לעו”ד יוסי חכם, יו”ר ועד מחוז חיפה, על התנגדותו למשוב השופטים

לעו”ד יוסי חכם, יו”ר ועד מחוז חיפה, על התנגדותו למשוב השופטים

שמחה ניר, עו”ד
11.07.2011 09:49
מוטרד מכוונתו

מוטרד מכוונתו


היו”ר הנבחר של הוועד המחוזי מביע התנגדות למשוב השופטים – אני מביע תהיות, וכאיש-פשרות כפייתי גם מציע לו פשרה



לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

11.7.2011

לכבוד

עו”ד יוסי חכם

יו”ר ועד מחוז חיפה

לשכת עורכי הדין

חיפה

 

נכבדי,

הנדון: התנגדותך לקיום משוב השופטים

תחת הכותרת עורכי דין מתנגדים למשוב השופטים נתפרסמו לאחרונה הדברים הבאים:

יו”ר לשכת עורכי הדין בחיפה, עו”ד יוסי חכם, מוטרד מכוונתו של יו”ר לשכת עורכי הדין, עו”ד דורון ברזילי, להחזיר את משוב השופטים, אותו משוב שנוי במחלוקת שגרם בעבר לקרע קשה בין השופטים לעורכי הדין.

בעוד שבתל אביב נטען כי מרבית עורכי הדין מעוניינים בהחזרת המשוב, סקרים שנעשו בחיפה (וגם בירושלים ובמחוזות אחרים) העלו כי עורכי הדין מתנגדים למשוב ולא מעוניינים בהחזרתו.

“אין למשוב כל טעם כיום”, אומר עו”ד חכם. “בעבר, כשלא היה כל פיקוח על השופטים, יתכן והייתה הצדקה לקיום משוב, שבו שופטים יקבלו תגובות להתנהלותם. מאז הוקם גוף שמפקח על השופטים, ניתן להעביר ביקורת על כל שופט, הנציבות מטפלת בכל פנייה, ואין כל הצדקה לקיים משוב שהוא כלי לא אמין ולא נכון מבחינה סטטיסטית”.

כחובב פשרות כפייתי ומובהק אני רוצה להציע לך, יוסי, פשרה שאולי תתקבל ע”י כל מוסדות הלשכה, אבל לפני כן כמה שאלות הבהרה, כדי שאפשר יהיה לדעת אם גם אתה מוכן לפשרות.

אתה אומר כי “בעבר, כשלא היה כל פיקוח על השופטים, יתכן והייתה הצדקה לקיום משוב, שבו שופטים יקבלו תגובות להתנהלותם. מאז הוקם גוף שמפקח על השופטים, ניתן להעביר ביקורת על כל שופט, הנציבות מטפלת בכל פנייה”.

והשאלה היא מה דעתך על פשרה לפיה המשוב אכן יתקיים, אבל יכללו בו רק נושאים אשר נציב תלונות הציבור על שופטים (נתל”ש) לא מוסמך לדון בהן, או שרואה את עצמו כלא מוסמך לדון בהן?

אם, לדעתך, “הנציבות מטפלת בכל פנייה”, אזי מה שיישאר במסגרת המשוב הוא אפס, ואתה, בהסכמתך, הוכחת גדלות-נפש, מבלי להפסיד כמלוא-הנימה.

וכעת לכמה אמירות המיוחסות לך, אשר מצריכות הבהרה:

אתה אומר כי המשוב “גרם בעבר לקרע קשה בין השופטים לעורכי הדין”. אולי תבהיר למה הכוונה, חוץ מהסירוב של השופטים להשתתף באירועי “התחככות” חגיגיים?

ואולי תסביר לנו מה היו היחסים בין השופטים לעורכי-הדין, לפני המשוב?

אתה אומר כי “אין למשוב כל טעם כיום” … נניח שאין לו טעם, אבל האם יש לו טעם “נגטיבי” (קרי שנזקו רב מתועלתו), דבר שאתה לא מעז לומר?

בוא נעמיד את זה בצורה אחרת: נניח שנזקו ותועלתו של המשוב “מקזזים” זה את זה, כך שהנזק או התועלת הם “לכל היותר אפס” … אבל נותנים לך אותו בחינם – האם היית דוחה אותו אפילו אם היה ניתן לך בחינם?

אתה אומר כי “בעבר, כשלא היה כל פיקוח על השופטים, יתכן והייתה הצדקה לקיום משוב, שבו שופטים יקבלו תגובות להתנהלותם” … מה פירוש ה”ייתכן” הזה? האם פירושו הוא שאתה שומר סמוך לחזה נימוקי-נגד למקרה שמוסד הנתל”ש יפשוט את הרגל?

ואגב, איפה היית כאשר הנהיגו את המשוב, והנתל”ש טרם קרם עור וגידים?

אתה אומר שהמשוב הוא “כלי לא אמין ולא נכון מבחינה סטטיסטית” (דבר שאפילו דורית ביניש לא טוענת), אז לפני שאני שואל אותך מהי מומחיותך בתחום הסטטיסטיקה בוא נעשה תרגיל אינטלקטואלי.

נניח שהמשוב “מסמן” את 10, 20 או 30 האחוזונים התחתונים של שופטי ישראל, ואת 10, 20 או 30 האחוזונים העליונים של שופטי ישראל, ובמקביל, ללא תיאום עם הלשכה, מערכת המשפט מסמנת לעצמה את אותם האחוזונים.

השאלה הראשונה, לעניין זה היא כמי שמתיימר לדעת מה “אמין ונכון מבחינה סטטיסטית”, מה, לדעתך, תהייה מידת החפיפה בין המשוב לבין האיבחון של המערכת עצמה?

והשאלה השנייה: האם אתה מוכן לקיים את המשוב, אם יובטח שמערכת המשפט תסיק את המסקנות לגבי אותם השופטים אשר לגביהם תהייה חפיפה בין המשוב לבין האיבחון של המערכת?

משוב “מוסדי”

כפי שכבר ציינתי למעלה, אני איש-פשרות כפייתי, וכאן אציע לך פשרה נוספת – משוב “מוסדי”.

המשוב ה”פרסונלי”, דהיינו זה המתייחס לכל שופט בנפרד, הוא הרי לצנינים בעיני מערכת המשפט, אשר, בצביעותה, אומרת שהשופטים “מקבלים את הביקורת באהבה”,  ואף “זקוקים” לה, אבל בפועל היא מתעבת את הביקורת, ורודפת את מבקריה.

כיוון שהנימוק המרכזי בהתנגדותך למשוב הוא שהנתל”ש כבר עושה את מה שהמשוב אמור לעשות, בוא נתרכז במה שהנתל”ש אפילו לא מתיימר לעשות: משוב על כל בית משפט בנפרד, כאילו הוא איזה שופט “ערטילאי” המגלם את תכונותיהם של כל השופטים באותו בית משפט.

כך, למשל, נוכל לומר כי בימ”ש השלום בחיפה, הציון למזג השיפוטי ה”קולקטיבי” הוא 3.8 מתוך 5 נקודות, ואילו הלחצים של בית המשפט העליון לפשרה מעניקים לו ציון 0.9 מתוך 5 נקודות אפשריות.

בצורה כזאת אפשר יהיה לשפר את המערכות, מבלי לפגוע באיש. לא משושי ומשאת-נפשי, אבל בחיים צריך לדעת להתפשר, וכפי שהצגתי את עצמי – חובב-פשרות כפייתי אנוכי.

משוב מוסדי על בתיה”ד המשמעתיים של הלשכה

בנוסף להנמקה בעד המשוב המוסדי לשופטי ישראל, יש לי עוד שני נימוקים בעד משוב דומה על בתיה”ד המשמעתיים של הלשכה.

האחד – בגלל התחלופה של הדיינים, הנבחרים כל פעם מחדש, עם הגבלה לשלוש קדנציות, ובגלל שרוב חברי הלשכה לא מופיעים תדיר בפני בתיה”ד האלה, מידגם “פרסונלי” כמעט שאינו קיים (ולכך יסכים גם בור במדעי הסטטיסטיקה כמוני);

השני – ציבור עורכי-הדין צריך להוות דוגמה ומופת לנכונות לביקורת עצמית;

והשלישי – בניגוד למערכת המשפט, אשר איש אינו שולל את עצם הצורך בקיומה והביקורת היא על שופטים אלה ואחרים, לגבי בתיה”ד של הלשכה הביקורת יורדת עד לשורש קיומה של ה”מערכת” הזאת.

כללי הוולב”ש

לפי כלל 11א(8) לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ”ד-1984, בין “התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי סעיף 9(5), היא “תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום”.

הראציו של ההוראה הזאת הוא שישנה חשיבות “עיקרית” לדעתו של “הזולת” – קרי הציבור – על השופט, אפילו אם הציבור הוא אוסף של אידיוטים. אולי זה טוב, אולי זה רע, אבל זהו הדין הקיים.

כאשר מדברים על תדמיתו של השופט “בעיני הזולת”, ציבור עורכי-הדין הוא החלק הכי רלוואנטי ב”זולת” הקולקטיבי של הציבור כולו – ותקן אותי, יוסי, אם אני טועה.

והשאלה היא כיצד יביע ה”הזולת” הזה את דעתו, בלי המשוב?

הלאה: כלל 9(5)(א) לכללים הנ”ל, הנזכר גם ברישא לכלל 11א’ שהובא לעיל, קובע כי “יושב ראש ועדת הבחירה ימסור לחברי ועדת הבחירה 10 ימים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה את חוות הדעת על המועמד שלוקטו בידו או מטעמו שעובר לישיבה, ובהן דעתם של … הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז האמור …”.

עינינו הרואות: יו”ר הוולב”ש חייב להצטייד בחוות-דעתו של הוועד המחוזי של הלשכה, וכדי שהוועד המחוזי יוכל לגבש חוות דעת קיימות שתי אפשרויות:

האחת – שחברי הוועד יעמידו להצבעה את דיעותיהם האישיות, ותוצאות ההצבעה תהווינה את “דעתו” של הוועד;

והשנייה – שיקויים משוב בין חברי הלשכה, בין משוב כללי, עם חלוקה למחוזות, בין משוב “מחוזי” לכל מחוז של הלשכה, בנפרד.

כמי שחרד – כך שנינו מהפרסום הנ”ל – לכלים “אמינים ונכונים מבחינה סטטיסטית”, תסכים אתי כי המשוב הוא כלי “אמין ונכון מבחינה סטטיסטית” – הרבה יותר מאשר דעתם של חברי הוועד המחוזי, אשר חלקם, מן הסתם, כלל לא מופיעים בבתי המשפט, ומי מהם אשר מופיע בבתי המשפט, סביר להניח שכחבר הוועד הוא נהנה ממעמד מועדף אצל השופט, בין השאר משום שהשופט יודע כי קידומו תלוי, בין השאר, בחוות-דעתו.

משאל-עם בין חברי הלשכה

מהכתבונת נשוא מכתבי זה אליך עולה כי קיימים חילוקי דיעות בציבור עורכי-הדין בדבר ההצדקה לקיומו של המשוב.

השאלה היא, יוסי, מה דעתך להעמיד את השאלה הזאת למשאל בין חברי הלשכה, כדי לדעת מהי באמת דעתם של עורכי-הדין?

ואתן לך ניחוש: לא רק שהמשוב יזכה לתמיכה טוטאלית וסוחפת של ציבור עורכי-הדין, אלא שגם העסקנים אשר בגלוי מתנגדים לו, מאחורי הפרגוד גם הם יתמכו במשוב, וזה כולל גם אותך, עו”ד יוסי חכם, יו”ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין בישראל.

בינינו, יוסי, איזה אינטרס יש לעורך-דין לוותר על זכותו להביע דיעה על השופטים, בלי להסתכן בכך ש”יזכרו לו את זה”?

ועוד, בינינו: איזה אינטרס יש לעסקן בלשכה להתנגד למשוב, פרט לרצון לשאת חן מלפני השררה – קרי: השופטים?

אז בוא ותביע, באותה הנחרצות, תמיכה במשאל בין חברי הלשכה על הצורך (או העדר הצורך) בקיום משוב השופטים.

שאלות אישיות

אתה יוסי, כאמור, מתנגד למשוב, משום שהוא אינו כלי “אמין ונכון מבחינה סטטיסטית”, והשאלה המתבקשת היא מהם הכישורים שלך בתחום הסטטיסטיקה.

ושאלה נגררת לכך: אם המפענחים של המשוב יציינו את “טעות הדגימה” ואת שאר הפרמטרים הרלוואנטיות להבנת התוצאות – האם זה יניח את דעתך?

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

______________

עוד על משוב השופטים:

לנוכח הכוונה לחדש את משוב השופטים, דורית ביניש מאיימת: “ואפשר גם חלוקת ציונים של שופטים לעורכי הדין”

לדורית ביניש ודורון ברזילי, הצעה לגישור בעניין משוב השופטים

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר