מדינת ישראל נגד דן כהן, כתב-אישום

מדינת ישראל נגד דן כהן, כתב-אישום

ד”ר אילנה מודעי
25.08.2009 17:31
מי יגול עפר מעיניך

מי יגול עפר מעיניך




בית המשפט המחוזי תל אביב יפו                                                            ת.פ.  09/

 

                                                                                                             

 

המאשימה:                    מדינת   ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה)

רח’ אחד העם 9, תל-אביב 65251

טלפון 03-5112777   פקס. מס’  03- 5163093

 

                                    נגד

 

הנאשם:                        דן בן מאיר כהן

                                    יליד 1942, ת.ז

                                   

 

 

                                                כתב  אישום

 

חלק כללי

 

  1. הנאשם, הינו עורך דין וכיהן כשופט מחוזי בין השנים 1978-1981. בין השנים 1991-2001 שימש הנאשם כדירקטור והחל משנת 1993 גם כיו”ר ועדת הנכסים של דירקטוריון חברת החשמל וחבר ועדת המכרזים העליונה. לפיכך, היה הנאשם בשנים הנ”ל עובד ציבור.

  2. בין השנים 1996-2004 היה הנאשם, בעלים של מספר חברות זרות שלהן חשבונות בחו”ל, כמפורט להלן:

 

חברת ולשדה

א.      בינואר 1996 נפגש הנאשם עם נציג של חברת נאמנות Matheson Trust Company (להלן – “חברת מתסון”) באי ג’רזי העוסקת בניהול חברות off shore בנאמנות. לחברת מתסון חברה בת C.N. Limited (להלן – “חברתCN “) המחזיקה עבורה את כל המניות של חברות ה- off shore.

ב.      הנאשם הגיע עם נציג מתסון להסכמה כי תוקצה לו חברת off shore קימת ממכלול החברות שברשות חברת מתסון, בשם חברת Velsheda Ltd (להלן – “חברת ולשדה”) שהינה חברה שהתאגדה ב- British Virgin Islands באוגוסט 1995.

ג.        לביצוע ההסכמה דלעיל, הנפיקה בינואר 1996 חברת CN, הבעלים הרשום של חברת ולשדה, כתב נאמנות כי היא מחזיקה את המניות עבור איש קש של הנאשם.

ד.      החל מיום 19.2.97, לבקשתו של הנאשם, הוסב כתב הנאמנות של חברת CN לחברת ולשדה, על שמו של הנאשם.

ה.      בפועל היתה חברת ולשדה מינואר 1996 ועד לפירוקה בשנת 2003, בבעלותו ושליטתו של הנאשם.

ו.        חשבונה של חברת ולשדה נוהל ב – The Royal Bank of Scotland International, באי ג’רזי ומספרו

 

חברת Cusley Interntional Limited

 

א.      באוגוסט 1996 הגיע הנאשם להסכמה עם נציג מתסון על הקמת חברת off shore נוספת בדרך דומה לדרך המתוארת לגבי חברת ולשדה, לעיל,  בשם חברת  Cusley Interntional Limited (להלן–“Cusley” ) חברת  שתתאגד ב- British Virgin Islands באותו חודש.

ב.      לביצוע ההסכמה דלעיל, הוקמה באוגוסט 1996 Cusley. במסמכי יסוד החברה נרשמה כבעלים הרשום, בתו של הנאשם. הנאשם נרשם כדירקטור בחברה.

ג.        בפועל, חברת Cusley היתה מהקמתה בשנת 1996 ובמשך כל התקופה הרלבנטית לכתב האישום, בבעלותו ושליטתו של הנאשם.

ד.      חשבונה של חברת Cusley נוהל ב – Discount Bank and Trust Comany בלונדון (אשר נרכש בשנת 2002 על ידי בנק (Union Bancaire Privee (UBP), ומספרו:

 

חברת APK Limited

 

א.      במרץ 1997 הגיע הנאשם להסכמה עם נציג מתסון על הקמת חברת off shore נוספת בדרך דומה לדרך המתוארת לגבי חברת ולשדה, לעיל,  בשם חברת APK Limited (להלן – “חברת APK“) שתתאגד ב- British Virgin Islands באותו חודש.

ב.      לביצוע ההסכמה דלעיל, הונפק במרץ 1997 על ידי חברת CN, הבעלים הרשום של חברת APK, כתב נאמנות כי היא מחזיקה את המניות עבור הנאשם. הנאשם אף נרשם כדירקטור בחברה.

ג.        חברת APK היתה מהקמתה בשנת 1997, ובמשך כל התקופה הרלבנטית לכתב האישום, בבעלותו ושליטתו של הנאשם.

ד.      חשבונה של חברת APK נוהל ב –  Discount Bank and Trust Comany בלונדון, ומספרו

 

אישום 1 – פרשת רוגוזין

 

א.      העובדות:

 

1.       חברת תעשיות רוגוזין בע”מ (להלן – “תעשיות רוגוזין”) היתה במועדים הרלבנטיים  לכתב האישום, חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרו בבורסה בתל אביב (להלן – “הבורסה”). תעשיות רוגוזין עסקה בפעילויות תעשייתיות שונות וביניהן ייצור בדי חיזוק לתעשית הצמיגים במפעלי החברה באשדוד ובארה”ב. בשנת 1999 וברבעון הראשון של שנת 2000 מכרה תעשיות רוגוזין את הפעילויות התעשייתיות שלה והפכה לחברת השקעות.

 

2.       בבעלותה של תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח “אשכול” של חברת החשמל באשדוד (להלן – “קרקעות רוגוזין”) הידועים כחלקה 16 גוש 2052.

 

3.       בשנת 1993 החל מו”מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין. תעשיות רוגוזין הציעה לחברת החשמל ביום 24.5.93 לרכוש את קרקעות רוגוזין בסכום של 18 מיליון דולר. 

 

4.       לאור ההצעה שניתנה על ידי תעשיות רוגוזין, החליטה ועדת הנכסים של חברת החשמל ביום 12.8.93, לאשר כניסת חברת החשמל למו”מ לרכישת קרקעות רוגוזין. החלטה זו אושרה על ידי דירקטוריון חברת החשמל ביום 26.8.93.

 

5.       בסמיכות זמנים לכך, ביום 21.9.93, רכש עזרא הראל ז”ל (להלן – “הראל”), איש עסקים, בעל שליטה במספר חברות ציבוריות ובעליהן של מספר חברות פרטיות העוסק בתחומי ההשקעות, הנדל”ן והרכב, את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין.

 

6.       במועד כלשהו, בשנים 1994-1995, הוסכם בין הראל לנאשם כי הנאשם יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, להעברת עסקת רכישת קרקעות רוגוזין על ידי חברת החשמל, במחיר הגבוה המירבי (להלן – “העסקה” או “עסקה”).

 

7.       בחודש מרץ 1995, לאחר הקפאה של כשנתיים ימים, התחדש המשא והמתן בין חברת החשמל לבין תעשיות רוגוזין.

 

8.       ב- 1.6.95, החליט מנכ”ל חברת החשמל באופן רישמי לחדש את המשא והמתן עם תעשיות רוגוזין, וזאת בהסתמך על החלטת הדירקטוריון משנת 1993. הצעתה של תעשיות רוגוזין בעת הזו היתה למכירת קרקעות רוגוזין תמורת כ- 75 מיליון דולר.

 

9.       במהלך החודשים הבאים התנהל מו”מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין ודירקטוריון חברת החשמל  התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו נצל הנאשם את כוח השפעתו כיו”ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה בדירקטוריון, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות דירקטוריון ומחוצה להן,  על מנת שיאשרו את העסקה עם תעשיות רוגוזין ושיעשו כן במחיר גבוה.

 

10.   בימים 6.7.95 ו- 13.7.95 התקיימו ישיבות דירקטוריון של חברת החשמל במהלכן ניטש ויכוח נוקב בין הדירקטורים על עצם אישור העסקה והמחיר הראוי לה. במהלכן הפעיל הנאשם השפעתו וניסה לשכנע את הדירקטוריון לאשר את העסקה במחיר של 75 מיליון דולר או קרוב לו. בתום הישיבה  מיום 13.7.95, אשר הדירקטוריון לנציגי חברת החשמל לנהל מו”מ עם תעשיות רוגוזין, על בסיס סכום רכישה של 56 מיליון דולר, והוסכם כי אם תהיה חריגה ממחיר זה במהלך המו”מ אזי ההצעה החדשה תובא שוב לאישור הדירקטוריון.

 

11.   ביום 7.9.95 הודיע מנכ”ל חברת החשמל כי בסיכומו של המו”מ הגיעו הצדדים להסכמה על מחיר עסקה בשיעור של 62.5 מיליון דולר. שוב התנהל ויכוח על העסקה ומחירה, כאשר הנאשם שוב הביע תמיכה בעסקה ובמחיר הנ”ל. בתום הישיבה אשר דירקטוריון חברת החשמל את העסקה במחיר של 62.5 מיליון דולר.

 

12.   ביום 29.11.95 נחתם הסכם בין חברת החשמל לבין תעשיות רוגוזין, על פיו תרכוש חברת החשמל את קרקעות רוגוזין בתמורה ל- 62.5 מיליון דולר בתוספת מע”מ.  ב- 21.12.95 הועבר סכום התמורה ללא מע”מ והופקד בחשבונות הנאמנות בהתאם להסכם. ב- 13.1.96 הועבר גם סכום המע”מ בגין העסקה והופקד כנ”ל.

 

13.   בסמוך לכך, ביום 5.2.96, לאחר שהנאשם יסד ב- 29.1.96 את חברת ולשדה באיי ג’רזי כמוסבר לעיל, בחלק הכללי, תוך הסוואת בעלותו בחברה זו, נרשמה על שם חשבון חברת הנאמנות CN הרשומה כבעלים של ולשדה, מניה אחת של חברת קובלט. המניה הוחזקה בנאמנות ע”י חברת CN עבור חברת ולשדה. חברת קובלט היתה בשליטתו ובבעלותו של הראל.

מניה זו היוותה שליש ממניות קובלט, וערכה היה כ- 2 מיליון דולר. המניה היוותה תמורה בעד פעולותיו של הנאשם במסגרת תפקידו כעובד ציבור לקידום העסקה עבור הראל ותעשיות רוגוזין.

 

14.   בעשותו כאמור לעיל, לקח הנאשם, עובד ציבור, שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו.

 

15.   בעשותו כאמור לעיל, עשה הנאשם, עובד ציבור, במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור.

 

ב.      הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם:

 

לקיחת שוחד – סעיף 290 לחוק העונשין  התשל”ז – 1977 (להלן – חוק העונשין)

מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור – סעיף 284 לחוק העונשין

 

אישום 2  – פרשת ספאנלס

 

ה.    העובדות:

 

16.   חברת Rogozin International Investment B.V (להלן – “רוגוזין אינטרנשיונל”) שהתאגדה בהולנד, הינה חברה נכדה של תעשיות רוגוזין בבעלות מלאה, ודוחותיה מאוחדים עם דוחות תעשיות רוגוזין. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הראל בעל שליטה ברוגוזין אינטרנשיונל.

 

17.   ביום 6.12.99 העביר הראל בעצה אחת עם הנאשם, שלא כדין וללא אישור דירקטוריון תעשיות רוגוזין, 800,000 דולר מחשבון רוגוזין אינטרנשיונל מס’ , בבנק לאומי בניו יורק, לחשבון הנאשם על שם חברת ולשדה באי ג’רזי.

עזרא הראל בצע את ההעברה הנ”ל באמצעות אחיו בועז הראל מיופה הכוח היחיד בחשבון רוגוזין אינטרנשיונל הנ”ל.

 

18.   ביום 7.12.99 נקלטה ההעברה הנ”ל בסעיף 2, בחשבון ולשדה. הנאשם הורה מייד לדירקטור ומיופה כוח בחברת ולשדה להעביר 750,000 דולר מסכום ההעברה לחשבונותיו על שם חברות APK ו- Cusley בלונדון.

 

19.   ביום 7.1.00 ניפק הנאשם אישור כוזב בשם חברת ולשדה כי סכום הכסף על סך 800,000 דולר הנ”ל, שולם על חשבון שרותי יעוץ שכביכול נתנה ולשדה בהקשר לרכישת חברה נכדה אחרת בבעלות מלאה של תעשיות רוגוזין בארה”ב, על ידי קבוצת SA מטורקיה.  כן בנוגע להקמתו של מפעל חדש בשטחי החברה הנ”ל בארה”ב, מפעל למוצרי ספאנלס.[1] הנאשם ידע כי האישור הינו כוזב מאחר והשירותים המצוינים בו לא ניתנו ו/או לא תוכננו להינתן על ידו במישרין ו/או באמצעות ולשדה וכי האישור נועד לתת גיבוי ללקיחת 800,000 דולר במרמה על ידו, כאמור לעיל בסע’ 17, מן החברות תעשיות רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל.

 

20.   בעת עריכת הדוחות התקופתיים ליום 31.12.99, במרץ 2000, התברר לרואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל כי הוצאו 800,000 דולר מכספי החברה, כאשר העברה זו לא גובתה על ידי הסכם או אסמכתא כלשהיא. רואי החשבון בקשו לברר פרטים על העברה זו.

לאחר שאסמכתאות כלשהן לא התקבלו במועדי הדווח של הדו”חות התקופתיים לעיל והדוחות הרבעוניים ליום 31.3.00, סווג סכום ההעברה על ידי רואי החשבון במאזני רוגוזין אינטרנשיונל  בדוחות הנ”ל כנכס, ובביאורים למאזן כ”הוצאות מראש”, וזאת ללא הסבר מילולי נוסף על הוצאות אלה.

כנגזר מכך, סווג סכום ההעברה כנכס גם בדוחותיה התקופתיים והרבעוניים הנ”ל של תעשיות רוגוזין. רואי החשבון המשיכו לבקש הסברים ואסמכתאות.

 

21.   על מנת להסתיר את העברת הכספים מהראל לנאשם, שנעשתה במרמה, ולהניח דעתם של רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל, נחתם במאי 2000, כחצי שנה לאחר העברת הכספים במרמה כמתואר בסע’ 17 לעיל, הסכם בין הצדדים – הנאשם על ידי ולשדה, ורוגוזין אינטרנשיונל (להלן – “הסכם ולשדה”). הנאשם חתם על ההסכם באמצעות נציגו מחברת מתיסון, והראל חתם בשמה של רוגוזין אינטרנשיונל.

 

22.   בהסכם ולשדה הצהיר הנאשם בשם ולשדה בכזב כדלקמן:

לחברת ולשדה הניסיון והקשרים בתחום תעשית הבדים הלא ארוגים (ספאנלס).

רוגוזין אינטרנשיונל מבקשת להקים מפעל להמרת/חיתוך (conversion) בדים לא ארוגים בארה”ב. הקמת המפעל מוערכת בעלות של כ- 10 מיליון דולר.

רוגוזין אינטרנשיונל שוכרת את שרותיה של ולשדה לצורך מתן יעוץ בעיצוב המפעל הנ”ל, בפיקוח על הקמת המפעל, בבחירת ספקי המכשור המקצועי של המפעל ובמו”מ עמם, בייעוץ וסיוע באיתור לקוחות פוטנציאלים למוצרים וניהול מו”מ עמם.

            בתמורה לשירותיה, תקבל ולשדה  12% מעלות הקמת המפעל (1.2 מיליון דולר). מקדמה שאינה בת השבה על סך 800,000 תינתן עם הוצאתו לפועל של הסכם זה. היתרה תינתן עם השלמת הפרויקט.

           

23.   הנאשם חתם על הסכם ולשדה באמצעות נציגו ביודעו כי הסכם ולשדה הינו כוזב מן הטעמים הבאים:

א. בניגוד להצהרה בראש ההסכם, ולשדה אינה עוסקת בתחום הטקסטיל כלל, ובתחום הבדים הארוגים בפרט. ולשדה היתה חברת קש ששמשה את הנאשם כחשבון קש לקבלת כספים שהושגו בעבירות שונות.

 

            ב. ולשדה לא התעתדה לתת שירותים עתידיים כמפורט בהסכם, וסכום הכסף המסווג כמקדמה בהסכם לא ניתן עבור השירותים המפורטים בו.

 

ג. סכום הכסף שסווג כמקדמה בהסכם כבר שולם לנאשם והופקד בחשבון ולשדה עוד ב  7.12.99 ולא כפי שנרשם בהסכם כי יינתן בעתיד.

            הנאשם כבעלי ולשדה חתם על הסכם ולשדה באמצעות נציגו במטרה לתת גיבוי בדיעבד  להוצאת הכספים במרמה על ידו ועל ידי הראל, מן החברות תעשיות רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל.

 

24.   בעת הכנת הדוחות הרבעוניים ליום 30.6.00, בחודש אוגוסט 2000, או בסמוך לכך, הועבר הסכם ולשדה אל רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל ותעשיות רוגוזין. ההסכם והמצגים הכוזבים שבו, כמפורט בסעיף 22-23, שימשו להנחת דעתם של רואי החשבון בדבר התקינות הלכאורית של העברת הכספים וסיווג ההעברה כנכס במאזני החברות להבדיל מסיווגה כהוצאה בדו”ח רווח והפסד. בביאור למאזן בדוחות הרבעוניים ליום 30.6.00 של תעשיות רוגוזין, הועתקו עיקרי הסכם ולשדה על המצגים הכוזבים שבו. 

 

25.   רק ביום 23.8.00, במהלך ישיבת דירקטוריון תעשיות רוגוזין שנועדה לאשר את הדוחות הרבעוניים ליום 30.6.00 המאוחדים עם דוחות החברות הבנות והנכדות, הוצגה לראשונה הכוונה להקים מפעל ספאנלס בארה”ב, והדירקטורים הופנו בעת הישיבה לביאור בדוחות הכספיים המאזכר את הסכם ולשדה על מצגיו הכוזבים, כמפורט בסעיף 22.

עקב המצג הכוזב והמטעה, כמפורט לעיל, אישר דירקטוריון תעשיות רוגוזין בדיעבד את העברת 800,000 הדולר לולשדה.

 

26.   בדו”חות הרבעוניים של תעשיות רוגוזין ליום 30.9.00, ובדוחות רוגוזין אינטרנשיונל למועד הנ”ל, הוצגה העברת הכספים הנ”ל כנכס. כמו כן, בדוחות תעשיות רוגוזין, בביאורים למאזן, הוצגה ההעברה על בסיס המצגים הכוזבים בהסכם ולשדה, באורח זהה לאמור בדוח הרבעוני ליום 30.6.00.

 

27.   בעת הכנת הדוחות התקופתיים של תעשיות רוגוזין ליום 31.12.00, המשיכו רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל לבקש מסמכים ואסמכתאות נוספים לגבי העברת הכספים דלעיל וחככו בדעתם האם עדיין לסווג את העברה כנכס או לסווגה כהוצאה. מנהלי תעשיות רוגוזין פנו אל הנאשם ובקשו ממנו להמציא לידם דו”ח על התקדמות הקמת המפעל בארה”ב והפעלתו, ואף ציינו כי הדו”ח נדרש להנחת דעתם של רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל ולהכנת הדוחות הכספיים.

 

28.   בסוף חודש מרץ 2001 ספק הנאשם דו”ח התקדמות כוזב מטעם ולשדה לתעשיות רוגוזין ובו דווח על כך שולשדה בצעה מחקר שוק באירופה ובארה”ב בניסיון לאתר את הקבלן שיבנה את המפעל. על פי הדו”ח הנ”ל נמצאה חברה גרמנית המתאימה לכך אך נדרש לה אישור פורמלי מאת המדינה שעשוי לקחת כשנה. לאור זאת, משכירה ולשדה את המבנה של המפעל בארה”ב לשנתיים לחברה טורקית.

 

29.   דו”ח ההתקדמות הנ”ל בסעיף 28, בנוסף למסמכים הכוזבים דלעיל, שימש להנחת דעתם של רואי החשבון בדבר התקינות הלכאורית של העברת הכספים ולגיבוי סווג ההעברה כנכס במאזן ולא כהוצאה. על בסיס דוחות רוגוזין אינטרנשיונל, בדוחות התקופתיים של תעשיות רוגוזין ליום 31.12.00 שוב סווגה ההעברה הנ”ל כנכס והיא הוצגה על בסיס המצגים הכוזבים בהסכם ולשדה, באורח זהה לאמור בדו”ח הרבעוני ליום 30.6.00.

 

30.   בעת הכנת הדוחות הרבעוניים ליום 31.3.01 של תעשיות רוגוזין  המאוחדים, המשיכו רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל לבקש מסמכים ואסמכתאות נוספים לגבי העברת הכספים דלעיל, ושוב חככו בדעתם האם עדיין לסווג את העברה כנכס או לסווגה כהוצאה.

 

31.   בתגובה לבקשותיהם החוזרות ונשנות, שלח ביום 18.4.01 מנכ”ל תעשיות רוגוזין לרואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל מכתב ובו פרט לראשונה כי הקמת המפעל בארה”ב תעשה עם חברה איטלקית שעמה מקימה רוגוזין תעשיות מפעל נוסף ליצור חומרי גלם לספאנלס ברוסטוק גרמניה. המפעל בארה”ב יוקם רק לאחר הקמת המפעל ברוסטוק.

במכתב הוסברה העברת 800,000 הדולרים לולשדה באורח שונה אך כוזב אף הוא, כהעברה שבוצעה על חשבון תשלומים ששלמה ולשדה לחברה האיטלקית ולאחרים לתכנון הפרויקט הנ”ל.

 

32.   על בסיס המסמכים הכוזבים דלעיל, בכל ארבעת הרבעונים בשנת 2001, וברבעון הראשון לשנת 2002, סווגה העברת הכספים הנ”ל כנכס במאזן בדוחות הכספיים של תעשיות רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל. בדוח התקופתי של תעשיות רוגוזין ליום 31.12.01, הוצגה שוב העברת הכספים הנ”ל בביאור למאזן, על בסיס המצגים הכוזבים בהסכם ולשדה, באורח זהה לאמור בדוח  הרבעוני ליום 30.6.00.

 

33.   בדו”חות הרבעוניים של תעשיות רוגוזין ליום 30.6.02, לאחר שתעשיות רוגוזין נמכרה,  נמחק סכום ה- 800,000 דולר הנ”ל וסווג כהוצאה בדו”ח רווח והפסד.

 

34.   בעשותו כאמור לעיל בסעיפים 17-25, קבל הנאשם במרמה בנסיבות מחמירות, ביחד עם עזרא הראל, 800,000 דולר מכספי רוגוזין אינטרנשיונל ואת אישור הדירקטוריון של תעשיות רוגוזין להעברה זו.

 

35.   בעשותו כאמור לעיל, בסעיפים 19, 21, ו- 28   גרם הנאשם לרישום פרטים כוזבים במסמכי תעשיות רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל בכוונה לרמות.

 

 

36.   בעשותו את האמור לעיל בסעיפים 19, 21, ו- 28 גרם הנאשם להכללת פרטים מטעים ביחס להעברת 800,000 דולר לחשבונו בדוחותיהן הכספיים של תעשיות  רוגוזין ורוגוזין אינטרנשיונל, כמפורט בסעיפים 20-32.

 

37.   בעשותו את האמור לעיל, בסעיפים 19, 21, ו- 28 סייע הנאשם לעזרא הראל לקבל במרמה בנסיבות מחמירות את הנחת דעתם של רואי החשבון של רוגוזין אינטרנשיונל ותעשיות רוגוזין בדבר התקינות הלכאורית של העברת הכספים ולסיווג ההעברה כנכס במאזן ולא כהוצאה.

 

ב.    הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם:

 

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 415 לחוק העונשין.  

סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – 10 עבירות על סעיף 415 לחוק העונשין.

רישום כוזב במסמכי תאגיד – 3 עבירות על סעיף 423 לחוק העונשין.

גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים – 10 עבירות על סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך    התשכ”ח – 1968.

 

 

 

 

אישום 3 פרשת סימנס

 

א.      העובדות

 

38.   באפריל 1999 אישרה ועדת המכרזים של חברת החשמל להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב, זאת כחלק מתכנית למעבר משימוש בפחם לגז לצורך יצור אנרגיה לייצור חשמל.

 

39.   ביום 19.5.99 פנתה חברת החשמל למספר ספקים והזמינה אותם להציע הצעות במכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב, עם אופציה לרכישת טורבינה רביעית (להלן – “מכרז המחזמ”ים”). מכרז המחז”מים כלל שני שלבים. בשלב הראשון הוזמנו הספקים המרכזיים העוסקים בתחום להציע הצעות. לאחר מכן היה על ההצעות להבדק מבחינה מהותית וטכנית. הספקים שצלחו את השלב הראשון היו אמורים לעבור לשלב השני אשר כונה “השלב המסחרי”, ובו היה עליהם להגיש הצעות מחיר והיה אמור להערך  מכרז על המחיר.

 

40.   בחודש אוגוסט 1999 התקבלו הצעות מארבעה ספקים, החברות: ג’נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס.

 

41.   השלב הראשון במכרז המחז”מים ארך כשנתיים, וזאת עקב דרישות טכניות חדשות ושינויים  באופי ההסכם שהוספו ע”י חברת החשמל במהלך המשא והמתן עם הספקים. בין היתר, הוספה דרישה כי הטורבינות יאפשרו עבודה דו דלקית עם סולר וגז. כן הוספה דרישה כי יכללו בהצעה גם שירותי תחזוקה לטווח ארוך כחלק מן ההסכם, וכן הוחלט על שינוי שיטת הקירור של הטורבינות מקירור יבש לקירור רטוב. שינוי אחרון זה הקל על ג’נרל אלקטריק והיקשה על סימנס לעמוד בתנאי המכרז.

 

42.   ביולי 2000 החליטה חברת החשמל כי אף לא אחד מבין הספקים שהשתתפו במשא ומתן עונה על הדרישות הטכניות במכרז המחז”מים ולכן כל ההצעות נפסלו. הוחלט על המשך ניהול המשא והמתן עם אותם ספקים שהצעותיהם היו הקרובות ביותר לדרישות חברת החשמל במכרז המחז”מים. לאור זאת, בשלב השני, נדרשו החברות ג’נרל אלקטריק, מיצובישי וסימנס להגיש הצעות מחיר עד לחודש אוקטובר 2000.

 

43.   בינואר 2001, לאחר שהתקבלו הצעות המחיר ולאחר שנעשתה הערכה ראשונית שלהן, החליטה ועדת המכרזים לפנות לסבב בירורים נוסף עם ג’נרל אלקטריק וסימנס, בלבד. הצעתה של סימנס היתה, בשלב זה, זולה בכ – 27% מהצעת ג’נרל אלקטריק.

 

44.   בין החודשים ינואר עד יולי 2001 התעכבה ההודעה על הזכיה במכרז המחז”מים. ג’נרל אלקטריק שלחה לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את מחיר הצעתה. עיכוב ההודעה על הזוכה הרע סיכויי סימנס לזכות במכרז המחז”מים, שכן הצעתה במועד ינואר 2001 היתה עדיפה במחירה על הצעת ג’נרל אלקטריק והעיכוב עלול היה לאפשר לג’נרל אלקטריק לשפר הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון (להלן – “אהרונסון”), שידע כי בעת הזו הצעת סימנס עדיפה, חשש כי ג’נרל אלקטריק תשפר הצעתה וכן כי בסופו של דבר תועדף הצעת ג’נרל אלקטריק עקב שיקולים ולחצים פוליטיים. לפיכך, פעל אהרונסון לכך שחברת החשמל תקבל בהקדם את ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמי”ם.

 

45.   בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם הנאשם. בפגישה ראשונית זו הציג הנאשם את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין הנאשם את אהרונסון להמשך הקשר עמו ואמר כי במידה והוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עמו אזי דלתו פתוחה.

 

46.   החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו הנאשם ואהרונסון על פי ההבנה כי הנאשם יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במסגרת תפקידו כעובד ציבור, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז המחז”מים. בחודש אפריל 2001 סיכמו הנאשם ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל הנאשם  לפעולותיו עבור סימנס, בגובה 1/3% משווי העסקה, כ- 1 מיליון אירו. כן סוכם, על פי בקשת הנאשם, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת הנאשם.

 

47.   החל ממועד הפגישה הראשונית ובחודשים שלאחר מכן נפגש הנאשם עם אהרונסון ודן עמו על קשיי סימנס במכרז המחז”מים ועל הדרכים לפתרונם. הנאשם יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז המחז”מים וזאת על ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

 

48.   בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר – מרץ 2001 פעל הנאשם לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמי”ם.

בישיבת הדירקטוריון מיום 8.2.01, וכן בישיבת ועדת המכרזים של חברת החשמל מיום 22.2.01, בקר הנאשם את האופן בו מתנהל מכרז המחז”מים, הדגיש כי ההתנהלות האיטית יוצרת מחסור בחשמל ולחץ לזירוז ההחלטה במכרז ולסיום הליכי המכרז מהר ככל הניתן.

בישיבת הדירקטוריון מיום 1.3.01 הלין הנאשם כי המכרז מתנהל על מי מנוחות.

 

49.   ב- 14.3.01 התקשר הנאשם אל מנהל אגף האספקה בחברת החשמל ודרש ממנו דיווח על הסיבות לעיכוב ההחלטה על הזוכה במכרז המחז”מים ועל המועד בו יוגשו ההמלצות בענין הזוכה במכרז לועדת המכרזים העליונה.

 

50.   בימים הסמוכים ל- 20.3.01 סייע הנאשם לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו היתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז המחזמ”ים. המכתב הנ”ל נשלח לחברת החשמל ב- 20.3.01 ובו הודיעה סימנס לחברת החשמל כי תוקף הצעתה עומד לפוג וכי היא מצפה כי ההחלטה על הזוכה במכרז המחז”מים תתקבל במהרה.

 

51.   ביום 5.4.01 דרש הנאשם במהלך ישיבת דירקטוריון חברת החשמל לקבל בישיבת ההנהלה הבאה דווח מהנהלת חברת החשמל מדוע נושא מכרז המחזמי”ם אינו מגיע לסיומו.

 

52.   בימים הסמוכים ל- 16.4.01 סייע הנאשם לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז המחזמי”ם. הכתבה נועדה להפעיל לחץ על חברת החשמל להזדרז בקבלת ההחלטה בענין הזוכה במכרז המחזמ”ים.

 

53.   ביום 23.5.01 פרש הנאשם מדירקטוריון חברת חשמל וכהונתו כדירקטור הסתימה.

 

54.   ביום 26.6.01 החליטה ועדת המכרזים הבין-אגפית של ההנהלה בחברת החשמל להתקשר עם חברת סימנס בחוזה לרכישת שלוש יחידות מחזור משולב, וכן להתקשר  בחוזה נוסף לרכישת שרותי תחזוקה לטווח ארוך לשלוש היחידות (LTSA). על פי ההחלטה, במסגרת החוזים ינוהל משא ומתן משלים לגבי מכלול תנאי ההתקשרות. הוחלט כי החלטת ועדת המכרזים הבין אגפית תובא לאישור ועדת המכרזים העליונה.

 

55.   ביום 5.7.01 החליטה ועדת המכרזים העליונה של דירקטוריון חברת החשמל, פה אחד, לאשר החלטתה של ועדת המכרזים הבין אגפית להתקשר עם חברת סימנס בשל היות הצעתה זולה באורח משמעותי בהשוואה להצעתה של חברת ג’נרל אלקטריק. לאור זאת, הוחלט להתקשר עם סימנס בחוזה לרכישת שלוש יחידות מחזור משולב בסך של כ-272 מיליון דולר. בנוסף, נחתם גם חוזה לרכישת שירותי תחזוקה לטווח ארוך לשלוש יחידות המחזור המשולב (LTSA) בסך של כ- 68 מיליון דולר. סך כל הרכישה הוערך כ- 340 מיליון דולר. 

 

56.   לאחר ניהול משא ומתן משלים נחתמו ב- 29.11.01 הסכם לרכישת שלושת הטורבינות שהוזמנו בסך 312 מיליון אירו והסכם לרכישת שרותי פיקוח בסך 8 מיליון אירו. היקף העסקה כ- 320 מיליון אירו. ביום 28.2.02 אישרה ועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל את ההסכמים החתומים הנ”ל.

 

57.   בפברואר 2002 מסר הנאשם לאהרונסון את פרטי חשבון חברת ולשדה על מנת שכספי השוחד יועברו אליו באמצעותה.

 

58.   במהלך החודשים פברואר מרץ 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי הנאשם ועל פי הוראתו, לחשבון על שם חברת ולשדה.

 

59.   בעשותו כאמור לעיל, לקח הנאשם, עובד ציבור, שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו.

 

60.   בעשותו כאמור לעיל, עשה הנאשם, עובד ציבור, במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור.

 

ב.      הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

 

לקיחת שוחד – סעיף 290 לחוק העונשין

מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור – סעיף 284 לחוק העונשין

 

 

אישום 4 – שיבוש מהלכי משפט

 

א.      העובדות

 

61.   ביום 28.5.03 נחקר הנאשם כעד ביחס לעסקאות שונות שבוצעו על ידי תעשיות רוגוזין ו/או חברות בנות ו/או קשורות אליה.

 

62.   הנאשם נחקר לגבי חברת ולשדה וטען כי חברה זו הינה חברה זרה בבעלות אדם אחר שהינו חברו, וכי אין לו כל קשר עם חברה זו למעט ייצוגו של החבר בעניינים אישיים שאינם קשורים למדינת ישראל/חברות ישראליות/נכס בישראל/חברות בבעלות הראל. הנאשם טען שאינו יודע היכן התאגדה חברת ולשדה. הנאשם טען כי לא בצע כל עסקה עבור חברה זו עם חברת תעשיות רוגוזין.

 

63.   בניגוד להודעת הנאשם, היתה חברת ולשדה החל מהקמתה ובכל התקופה הרלבנטית לכתב האישום, בבעלותו ובשליטתו, וחברו של הנאשם, שהוצג כבעליה, שמש אך כ”איש קש” עבורו. בחשבון חברה זו קבל הנאשם שוחד כתוצאה מפעילותו בעסקת קרקעות רוגוזין, כמתואר באישום 1 לעיל, וכן כתוצאה מבצוע עבירות נוספות כמתואר באישומים 2-3.

 

64.   הנאשם נחקר לגבי אחזקת מניות חברת קובלט על ידי חברת ולשדה והכחיש כי ידע דבר על כך, ואף טען כי לא ראה את מסמכי חברת קובלט מעודו.

 

65.   בניגוד להודעת הנאשם, וכמתואר באישום 1, קבל הנאשם כשוחד עבור פעילותו בעסקת קרקעות רוגוזין, מניה של חברת קובלט שערכה, נכון למועד העברתה, היה כ- 2 מיליון דולר.

 

66.   לנאשם הוצג הסכם ולשדה הנזכר בפרשת ספאנלס לעיל (ר’ סעיף 21) וכן הוצגה העברת 800,000 דולר לחברת ולשדה במסגרת עסקת ספאנלס, והוא טען כי אינו יודע על כך דבר.  לנאשם אף הוצג בחקירתו דו”ח התקדמות שנכתב על ידו במרץ 2001 (ר’ סע’ 28 באישום 2  לעיל). לטענתו, הוא רק ניסח דו”ח זה לאחר שיחה עם חברו שהינו בעלי ולשדה.

 

67.   בניגוד להודעת הנאשם, וכמתואר באישום 2, הנאשם קבל במרמה 800,000 דולר מהחברות רוגוזין אינטרנשיונל ותעשיות רוגוזין, והסכם ולשדה הנזכר לעיל, שנחתם על ידו באמצעות נציגו, נועד לתת גיבוי בדיעבד להוצאת הכספים במרמה ותוכנו היה כוזב.

 

68.   לאחר חקירתו דלעיל נחקר הנאשם באזהרה פעמיים נוספות במועדים 16.11.03, ו- 18.8.05, בהן בחר לשמור על זכות השתיקה. בתאריך 22.8.05 יצא הנאשם את הארץ ומאותה עת הוא שוהה בחו”ל ומסרב לחזור ולהתיצב להמשך חקירתו ולדין.

 

69.   באמירותיו דלעיל ניסה הנאשם לנתק כל קשר בינו לבין החשבון בו קבל את כספי העבירות וכן להרחיק עצמו מן העבירות, ובכך שבש את החקירה.

 

70.   בעשותו כאמור לעיל, עשה הנאשם דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עוות דין.

 

 

ב.      הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

 

שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין

 

 

                                                        ד”ר אילנה מודעי

                                                      ממונה וסגן בכיר א’ לפרקליט מחוז ת”א

                                                                     (מיסוי וכלכלה)

 

 

רשימת עדי תביעה

 

 

 



[1] ספאנלס – תחום הבדים הלא ארוגים,  הינו התמחות בתחום הטקסטיל כאשר הבדים הלא ארוגים משמשים פעמים רבות לייצור מגבונים לחים או חיתולים.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר