“עכשו יש לי ברית דמים עם האדמה”

“עכשו יש לי ברית דמים עם האדמה”

אריק הרפז
27.03.2009 07:37
"עכשו יש לי ברית דמים עם האדמה"


מנגנון התעמולה הגבלסי חוגג את השלום שלו עם מובילת הג’יהאד נגדנו, מצרים. מציג את שיתוף הפעולה שלו עם תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל, כאילו היה זה מעשה נעלה ולא מעשה ארכי-נאצי. גם לו הביא ההסכם שלום, עדיין צריך היה לשפוט, קבל עולם, ולהוציא להורג את כל יוזמיו, שותפיו ושושביניו, בגין בגידה חמורה ומתועבת מאד.



ב”ה

אבי ההרוגה: “עכשיו יש לי ברית דמים עם האדמה”

אריק הרפז, שבתו לירון נהרגה בפיגוע באלי סיני, נשא הבוקר מונולוג מרגש בגלי צה”ל: “אתה רואה שהילדה בורחת, תעזוב אותה, תירה לכיוונים אחרים, די עזוב, תשאיר אותה חיה, למה הרגת אותה? אין להם אנושיות, אין להם מצפון”

ynet

פורסם:  03.10.01, 10:20

אריק הרפז, אביה של לירון, ההרוגה בפיגוע באלי סיני, התראיין הבוקר (ד’) בגל”צ ואמר כי אין בכוונתו לעזוב את היישוב. להלן תמליל הדברים, כפי ששודרו בתוכניתו של דב גילהר.

“בתי לירון יצאה לטייל עם החבר שלה אסף בתוך היישוב. זוג ילדים, חיילת בת 19 שלמדה להיות מורה חיילת, ואסף, ילד קטן, צעיר בן 19 חמוד פטפטן, מקסים, ילד טוב. תאמין לי שאיך שהגיע אלינו הביתה התאהבנו בו כולם, פשוט אהבנו אותו. ולירון שלנו ואסף הלכו לטייל ואני שמעתי מטח של יריות ולא תיארתי לעצמי שהילדים שם, כי הייתי בחדר השינה ולא ראיתי אפילו שהם יצאו.

אחר-כך, כיוון שאני מתנדב מד”א ביישוב, לקחתי את הסרבל ורצתי לשם, כיוון ששמעתי שבתוך הישוב היו נפגעים. רציתי לעזור ואז גיליתי אלונקה עם גופתו של אסף והבנתי שאכלתי אותה. המחבל ירה לאסף בראש ולא נתן לו צ’אנס. חיכיתי שם, הם הביאו את החיילים שהצליחו תוך כדי ירי על המחבלים לחלץ אותם משם, באמת תוך סיכון, והביאו לי את הילדה.

רציתי לטפל בה בעצמי אבל מיד הגיע רופא ונתתי לו אותה. אבל ראיתי שאין סיכוי. ראיתי שאין סיכוי. ראיתי שאין סיכוי. הילדה הלכה. הילדה הלכה וזהו. ילדה טובה, ילדה מקסימה, ילדה שסיימה בהצטיינות בית-ספר תיכון באשקלון. ילדה טובה, ילדה מסורה…

מה אגיד לך? המחבלים הורגים את הכי טובים שלנו, את הכי טובים. פשוט במקרה הם פוגעים בהכי טובים, בילדים הכי טובים, בילדים הכי מקסימים. היא

 

ואסף, זוג ילדים שחברים חודש ימים, יד ביד הולכים להם בתוך היישוב, ליד הגדר אבל בתוך היישוב, על שביל חמישה מטר מבית. ראיתי את המקום שאסף נהרג בו. פשוט, עם רוצחים כאלה אין סיכוי. הם רוצים רק להרוג אותנו, רק לחסל בנו הם רוצים. אני לא מאמין שנצליח להגיע איתם להסכם, תאמין לי שהייתי מוכן הכל לעשות כדי להגיע איתם להסכם אבל אני לא מאמין בהם, לא מאמין שהם יגיעו איתנו אי פעם להסכם. זהו.

יש לנו עוד שתי בנות – שני, בת 23 וחצי, וחן הקטנה, בת 13, שגם חטפה מטחי ירי. היא אומרת לי: ‘אבא, ירו עלי, ירו עליי אבא’… כדורים שרקו מסביבה והילדה הקטנה נשארה בנס. מהחברות שלה אף אחת לא נפגעה בנס.

זהו, מה אגיד? אסון גדול. אסון גדול לאבד ככה ילדה. סמכתי על הצבא ואסון גדול נפל. אם הייתי יודע שהם לא יכולים לשמור עלינו עם כל הטנקים שיש פה אולי הייתי לוקח את הילדים לבית של ההורים של אשתי ואני הייתי נשאר פה בעצמי, אין לי בעיה. על הילדים, על הילדים. וואללה, הכל עשינו כדי לשמור עליהם…

בתוך היישוב טיילו שני ילדים קטנים והלכו פשוט לשווא. ממש ממש חבל. אתה רואה הילדה בורחת – עזוב אותה, תירה לכיוונים אחרים, די עזוב, תשאיר אותה חיה, למה הרגת אותה? אין להם אנושיות, אין להם מצפון.

איתם אנחנו לעולם – אני תמיד אמרתי את זה, אבל היום ברור לכולנו – שאיתם לעולם לא יהיה שלום. אנחנו צריכים להילחם על זכותנו להיות פה. כולנו, כל האחים שלי, שירתו בצבא. החבר של בתי הגדולה משרת בקבע. בחור מקסים. אבא שלי היה לוחם במלחמת השחרור. והנכדה שלו נהרגה פה על-ידי איזה מחבל שחדר ליישוב, אני לא יודע את מי להאשים אבל נתנו לי אשליה שיש לי ביטחון ואין לנו ביטחון. נתנו לנו אשליה כזו הפוליטיקאים שמשחקים שמה באם הממשלה תתפרק או פרס יעשה כך או אחרת, שרון יהיה ראש ממשלה ואיזה כיסא זה יקבל ואיזה אחר. אתם משחקים בחיים של הילדים שלנו, חיים של אנשים שעושים בשטחים.

אני באתי לגור, לא לקחתי קרקע מאף אחד, לא פגעתי באף אחד. הילדים שלנו באו איתנו והבטחנו להם חיים טובים יותר – בסוף קיבלנו ילדה אחת פחות, ילדה שלא עשתה רע לאף אחד. היא לא רצתה להיות לוחמת, הלכה להיות מורה חיילת, שחס וחלילה לא תפגע באיש. זהו, מה אגיד לך, נקווה שנתאושש מזה…

אם המדינה הזאת לא תתעורר, חבל לנו על הזמן. אנחנו יכולים לארוז את המזוודות וללכת מפה. אבל אני לא אלך מפה, באו אלי והציעו לי בוא תשב את השבעה באשקלון. אמרתי: ‘לא, את הבית שבו החדר שהבת שלי גדלה אני אנטוש? את הנשמה שלה שמסתובבת פה בבית אני אנטוש? אני איתה בבית פה… הדם שלה בתוך האדמה בתוך היישוב הזה עכשיו… ברית דמים יש לי עם האדמה הזו. ודאי שאני אשאר פה, אני אזוז מהמקום שבתי נהרגה בו? איך אני יכול לעזוב את החדר שלה? אולי הנשמה שלה עוד מסתובבת? אני אלך למקום שהיא נהרגה בו ואנשק את האדמה עם הדם של הבת שלי, אני אחיה פה ולערבים לא יעזור, הם לא יסלקו אותנו מכאן לעולמי עד.

אנחנו עם חזק, אנחנו רק צריכים להתחיל להשיב מלחמה שערה, פוליטיקאים תקשיבו, תשיבו מלחמה שערה. אני לא מדבר מתוך כאב, לא לקחתי כדורי הרגעה ולא כלום, אני לא צריך את זה. אנחנו צריכים להשיב מלחמה שערה, להגן על חיינו”.

                      



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר