אשר יגורתי (כד) שאפו לגרוניס, אבל הוא רק מקשקש, ולא מחדש דבר

אשר יגורתי (כד) שאפו לגרוניס, אבל הוא רק מקשקש, ולא מחדש דבר

שמחה ניר, עו”ד
22.12.2012 19:41
זה בכלל לא מצחיק!

זה בכלל לא מצחיק!


אשר גרוניס “מציע” לנו “חידוש” שאין בו שום חידוש, וזוכה לכותרות בלי להתחייב בשום דבר



המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר *** לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין (תנו “לייק”!)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

אשר גרוניס “מגלה את אמריקה”, 40 שנה אחרי שהוא קיבל שם את תואר המוסמך, ו-35 שנה אחרי שהוא קיבל שם את תואר הדוקטור.

ומהי התגלית המופלאה שהוא גילה בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, שנערך במלון דניאל בים המלח? הוא גילה לתבל ולכל יושבי-בה את דעתו לפיה יש “לאפשר לבתי המשפט המחוזי והשלום ואחרים לדון בתוקפם החוקי של חוקים שנחקקו בכנסת ולא להותיר את הדבר רק בידי בית המשפט העליון”.

לשיטתו של יגורתי “מתן אפשרות לכל שופט להכריע בשאלת חוקתיות חוקים תאפשר לצדדים לערער על ההחלטה עד לבית המשפט העליון. מסלול זה יאפשר לבית המשפט לדון בשאלות חוקתיות, ככלל, על רקע מקרים קונקרטיים”.

יש לו, ליגורתי, גם תשובה לכל החוששים כי בתי משפט שונים יקבלו החלטות שונות זה מזה בהקשר לאותו חוק: “כדי למנוע את החשש מפני פגיעה בוודאות המשפטית בעקבות פסיקות סותרות של בתי משפט שונים, הצעתי היא שתוקפה של הכרעה חוקתית שתתקבל בערכאות הנמוכות יוגבל לצדדים לאותו עניין בלבד ולגבי ההליך המסוים”.

שאפו גרוניס, אכן גם דעתי כדעתך, או, למען הדיוק, דעתך כדעתי, כי אני, הקטן והעני-ממעש אמרתי את זה הרבה לפניך.

אבל, יחד-עם-זאת, הנקודה החשובה ביותר בנושא הזה, אשר נעלמה מעיניו של אשר גרוניס היא שזהו המצב המשפטי הקיים, ואם זהו המצב כיום, מה יש כאן “להציע”?

ואגב, גם משרד המשפטים, בהסתמכו על הפסיקה של ביהמ”ש העליון עצמו, סבור כי זהו המצב המשפטי הנוכחי (ראו תזכיר חוק יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים)), אשר פורסם והופץ עם כניסתו של דניאל פרידמן לתפקיד שר המשפטים (פברואר 2007).

ההבדל בין עמדת משרד המשפטים, בתקופת פרידמן, לבין עמדתי – אז והיום – היא שאני תומך בהשארת המצב הנוכחי (ואם יש צורך – אני מוכן אפילו להרחיב עוד יותר את סמכותם של בתיהמ”ש לקיים ביקורת על חוקתיותם של חוקי הכנסת), ואילו פרידמן ביקש להצר את הסמכות הזאת – אפילו מעבר למה שהיה לפני שחוקקו חוקי-היסוד המאפשרים את הביקורת על חוקי הכנסת.

ושאלת 64,000 הדולר היא האם כבוד נשיא בית המשפט העליון לא מכיר את הפסיקה של כבוד בית המשפט העליון?

טוב, אני מוכן להניח שהוא לא אמור ללמוד בעל-פה אם כל פסקי הדין, אבל כאשר הוא בא להרצות בפומבי על נושא מסויים – לפחות שלגביו הוא יעשה את שיעורי-הבית הדרושים.

קיימת גם האפשרות שגרוניס מכיר את הפסיקה הזאת, אבל הוא חושב ששומעיו לא מכירים אותה.

אבל הם מכירים גם מכירים אותה, וכאשר נושא מסויים מגיע לדיון ציבורי, ועולה לכיתה ב’, הציבור מצפה ממי שנכנס לדיון הזה שיקדם אותו לכיתה ג’, לפחות, אבל גרוניס החזיר אותו לכיתה א’, על לא עוול בכפו.

להעלות לכיתה ג’, בעניין הזה, פירוש להכיר במצב הקיים, ולהתווכח עם המבקשים לשנותו ולהחזיר את הגלגל אחורנית, אבל גרוניס חשש, מן הסתם, שיאשימוהו ב”שמרנות” …

וחוץ מזה, אם גרוניס יגיד שזה המצב הקיים, מיד כל בתי המשפט יוצפו בטענה שחוק כזה-וכזה הקשור להליך המתנהל בבית המשפט אינו חוקתי, ובסוף הכל יתנקז אליו, לבית המשפט העליון.

בשביל מה הוא צריך את זה?

כן, כן … גרוניס אומר כי “מתן אפשרות לכל שופט להכריע בשאלת חוקתיות חוקים תאפשר לצדדים לערער על ההחלטה עד לבית המשפט העליון …”, אבל אם מישהו יגיע אליו עם בקשת רשות לערער, גרוניס יזרוק אותו מהמדרגות של חניון חיפה, ויגיד כי “פסק הדין אינו חורג מעניינו הפרטי של המבקש, ובכגון דא לא תינתן הרשות לערער”.

אז גרוניס “מציע” לנו “חידוש”, וזוכה לכותרות, בלי להתחייב בשום דבר.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”  לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין  לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר