מר אליעזר גולדברג, נציב תלונות הציבור על שופטים: מה פירוש “הנציב הסמיכני בעל-פה”?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/45214
 
שמחה ניר, עו”ד 31.03.2009 23:39

עמקות ההסמכה

“מוסד” חדש קם לנו בתרבות-השלטון הקלוקלת: “הסמכה בעל-פה”, אשר לא ידוע מה היקפה *** פנייה אל הנתל”ש לצורך הבהרות


שמחה ניר, עו”ד

 

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

 

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

 

פקס 09-7424873

 

www.quimka.net

 

www.quimka.com

 

quimka@quimka.com

 

 

כפר סבא, 1.4.2009

 

לכבוד

 

מר אליעזר גולדברג

 

נציב תלונות הציבור על שופטים

 

ירושלים

 

הנדון:   השופט סלים ג’ובראן, ביהמ”ש העליון, רע”פ 7491/08

 

מספרכם 1172/08/י/עליון י-ם

 

ביום 23.3.2009 פניתי אליך ודרשתי “לראות את ההחלטה המקורית בתיקכם זה (מיום 1.1.2009), בחתימתך האישית“, וכן דרשתי גם “תשובה מנומסת ועניינית, מכובדת ומכבדת, לפנייתי אליך מיום 14.1.2009 (אשר הייתה הזמנה לעיון-מחדש בהחלטה המקורית, אשר נראתה לי שגוייה לחלוטין) וגם זאת בחתימתך האישית“.

 

היה זה בהמשך לתגובות חריפות שלי על מכתביה הלא-ענייניים ולא-מנומסים של מרת רונית זמיר מלשכתך, אשר בשיאה, אחרי שהחזרתי לה מכתב קודם, לא ראיתי מנוס מלהודיע לה, ביום 17.3.2009, כי את מכתבה האחרון, מיום 19.1.2009, שלחתי לדודאים, כי את חיריה כבר סגרו.

 

אחרי ששלחתי אליך את מכתבי הנ”ל, מיום 23.3.2009 הגיעתני תגובתה של מרת זמיר למכתבי מיום 17.3.2009, בו היא כותבת לי:

 

הריני לאשר קבלת מכתבך שבנדון.

 

הנציב הסמיכני בעל-פה להשיב על פנייתך מיום 14.1.09 כפי שהשבתי במכתבי מיום 19.1.09.

 

וזה חידוש מעניין , אשר טרם ראינו כמותו: בעל סמכות על-פי דין אוצל את סמכותו “בעל-פה”, כאשר גם בכתב אין הוא רשאי לאצול את סמכותו.

 

להסמיך “בעל-פה”, זה כמו לנהל את המדינה “בקריצות”.

 

אני לא טוען שבעל-הסמכות חייב לעשות אל כל שיעורי-הבית במו-ידיו. הוא אפילו רשאי לקבל מהם “מוצר” מוגמר, אבל החתימה חייבת להיות שלו – ושלו בלבד. גם כאשר כיהנת כשופט נעזרת במתמחים ובעוזרים משפטיים, אשר לא מן הנמנע שלפעמים הגישו לך החלטות “מבושלות” לחתימתך, לעולם החתימה הייתה שלך, ומעולם לא “הסמכת” איש לחתום במקומך – לא בכתב, לא בעל-פה ולא בקריצה.

 

אבל גם אם טעיתי, עדיין נשאלת השאלה מהי “עמקות” ההסמכה: עליה דיברה מרת זמיר: האם הסמכת אותה גם להחליט מה תהיה התשובה, או שאתה החלטת מה תהיה התשובה, והסמכת אותה להמציא את הנימוקים לה? ואולי הסמכת אותה רק לנסח את התשובה, אחרי שאתה קבעת מה תהיה התשובה. ומה יהיו נימוקיה? ומה באשר לנימוס ול”סגנון” – האם גם באלה נתת לגב’ זמיר גם “קארט-בלאנש”?

 

כמובן שהשאלות האלה חלות לא רק על תשובתה של הגב’ זמיר למכתבי מיום 14.1.2009, אלא.גם על ה”החלטה” המקורית בתיק זה, מיום 1.1.2009.

 

אבקש, איפוא, תשובה מלאה לשאלות האלה – לגבי שני המקרים כאחד.

 

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי,

 

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

העתק: חה”כ מיכאל איתן, השר הממונה על השירות לאזרח

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר