אריאל – חס וחלילה לא על-שם אריאל שרון

אריאל – חס וחלילה לא על-שם אריאל שרון

אביתר בן-צדף
19.07.2009 20:44
שרון עם חיים בר-לב, שרדף אותו בכל מקום על חשבון ביטחון ישראל

שרון עם חיים בר-לב, שרדף אותו בכל מקום על חשבון ביטחון ישראל


את הר הזבל בחיריה קראו על-שם שרון – אכן, הנצחה ראויה לאיש, שבזקנתו בייש לחלוטין את נעוריו



מועצת העיר אריאל בשומרון החליטה להסב את שם העיר (שנקראת על-שם פרויקט ביטחוני, שגרעין המייסדים עבד בו), ולקוראה על-שם אריאל שרון – אחד המושחתים בפוליטיקאים שצמחו כאן, שמפעלו האחרון היה תכנון פוגרום ביהודים וניצוח על ביצועו.

במקום להישפט על פשעיו – החליט אריאל שרון להכות ביהודים, ולעשות שפטים בהם, בבתיהם ובבתי-הכנסת שלהם. מאות אם לא אלפים סובלים מזה נזק בלתי-הפיך, ורוב המגורשים, ששילמו בגופם ובנפשם על אִתרוגו של הפושע, עדיין זרוקים במחנות עקורים.

את הר הזבל בחיריה קראו על-שם שרון – אכן, הנצחה ראויה לאיש, שבזקנתו בייש לחלוטין את נעוריו.

ראוי לפרס ביטחון ישראל

ראוי היה אריק שרון לקבל את פרס ביטחון ישראל על מפעל חייו, ששיאו כפול:

אחד – הקמת יחידה 101, גדוד הצנחנים 890 וחטיבת הצנחנים 202.

שניים – המבצע המשולב לכיבוש אום כתף במלחמת ששת הימים, שבו הפעיל ארבע חטיבות במאמצים מתואמים, כדי להכות במצרים.

קנאה קשה

שרון הוציא את צה”ל מאחת מנקודות השפל בתולדותיו. מפקדי יחידותיו הוליכוהו מכישלון לכישלון – מתל מוטילה לפלמה ולעוד “הישגים” כבירים. למעשה, לא היה לנו צבא, כשנקרא על-ידי מח”ט ירושלים לעשות פעולת תגמול פרטית. הוא קרא לדגל את חבריו, והקים את יחידה 101, שלא עשתה הרבה מבצעית, אך יצרה גל הלם תודעתי, שהחזיר לצה”ל את יכולתו ההתקפית. ממנה צמח גדוד 890 האגדי, שביצע את מרבית פעולות התגמול בשנות החמישים, ושימש כן שיגור למערך המוצנח בצה”ל.

זו הייתה המהפכה הצבאית היחידה בתולדות צה”ל. מאז סוף שנות החמישים לא נעשה בו דבר, והוא שוקע בהתמדה ומתנוון. ולאריק שרון יש חלק גדול בניוונו גם כן. בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים היה שרון (שכיהן בראש מחלקת ההדרכה במטכ”ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה וכאלוף פיקוד הדרום) שותף בכיר לדרדורו של צה”ל, הנמשך עד עתה, ולאיפוס כוחו.

השאר (כולל דיכוי הטרור ברצועה בתחילת שנות השבעים וצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים) – כמו מרבית מבצעי צה”ל – הנו חזרה על מעשיו ועל תחבולותיו משכבר הימים. כיוון שכך, לא היה בהם ברק ולא שמץ יצירתיות. אין פלא, שמכל מלחמות צה”ל רק הקרב באום כתף זוכה לאזכור בהיסטוריה הצבאית בעולם כקרב מופת, הראוי ללמידה. דרך אגב, כנראה בגלל הקנאה, לא למדו אותו בצה”ל אף פעם.

אריק שרון היה מהמבריקים בקציני צה”ל. לכן, כבר בתחילת שנות החמישים (כשהיה רס”ן בלבד) רצו לזורקו מהצבא. אף פעם לא היה אדם קל, או נוח. שרון היה טרף קל למבקשי נפשו. את מרבית חייו הקדיש לנקמה קשה וארוכה ברודפיו, והרשימה ארוכה – עד שהצטרף למחנה שלהם, כדי שלא יועמד לדין, וזכה למחילתם.

רדיפה מרה

והרדיפה אחר שרון הייתה מרה.

בכיכר המדינה, שעברה שינוי מהפכני, כדי שתוכל להכיל באותו הערב 400,000 איש (פחות או יותר – פי חמישה מתכולתה המרבית!), כונסה עצרת, שבאיה זעקו בזעם קדוש, “שרון רוצח!” רק משום שהעז לנסות לפגוע ביקירם של אנשי השמאל ההזויים.

כשהייתי דובר אוניברסיטת תל-אביב, הציג פרופסור בכתתו באוניברסיטה דילמה לסטודנטים: האם ראוי לתרום דם לאריק שרון?

לא היה איש שנוא בשמאל הישראלי כשרון – עד שיזם פוגרום ביהודים. טיהורו של הפושע נגד העם היהודי חשף את אופיה האמיתי של העלית האנטישמית, שמנהלת את המדינה, שחמסה מידי תושביה.

אם זממו של רון נחמן (אדם חביב, שאני מעריך מאוד את פועלו הנמרץ למען ההתיישבות), ראש עיריית אריאל, יתממש – יגורו עשרות אלפי תושבי עירו בעיר, הנושאת שם של פורע חוק ושל פורע ביהודים. למחרת יוכל נחמן לקרוא בה שכונה הולמת לזכרו של שרון – שכונת חמלניצקי.

אחרי שחמסו כל גבעה וכל גיא להנציח את רבין (מכירים את הבדיחה הנהדרת על המלון באילת?) – לא נותר מה לקרוא על שמם של ראשי ממשלות אחרים. זו אינה סיבה לקרוא לעיר הגדולה בשומרון היהודי על-שם שרון.

למרות הישגיו בביטחון ובהתיישבות (שהצליח לאפסם במעלליו הקשים בערוב ימיו) – לאריק שרון אינה מגיעה הנצחה, אלא גינוי, השפלה ובוז.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר