שלום לכם ילדים יקרים

שלום לכם ילדים יקרים

רות ירדני-כץ
28.05.2012 22:41
ואתם מתחננים שנבוא לבקר

ואתם מתחננים שנבוא לבקר


מה עושים ההורים כאשר הבן שיצא לטיול תרמילים בחו”ל מתאהב בבת המקום?




לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו לייק
(“
אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש

שלום
לכם ילדים יקרים היכן שאתם נמצאים. במזרח הרחוק, בדרום אמריקה, אמריקה, אירופה
ואיפה שלא יהיה.

אני
רוצה לשתף אתכם קצת באיך אנחנו מרגישים ההורים שאתם עזבתם בגלל …

אתם
יודעים שהשקענו בכם כל מה שיכולנו. עשינו הכי טוב שתהייה לכם ילדות, נערות ובגרות
מאושרת במסגרת היכולות שלנו. אנחנו ההורים רובנו התחלנו בלי כלום, אבל כשאתם
הצטרפתם למשפחה חשבנו רק על דבר אחד, שלכם יהיה טוב. עבדנו כמו חמורים, לקחנו
הלוואה פה והלוואה שם. עטפנו אתכם בהרבה אהבה וחום, השתדלנו שתקבלו חינוך טוב,
העשרה בחוגים, לפתח תחביבים, לאפשר לכם לצאת ולבוא ולהתנסות בלגעת בחיים.

לנו
ההורים זה היה תענוג לגדל אתכם, לראות איך אתם צומחים, גדלים ומתחברים.

סיימתם
תיכון ושלב חדש עבר עליכם ועלינו. שרות צבאי. החלק הזה הוא ממש לא קל לנו ההורים,
אבל גם הוא עבר. השלב הבא הוא שלב הכרחי: טיול עם תרמיל, ובטיול הארוך הזה אתם
פוגשים בנות ובנים מכל העולם. רובכם חוזרים הביתה וממשיכים את מסלול החיים הרגיל,
ללמוד, לעבוד ולהקים משפחה. אבל יש ביניכם שחוזרים ולא שוכחים את הבחור או בחורה
שפגשתם במסע הארוך. ותאמינו לי על מה אני מדברת. אני לא היחידה שעברה חוויה זו.

באמצעות
פלאי הטכנולגיה אתם בקשר יומיומי עם אהובכם או אהובתכם והגעגועים לא מרפים ואתם לא
יכולים יותר. מחליטים לעזוב הכל, לאסוף את החסכונות שלכם, תרמיל, ולחזור למקום שבו
פגשתם אותו או אותה. ללכת בעקבות האהבה.

הנה
הסיפור האישי שלנו בן יקר. כמו כולם גם אתה נסעת, עברת ארצות וימים לגלות עולם,
והתעכבת בצ’ילי בגלל בחורה. חזרת אלינו וסיפרת עליה, אבל לא לקחנו ברצינות מה
שסיפרת. חשבנו, זה יעבור. אבל יום אחד נעמדת מולנו ואמרת שאתה עוזב, נוסע אליה,
ונסעת.

אנחנו
כאן ההורים, מודאגים מאוד. מי הבחורה? מיליון שאלות נוספות, ואין יום וגם לא לילה
מפני שאין לנו הרבה ילדים שאפשר לותר על אחד.

ואז
מגיע טלפון, והשמחה מהעבר השני גדולה והשיחה מתנהלת כך:

“הורים,
מגיע לי מזל-טוב, אני מתחתן”. הלב מחסיר פעימה.

“באמת,
אתה מתחתן?”.

“כן
הורים, היא מדהימה”.

“ואתה
מתכוון להתחתן שם ו…?”.

“כן
הורים, כל המשפחה שלה כאן, זו תהייה חתונה צנועה כי אין להם כסף… אתם
באים?”.

“מה
עושה הבחורה?”.

“היא
מוכרת מזכרות לתיירים”.

באיזו
שפה אתם מדברים?”.

“אני
לומד ספרדית, היא יודעת קצת אנגלית…”.

“סליחה
על השאלה, היא יהודיה?”.

“הורים,
מה קרה לכם? אנחנו חיים בכפר הגלובאלי, מה פתאום אתם שואלים אם היא יהודייה? לא,
היא לא יהודיה. אבל אני אוהב אותה”.

דממה.

“הורים,
אתם איתי?”.

“בטח
בן, אנחנו איתך. ומה התוכניות שלך אחרי החתונה?”.

“החלטנו
שנבנה כאן בית. אתם לא שמחים? תבואו לבקר, ואנחנו נבוא לבקר, היא מקסימה”.

“ומה
אתה תעשה שם?”.

“אל
תדאגו, אמצא עבודה. מה אתם אומרים?”.

“מי
אנחנו שנוציא מילה? הרי אושרך הוא מעל לכל דבר, אנחנו לא נעמוד בדרכך, עוף גוזל,
רק שיהיה לכם טוב”.

אז
התחנתם עם יפאנית, צי’לינית, פרואנית, סינית, תאילנדית, אנגליה או ספרדיה. חלק מכם
מצליח פחות או יותר. זאת אומרת, מצאתם עבודה לא מי-יודע-מה, והפרנסה בקושי, ויש
כבר ילד שמתרוצץ, ואתם מתחננים שנבוא לבקר, ולהביא קצת כסף ואת טעם וריחות הארץ
כמו חומוס מקומי, זעתר, פלאפל בשקיות שרק מוסיפים מים, עושים כדורים ומטגנים.
אנחנו רצים לקנות מה שאתם מבקשים ועוד קצת. רוכשים כרטיס טיסה וטסים. לעיתים הטיסה
ארוכה, מעייפת, שעולה הון, אבל האושר שלכם הוא הכי חשוב ילדים יקרים שלנו, אנחנו אתכם
גם אם אנחנו פה, כואבים וחושבים בשקט בשקט: למה זה מגיע לנו.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו לייק
(“
אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר