על ההבדל בין יוחנן דנינו לדורית ביניש

על ההבדל בין יוחנן דנינו לדורית ביניש

שמחה ניר, עו”ד
09.12.2011 21:06
תוצאה של אבדן אמון הציבור בשופטיו

תוצאה של אבדן אמון הציבור בשופטיו


מפכ”ל המשטרה מודה באחריותה של המשטרה לאבדן אמון הציבור בה; דורית ביניש תמשיך לרמות את עצמה, ולהאשים את הציבור *** נא להכיר: הנשיא הבא של ביהמ”ש העליון



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

 

תחת הכותרת המפכ”ל דנינו: “איבדנו את האזרח שומר החוק”, וכותרת המשנה המפכ”ל טוען כי למרות השיפור בהישגי המשטרה, אמון הציבור בשוטרים אבד: “הסיבה היא שלא נתנו מספיק קשב”. מביאה לנו עינב שיף (וואלה! 6.12.2011) דברים שאמר יוחנן דנינו בפאנל בכנס אילת לעיתונות, שעסק ביחסים בין התקשורת והמשטרה.

הרי מקצת הפנינים:

“בזמן שאנחנו התמקדנו בפשיעה ובעבריינים, איבדנו את האזרח שומר החוק מסיבה פרוזאית – לא נתנו לו קשב”.

“אנחנו בעיצומו של תהליך … הדבר המרכזי שעומד להשתנות זו נקודת המבט של השוטרים. השוטרים ילמדו להסתכל על עצמם מהזווית של האזרח שומר החוק. עד היום, השוטר הסתכל מהזווית שלו, כשוטר שתפקידו לאכוף חוק. היום, הוא יצטרך להיכנס לנעליו של האזרח ולנסות להבין מה האזרח מצפה ממנו כנותן השירות”.

נו, ועכשיו תארו לעצמכם שדורית ביניש אומרת דברים כאלה:

“בזמן שאנחנו התמקדנו בכתיבת פסקי דין, איבדנו את האזרח שומר החוק מסיבה פרוזאית – לא נתנו לו קשב”.

“אנחנו בעיצומו של תהליך … הדבר המרכזי שעומד להשתנות זו נקודת המבט של השופטים. השופטים ילמדו להסתכל על עצמם מהזווית של האזרח שומר החוק. עד היום, השופט הסתכל מהזווית שלו, כשופט שתפקידו לכתוב פסקי דין. היום, הוא יצטרך להיכנס לנעליו של האזרח ולנסות להבין מה האזרח מצפה ממנו כנותן השירות”.

חלום באספמיה.

שופטינו היקרים מודים – כמי שכפאם שד – באבדנו של אמון הציבור בהם, אבל הם מאשימים את … את הציבור, לא את עצמם.

אבל, לצערם, את הציבור אי אפשר להחליף.

הנשיא הבא של ביהמ”ש העליון

וכיוון שיוחנן דנינו הוא משפטן, והוא גם כשיר להיות שופט בית המשפט העליון, אני מציע שהוא יהיה הנשיא הבא של בית המשפט העליון. האדם היחיד עד כה שמוכן להפנות אצבע מאשימה אל הארגון שהוא עומד בראשו.

אכן, נשיא ביהמ”ש העליון חייב להיבחר מבין שופטיו, אבל אין שום בעייה: ממנים אותו בבוקר כשופט ביהמ”ש העליון, אחר הצהרים מכנסים את הוועדה לבחירת שופטים לבחור בו כנשיאו, ובערב ממנים אותו לכהונה הרמה.

כן, ישנה כאן בעייה: לפי חוק גדעון סער אין לבחור שופט של בית המשפט העליון, אלא ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוולב”ש, וזה אומר שלשלושת השופטים בה יש היכולת להטיל וטו על כל בחירה שאינה לרוחם. אז מי שלא רוצה סטגנציה של מערכת המשפט, שימשיך לדבוק במצב הקיים, ושלא יתבכיין, אבל מי שרוצה להמריא אל אופקי משפט חדשים, יצטרך לשנות את החוק.

ומה עם הניסיון השיפוטי, אשר אין לו? מצידי שלא ישפוט בכלל, כי נשיא ביהמ”ש העליון אינו “שופט ראשי”, אלא מי שאמון לשמור על צביונו ורוחו של אותו בית משפט – ושל מערכת המשפט כולה. כבר שנים רבות אני משווה את נשיא ביהמ”ש העליון (ולמעשה נשיא של כל בית משפט) למפקד חיל האוויר, אשר יושב במטה החיל, ולא יוצא בראש טייסיו אלי קרב.

גם מלכי אנגליה כבר לא יוצאים לקרב בראש אנשיהם.

האם שופטי ביהמ”ש העליון יקבלו את מנהיגותו? האם הם יהיו מוכנים לשמוע מפיו ביקורת עליהם – ולא בחדרי-חדרים, אלא בכנס אילת לעיתונות, שעסק ביחסים בין התקשורת וחבתי המשפט?

כמי שאמורים לשמור על כיבוד החוק ורשויות השלטון, הם יהיו חייבים לכבד גם את נשיאם, אפילו אם הדבר לא יהיה לרוחם, ומי שהדבר לא יישא חן מלפניו, יכול ללכת הבייתה – ויפה שעה אחת קודם.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר