קיראו  את זיכרון הדברים של תת ניצב שמעון שומרוני שנרשם לאחר מותו של עומר אבו גרבאן. מסמך המדבר בעד עצמו:

..

..

לא להאמין:

·         אדם נעצר בעקבות תאונה עם רכב גנוב;

·         בגלל מצבו הרפואי (פגוע באגן) קובעים הרופאים שהוא זקוק להשגחה רפואית;

·         שירות בתי הסוהר (שב”ס) לא מוכן להחזיקו, משום שזהותו לא ידועה;

·         אין טענה שהחקירה הסתיימה, ו/או שניתן לשחררו בערבות;

·         ההיפך הוא הנכון: דווקא מחפשים מקום לעצור את האיש, אבל לא מוצאים …

·         לכן אנחנו “ניאלץ לשחררו”, וזאת למרות “קשרי העבר” שלנו, ו”מאחר ולא היה מענה טלפוני”.

·         ומה באשר להמשך החקירה: “בעתיד לעצור אותו במידה ונדע מיהו ו/או בעתיד ייתפס פעם נוספת”;

·         כמובן ש”יש לנסות ולאתר את בני משפחתו ולהעבירו לאחריותם”, אבל אם מאתרים את בני משפחתו, הוא כבר לא “פלוני אלמוני” אשר שהותו לא ידוע …

·         כיוון שהדברים נאמרים כ”הסבר” לשחרורו של העצור ברור שהנסיון לאתר את בני משפחתו לא נעשה, שהרי אם היה נעשה נסיון כזה הדבר היה מצויין במסמך הזה;

·         ומה עושה התנ”ץ? זורק אותו במחסום חרבתא כשקטטר בין רגליו עם בגדי בית חולים, כאשר סיכוייו לחיות הם אפס!

לקרוא ולא להאמין!