה הזדמנות לחיות בכבוד, ולקבל שירות בכבוד.

בשש שנות ניהול רשות האכיפה והגבייה הוביל דוד את
ההוצאה לפועל בנחישות ובחדשנות ופעל לטובת הציבור ורווחתו.

דוד, שמך הולך לפנייך והשפעתך כה רבה וניכרת – אתה
חוללת מהפכה כמנהל הרשות, הפכת את רשות האכיפה והגבייה לרשות עצמאית, לרשות
חברתית, לרשות המושתת על ערכי כבוד ושוויון חברתי.

הרשות זכתה בפרסי הצטיינות רבים ולא בכדי, שאפת
להוביל אותה לשם.

בזכות דוד זכיתי להמשיך את חקיקת הצעת החוק החשוב –
חוק “מבצע שמיטה” (אותו החלה בזמנו ציפי לבני) שבמסגרתו ימחקו חובותיהם
של חייבים מוגבלים באמצעים, ואלו יזכו להתחיל דף חדש בחייהם.

אנו בסיומה של שנת השמיטה.

בעוד המצווה השמיטה חלה עלינו אחת לשבע שנים, ישנם
אנשים העוסקים בצרכי ציבור שעה שעה יום יום – דוד מדיוני הוא אחד מאותם אנשים.

בהצלחה מדיוני היקר!

וכעת בא ההמשך, וצדקה שרת המשפטים באמרה “מדיוני היקר”: מסיבת פרידה
ב-30 אלף שקל לדוד מדיוני
– פי שבעה וחצי מהוראות האוצר (4000 ש”ח,
מקסימום).

אבל הוראות האוצר רגישות לא רק למגבלות התקציב, אלא גם למראית-העין: מסיבת
פרידה מבכירים בשירות המדינה אינה צריכה לעלות יותר מ־4,000 שקל כולל שכירת האולם,
ועליה להתקיים ללא “סממני ראווה מנקרי עיניים כגון שימוש במלצרים, הגשת משקאות
ומיני מזונות יקרים, הופעת אמנים” ועוד.

מי הגיעו למסיבה? בין השאר “כמה מבכירי משרד המשפטים והרשות השופטת”.

מעניין מי מ”בכירי הרשות השופטת” היו שם, והשלימו את הגושפנקה
המוסרים ששרת המשפטים העניקה לכב’ המושחת
היוצא, דוד מדיוני
.

ושאלה נוספת: האם המושחתים, כב’ השופט
המכהן עמיעד רט
וכב’ הרשם,
השופט הנבחר אריה ביטון
התייצבו למסדר-הנוכחות הזה?

נשאלת השאלה מה קיבלו המשתתפים במסיבה, לאור ההגבלה “ללא סימני
ראווה …”, וכו’.

ואכן, ההוראות נשמרו בקפדנות:

“את הבאים קיבל צוות מלצרים והרכב ג’ז בבית בלגיה,
גן אירועים יוקרתי בירושלים השייך לאוניברסיטה העברית”, ואם לא די בכך,
“לאירוע הנוכחי נשכרו גם שני צלמים – צלם סטילס וצלם וידיאו, ולדברי כמה מהנוכחים
בו הוגשו מגשי סושי, שיפודים ועוד”.

ומה אומרת רשות האכיפה והגבייה?

“במסגרת הרמת כוסית לשנה החדשה נערך אירוע פרידה
ממנהל הרשות דוד מדיוני. האירוע אושר על ידי חשב המשרד והגורמים המוסמכים בהתאם להוראות
החשכ”ל להרמת כוסית ולאירוע פרישה”.

מעניין: אם היו אומרים כי “במסגרת אירוע הפרידה התקיימה הרמת כוסית
לשנה החדשה”, ומתוך הנחה שבמסיבות כאלה נותנים גם יין, אפשר היה להכליל את
היין במסגרת ההוצאה המותרת ע”י האוצר, והיינו מקבלים את זה כ”עונש
חופף” של 4,000 ש”ח, שהרי, כך יש להניח, אף אחד לא ישתה כפול בגלל
שהמסיבה הזאת “רוכבת על שני רכשים”.

אבל לא: הרמת-הכוסית לא הייתה במסגרת מסיבת הפרידה, אלא להיפך:
אירוע-הפרידה נערך “במסגרת הרמת הכוסית”, וזה אומר שהעלות הכוללת הייתה
צריכה להיות – לפי ההסברים של רשות האכיפה והגבייה עצמה – רק כעלותה של
הרמת-הכוסית.

כמה צריכה לעלות
הרמת-הכוסית?

מתוך הנחה שבמשרד הראשי בירושלים, שם ישב מדיוני, ישנם 100 עובדים שהיו
איתו במגע יום-יומי – לדעתי יש פחות, אבל נניח – ומתוך הנחה שעובדי הרשות לא ינהרו
מכל רחבי הארץ לירושלים כדי להרים כוסית דווקא שם, הכל מסתכם ב-20 בקבוקי יין, ואם
בקבוק עולה 40 ש”ח, כל העלות צריכה להיות משהו כמו 800 ש”ח, ובתוספת קצת
עוגיות – עוד 200 ש”ח – יש לנו “אירוע כפול”, במחיר של 1,000 ש”ח
לתפארת מדינת ישראל המושחתת.

עלבון לאינטליגנציה

וההסבר … איך המושחתים מבקשים לזרות לנו חול בעיניים: נותנים לנו הסבר
שהגיונו הוא חיסכון משאבים, כדי למכור לנו תירץ לבזבוז משאבים, ותומכים אותו
ב”אישור” של החשב הפנימי שלהם – ומצפים שנאמין.

מסיבת-הסיום של
המדינה

כאשר השחיתות והטמטום נפגשים, קל מאוד ליצור את אותה “מאסה
קריטית” הדרושה לפיצוץ אטומי.

היכונו למסיבת-הסיום של המדינה המושחתת הזאת – שאלה של זמן.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר