ב”ה

“ירדן” מזועזעת, כל הדרך להאג

“זכותו” של מי מהשודדים גדולה יותר   

בשנת 1921, בעקבות “ועידת קהיר“, החליטה הממלכה המאוחדת להוציא את האזור שממזרח לנהר הירדן … מהשטח בו יוקם הבית הלאומי היהודי ולכונן בו אמירות ערבית בראשות עבדאללה הראשון…(ויקיפדיה).

אז, בואו נשכח, לצורך הדיון הזה, ש”ירדן” חיסלה, ב“ספטמבר השחור”, אלפי “פלסטינים”,

(מספר ההרוגים הפלסטינים בקרבות של ספטמבר 1970 נאמד לפי הירדנים ב-2,500, ואילו יאסר ערפאת עצמו העריך אותם ב-3,400 הרוגים ו-10,800 פצועים. ישראל העריכה אותם במספר גבוה הרבה יותר: כ-20,000.

השושלת ההאשמית הבטיחה את שלטונה בירדן, ואילו המחבלים מצאו מקום חדש לפעילותם בלבנון).

שזכותם ל”פלסטין”, אליבא דוקטרינת “הזכויות הלגיטימיות” של “העם הערבי הפלשתינאי”, גדולה מזכותה של משפחת הבידואים ההאשמית מן החג’אז, שהוצנחה על ידי בריטניה ב“פלשתינא”, תוך כדי גזל למעלה משלושת רבעי חבלי ארץ ישראל, מן היהודים, ומסירתם לאימפריאליזם הג’יהאדי.

בואו נבדוק מי הן ומה הן “הממלכה הירדנית ההאשמית” ו”הרשות הפלשתינאית”:

כל יצרני העמים האלה, הם פושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות; אין להם הזכות, לא חוקית, לא מוסרית ולא אחרת ליצור “עמים”, במטרה השטנית של נישול היהודים מחלקת אלוקים הקטנה שלהם!

ראשית, אין שום הבדל בין בית המלוכה הבידואי בארץ-ישראל, שבעברו המזרחי של הירדן, לבין “העם הערבי הפלשתינאי”, הטוען לזכויות על ארץ שמעולם לא היתה ולעולם לא תהיה שלו. אלה ואלה שודדים ורוצחים, אלה ואלה נושאים זהות פיקטיבית חסרת כל תוקף חוקי, מוסרי או/ואחר.

“ירדן” הוקמה, שלא על פי דין, וגם לא על פי החלטתן של האומות המאוחדות, על ידי האימפריאליזם הבריטי, מתוך אינטרסים אנוכיים שלו, שזורים באנטישמיות עמוקה ממצולות הימים, בהן הטביע את היהודים, פליטי המשרפות.  

ה“פלשתינאים” זה הממזר שנולד מן הזיווג הלא כשר של האנטישמיות הבינלאומית והאנטישמיות ה”ציונית”, שלהם אינטרס משותף – הוצאת שנאת-שראל שלהם מן הכח אל הפועל וקירוב חורבנו של העם היהודי. אלה ואלה אין להם זכות, או תקפות להוליד עם, “יש”(?) מאין. כל יצרני ה”עמים” האלה, הם פושעים נגד האנושות, בכלל, ופושעים נגד העם היהודי, בפרט; אין להם הזכות, לא חוקית, לא מוסרית ולא אחרת ליצור עמים, במטרה השטנית של נישול היהודים מחלקת אלוקים הקטנה שלהם!

להלן תקציר מן הויקיפדיה (האנציקלופדיה ה”בלתי תלויה” עד כדי אהדה ל”ענין הערבי”):

עבר הירדן המזרחי… היה החל מהמאה ה-16 כלול בשטח מחוז דמשק שבאימפריה העות’מאנית ולא היה לו ייחוד היסטורי משלו, ולאחר סיום מלחמת העולם הראשונה היה חלק מן המנדט הבריטי על ארץ ישראל (שהובטח ליהודים בהצהרת בלפור). בשנת 1921, בעקבות “ועידת קהיר“, החליטה הממלכה המאוחדת להוציא את האזור שממזרח לנהר הירדן (למעט שטחים בעמק הירדן דרומית לים כנרת ומזרחית לו ולירדן הצפוני) מהשטח בו יוקם הבית הלאומי היהודי ולכונן בו אמירות ערבית בראשות עבדאללה הראשון…. בשנת 1946 קבלה האמירות עצמאות והפכה להיות “הממלכה ההאשמית של עבר הירדן”. האמיר עבדאללה הפך להיות המלך עבדאללה.

הממלכה שקיבל עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מן הממלכה של ימינו, שכן הרכבה הדמוגרפי כלל בעיקר ערבים בדואים, אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית. מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948 הביאה עמה גל של מאות-אלפי פליטים פלסטינים שחצו את הירדן וקיבלו אזרחות, והפכו עד מהרה לרוב תושבי הממלכה, בנוסף לשלטון על הפלסטינים בגדה המערבית שסופחה במלחמה (והשלטון הירדני עליה הוכר רק על ידי הממלכה המאוחדת ופקיסטן!!). לאחר סיפוח הגדה המערבית, שונה שם הממלכה ו“הממלכה ההאשמית של עבר הירדן” הפכה להיות “הממלכה הירדנית ההאשמית”..

טעות אסטרטגית משמעותית מצד חוסיין הייתה ההצטרפות של ירדן למלחמת ששת הימים, אשר גרמה לאבדן שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים…

(שימו לב להתעקשות על “הגדה המערבית”, במקום אחר כתוב: המוכרים גם כיהודה ושומרון – “גם”! “הגדה המערבית” של ההאדסון? של הסיין? של התמזה? אלו חבלי יהודה, שומרון ובנימין – זוהי זהותם המדוייקת!  ושימו לב להתבטאות: “טעות אסטרטגית”. זה נכתב, כנראה, על ידי איש או”ם.. ח”א)

בנוסף, תוצאות מלחמת ששת הימים הביאו לפריחה של הלאומיות הפלסטינית, וחוסיין נאלץ להתמודד עם הארגונים הפלסטינים החמושים אשר התבססו בממלכתו (כאשר 80% מאזרחי ממלכתו הינם ממוצא פלסטיני) ותקפו משטחה את ישראל, שהגיבה בפעולות תגמול (פעולת כראמה ב-1968) בהם השתתף גם הצבא הירדני. תגובתו של חוסיין למצב, הידועה בכינוי “ספטמבר השחור“, נגרמה בספטמבר 1970 בעקבות נסיון התנקשות כושל בחייו, כאשר סוריה עודדה קבוצות פלסטיניות למרוד בממלכה. בספטמבר השחור מחק חוסיין את אנשי פת”ח והארגונים הפלסטינים (תוך נסיון של סוריה לפלוש מהצפון), וסילק את הנהגותיהם מהמדינה, לדרום לבנון….

“הרשות”

באוסלו, 1993, הפכה “ישראל” ל”הרצל” של כל הערב רב הזה, שהוכתר על ידי הג’יהאדונאציזם ועל ידי “המדינה שהשמאל בנה” – “פלסטינים”. “ישראל” תמיד הראשונה להכיר בלגיטימיות של רוצחיה

                                                                    
כבר דברנו לא אחת על ה”פליטים” ועל ה”פלסטינים”, שאינם פליטים ובוודאי אינם “פלסטינים”, כי אין דבר כזה! (אגב, תעודת הלידה שלי הוצאה על ידי ממשלת “פלשתינא – א”י”, היא ממשלת המנדט הבריטי).

הקמת “הרשות” הוא פשע נוסף בשלשלת הפשעים של “מדינת ישראל” נגד העם היהודי!

“הרשות הפלסטינית (ערבית: السلطة الوطنية الفلسطينية – “הרשות הלאומית הפלסטינית”, מכונה בראשי תיבות: רש”פ על ידי כוחות הביטחון הישראליים), היא ישות מדינית אוטונומית למחצה החולשת על רוב האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה והשומרון. באופן פורמלי שולטת הרשות גם ברצועת עזה, אולם בפועל תנועת חמאס היא השולטת בשטח. הרשות הוקמה במסגרת הסכמי אוסלו בין מדינת ישראל ובין אש”ף – הארגון לשחרור פלסטין.

במסגרת הסכמי אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

·                     שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.

·                     שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל.

·                     שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל”.

באוסלו, 1993, הפכה “ישראל” ל”הרצל” של כל הערב רב הזה, שהוכתר על ידי הג’יהאדונאציזם ועל ידי “המדינה שהשמאל בנה” – “פלסטינים”. “ישראל” תמיד הראשונה להכיר בלגיטימיות של רוצחיה. כך בנושא “ירדן”, בכלל, והסיפוח של יהודה ושומרון ל”ירדן”, בפרט. מכיוון ש”ירדן” לא רצתה בכאב הראש של שליטה על פליטי-הנצח, תוצרת הליגה-הערבית, היא “ויתרה” על חבלי יו”ש, ועל כן חיפשה ישראל ומצאה, זמין, את “העם הערבי הפלשתינאי”, שיצדיק את המשך חורבן ארץ ישראל.