“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

הראיון
של פרופ’ ישראל אומן, חתן פרס נובל, עם יעקב אחימאיר, היה חוויה מרנינת לב. במשפט
אחד הוא העמיד את עלובי הנפש מאוניברסיטת חיפה במקומם. לאוניברסיטת חיפה יש מסורת
רבת שנים של פעילות חתרנית מאחורי המסך של “חופש אקדמאי”. המוסד הזה
מתפאר בכך שהוא איננו “אוניברסיטה ציונית”, אבל כאשר זה נוגע לקבלת
תקציבים מהממשלה הציונית, הוא בראש התור.

התקינות הפוליטית במוסד הזה איננה נעצרת בחלוקת תוארי
דוקטור כבוד. היא גולשת גם לתחומי הפעילות האקדמאית. באוניברסיטת חיפה נהוג להעניק
תארים, לא תארים של כבוד, על עבודות “מחקר” מפוברקות, עבודות מחקר שאין
להן כל בסיס עובדתי. לפני מספר שנים אוניברסיטת חיפה העניקה תואר בהיסטוריה לאדם
שפיברק סיפור על אירוע שלא היה ולא נברא במלחמת העצמאות. המקרה זכה לכותרות
בעיתונות. הטעות היחידה של אותו “חוקר” הייתה שהוא התייחס בסיפורו
לאנשים חיים, ובכך הוא חשף את עצמו לתביעה על הוצאת דיבה. הוא החליט שהמחיר אותו
יהיה עליו לשלם קצת גבוה עבור פיסת הנייר בה חשקה נפשו, ולכן הוא פרסם התנצלות בה
הוא הודה שכל המעשה היה פרי דמיונו.

לא טרחתי לבדוק כמה מקרים נוספים כאלה היו באוניברסיטה
הזאת, אבל הסיפור לא נגמר כאן. כשהנושא היה בחדשות סופר שה”מחקר” הזה
זכה לציון 97. זה כבר גרה לי את הסקרנות – אני בא מהמדעים המדוייקים, וגם שם לא
תמיד אפשר לדייק בציון עד כדי אחוז אחד. פניתי בדוא”ל לראשת החוג (אינני זוכר
כבר את שמה), ושאלתי אותה מה הביא לכך שה”חוקר” קבל רק 97. איזה פגם
מצאו בעבודתו שמנע ממנו לקבל את הציון 100? למרבה הפלא קבלתי תשובה. בתשובתה היא
אמרה ש”הציון שיקף את שיטות המחקר” (אני מצטט מהזיכרון). נו, באמת. לפי
הנחיותיו של וועד הלשון, לראש חוג ממין נקבה יש לפנות בתואר ראשה, אבל אם לשפוט
ע”פ התשובה הזאת, מה שיש לגברת הזאת מעל הכתפיים הוא באמת ראשה ולא ראש.

על כל פנים, למיטב ידיעתי את התואר לא שללו מאותו חוקר והוא
ממשיך להתגדר בו עד היום הזה. זמן קצר לאחר המעשה ראיתי את שמו באיזו כתבה בעיתון
“מעריב”. שם הוא הוגדר כ”היסטוריון שנוי במחלוקת”.

שתי הערות לסיכום. קראתי שבתפקיד נשיא אוניברסיטת חיפה מכהן
עמי איילון, אדם בעל עבר צבאי וביטחוני מפואר. לא ברור מה הוא הרקע האקדמאי שלו
המכשיר אותו לכהן כנשיא אוניברסיטה. נשיא אוניברסיטה איננו עוסק במחקר ו/או הוראה,
והוא גם לא המנהל האדמיניסטרטיבי של המוסד. תפקידו הוא בעיקר לגייס כספים ולמצוא
תורמים. לשם כך נהוג למנות לתפקיד כזה אדם בעל מוניטין בעולם האקדמאי, אדם שהרקע
שלו מעיד על איכות המוסד בראשו הוא עומד. מינויו של עמי איילון לתפקיד הזה נראה
כמו סידור ל”מי שהיה” שלא הצליח למצוא תעסוקה הולמת. והערה שניה, אני
מוכן להתערב שאם יוצע להעניק לשמעון פרס תואר דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה,
הוא לא יהסס לענות בחיוב.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס