שחרור אסירים במסגרת הסדרים מדיניים: תפקודו של נציב תלונות הציבור – גרוע מגרירת-רגלים!


שחרור אסירים במסגרת הסדרים מדיניים: תפקודו של נציב תלונות הציבור – גרוע מגרירת-רגלים!



שמחה ניר, עו”ד
29.07.2013 01:18


שחרור אסירים במסגרת הסדרים מדיניים: תפקודו של נציב תלונות הציבור – גרוע מגרירת-רגלים! - בנימין נתניהו - שחרור אסירים - שחרור מחבלים - מיכה לינדנשטראוס - יוסף שפירא - גרירת-רגליים - נציב תלונות הציבור - ממשלת ישראל - ענבל קלאוזנר - שמחה ניר


הנת”ץ יוסף שפירא סוגר תיקים בלי החלטה (חיובית או שלילית), ורוצה לפתוח תיק חדש, כדי להתחיל הכל מבראשית *** בסוף עוד יגיע השלום, ישוחררו כל האסירים, וממשלת ישראל תענה לנכדי, או לניני, שהנושא כבר “לא אקטואלי” …




המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים


אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”


לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין


מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים


איך נפטרנו מאשר גרוניס


הרבה דברים מוזרים
כבר ראיתי במינהל הציבורי בישראל, אבל דבר כזה כנראה שעוד לא חוויתי.


תמצית הפרשה:


ביום 26.11.2009
פניתי
אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו
, ובקשתיו להניח על שולחן הממשלה,
להחלטתה, את דרישתי שהממשלה, אם וכאשר היא מחליטה לשחרר מחבלים שפוטים, תעשה את
מה שהיא מבינה, ולא תסתתר מאחורי סינריהם של נשיא המדינה ושל אלופי הפיקודים.


פרטי הדרישה
והנימוקים לה צורפו כהעתק מבקשתי
להצטרף כצד לעתירה שנדונה באותה העת בבג”ץ
.


התמצית-שבתמצית
של נימוקי הם שהליכי החנינה מאפשרים לנשיא המדינה או
לאלוף הפיקוד (לגבי אסירים שנשפטו בבתי משפט צבאיים בשטחים) לטרפד מהלכים מדיניים,
והם בלתי-הפיכים. לעומת זאת, שחרור מחבלים בדרך של “הפסקת ביצוע” על פי
החלטת הממשלה מאפשר לכלוא מחדש מחבל אשר שוחרר וחזר לחיק הטרור בדרך של “המשך
הביצוע”, ללא כל צורך בהליכים משפטיים נוספים.


התשובה לפנייתי
אל ראש הממשלה הייתה “מכתבך נמחק בלי שנקרא”, ועל כך פניתי מיד בתלונה
לנציב תלונות הציבור, מיכה לינדנשטראוס, אשר גרר את רגליו ולא היה לו האומץ
להחליט.


אחרי ששלחתי
לעו”ד ענבל קלאוזנר מנציבות תלונות הציבור תזכורת
בעניין הטיפול בתלונתי כנגד הממשלה, על שהיא גוררת רגליים ולא מחליטה – לחיוב או
לשלילה – מה לעשות עם פנייתי אליה בעניין שחרור המחבלים, קיבלתי ממנה את התשובה
הזאת:


To: quimka@quimka.com


Subject: תלונתך על משרד ראש הממשלה במשרד מבקר המדינה


מר שמחה ניר שלום
רב,


אני מאשרת קבלת
מכתבך מיום 22.7.13.


נוכח הודעתך לפיה
טרם קיבלת התייחסות משרד ראש הממשלה בעניין נשוא תלונה 411439, פתחנו בבירור חדש
בעניין. (מספר התלונה החדשה יימסר לך בהמשך).


יצוין כי לא
קיבלתי מכתב שלך מיום 12.10.2011.


בפניות עתידיות,
בנושא פנייתך למשרד ראש הממשלה בעניין שחרור אסירים בלבד, באפשרותך לפנות אליי
ישירות בכתובת מייל זו.


בברכה,


ענבל קלאוזנר, עו”ד


עוזרת בכירה למנהל נציבות
תלונות הציבור


משרד מבקר המדינה


 


טוב, אז נניח
שהיא לא קיבלה את מכתבי
מיום 12.10.2011
… אבל זה היה רק תזכורת אשר גם בלעדיה תלונתי המקורית עומדת
בעינה, והשאלה היא איך הם סגרו תיק פתוח בלי החלטה המוצאת את התלונה כמוצדקת, או
כבלתי-מוצדקת, ובלי ליידע את המתלונן, ולשם מה יש לפתוח תיק חדש, כאשר לא התחדש
שום דבר. האם בנציבות תלונות הציבור מתוגמלים, או מקודמים, לפי מספר התיקים שאתה
“סוגר”?


עניתי לה כהאי
לישנא:


שלום לך, ותודה.


שלחתי לך זה עתה 2 אישורים שלכם על קבלת מכתבי
מיום 12.10.2011: האחד – האישור האוטומטי, בזמן-אמת, והשני – אישור “ידני” שמכתבי
אכן נקרא בפועל (לאחר 11 ימים!).


אמנם אין לי כל עניין, זכות וחשק, להתערב בסדרי
העבודה הפנימיים של הנציבות, אבל לא ברור לי מדוע יש צורך לפתוח תיק תלונה חדש
כאשר הטיפול בתלונה המקורית (והיחידה) טרם מוצה.


ועוד פחות ברור לי מדוע נסגר תיק התלונה
המקורית בלי החלטת-נציב, ובלי שיידעתם אותי על כך.


כיוון שהנילונה העיקרית (הממשלה, לא “משרד ראש
הממשלה”) לא טרחה להשיב לי עד כה, איני רואה טעם בהתחלה-מחדש של כל ה”סיפור”, עם
פנייה לנילונה לתגובתה, ועם גרירת-הרגליים האופיינית להם – וחוזר חלילה, ושוב בלי
הרף (בסוף עוד יגיע השלום, ישוחררו כל האסירים, ומשלת ישראל תענה לנכדי, או לניני,
שהנושא כבר “לא אקטואלי” …).


אני דורש, איפוא – כבר עכשיו, במיוחד לאור השחרור
הממשמש ובא – החלטת-נציב המחייבת את הממשלה לתת החלטה בנושא פנייתי, ולהודיע לי על
ההחלטה – עוד לפני השחרור הקרב ובא.


אני חוזר ומבהיר: אין לי כל עניין בוויכוח
הפוליטי אם לשחרר אסירים, וכמה, ובתמורה למה, וכמה, או שלא לשחרר בכלל.


יש לי רק עניין אחד: שהממשלה לא תסתתר
מאחורי סינריהם של נשיא המדינה ושל אלוף-פיקוד זה או אחר.


אני לא מוכן לאפשר לנשיא או לאלוף לטרפד מהלכים
מדיניים (נשמע “הזוי”, אבל הראיתי שגם זה כבר כמעט קרה), ואני רוצה שמחבל אשר
שוחרר ייתפס בצווארו ויוחזר לכלא ל”המשך הביצוע” ללא כל צורך בהליכים משפטיים.


התלונה המשנית שלי – על כך שפנייתי נמחקה בלי שנקראה – היא אכן כנגד משרד ראש
הממשלה, ולא כנגד הממשלה.


מבחינה מהותית טעמה של התלונה הזאת כיום היא
כטעמו של חמץ אשר עברו עליו כמה-וכמה פסחים, ואי אפשר לחייב את הנילון לעשות משהו
עם דבר שנמחק ולא קיים עוד.


גם אין טעם לחייב את משרד ראה”מ לקבל את מכתבי
פעם נוספת, ולקראו, משום שאת זה הם עבר קיבלו דרככם, וגם קראוהו (אני מקווה שאת
פניותיה של הנציבות הם לא מוחקים בלי לקראן).


יחד עם זאת, מבחינת ההיגיינה של המנהל הציבורי,
מן הראוי שתצא החלטת-נציב הקובעת כי התופעה הזאת היא בלתי נסבלת, ובכך מציבה נר
לרגליו של המינהל הציבורי.


גם בנקודה הזאת אין מקום לשום גרירת-רגליים,
ויש לתת החלטת-נציב על-אתר.


אני דורש, איפוא, לאלתר, החלטת-נציב
הקובעת כי תלונתי נמצאה מוצדקת, לחייב את הממשלה לקבל החלטה בהתאם לבקשתי, ולנזוף
במשרד ראש הממשלה על שמחקו את פנייתי בלי לקראה.


בברכה,


שמחה ניר, עו”ד


נראה איך היא
תתמודד עם זה.


______________


אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא


דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס









כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר