אזרחים, אליטת פושעי המלחמה פוגעת בכם עצמכם

אזרח ישראל, פוגעים בזכויות האזרח שלך, ואין זה כך ש”אני דואג לערבים בעזה ולא דואג לחוטפים קסאמים זה 8 שנים” – והעושה זאת  היא  ממשלתך, ואליטות הביזה מתוכן הממשלה הזאת צומחת. הפרע בעזה הוא הפרע המופעל גם כלפי הצרכן בישראל, כלפי עניי ישראל,  כלפי ניצולי השואה ויורשיהם בישראל וכללית – כלפי כל  המצויים  במרחב ההגמונייה הישראלית בצד האפל של הירח, כ-5.5  מיליון איש, מתוכם מיליון מאתיים אלף פלשתינאים ישראלים.

לאליטות אלה כלל לא איכפת על “השחורים” ו”הפרענקים” ו”הזונות הרוסיות” שחוטפים את הקסאמים בשדרות, נתיבות ואשדוד.

הפריעה נגד אוכלוסיית הפליטים הרעבה בעזה, שפעם ישבו על האדמה שאתה יושב עליה, לאחר שבאת במקומם, ולאחר שבן גוריון למשל שלח ב-1953 את תושבי מג’דל לעזה-זל ומצא בשבילה שם נאה – “אשקלון”, בהשלימו את הטהור האתני של 1948 – פריעה זאת עלתה מדרגה במאי 2006 כשהמשטר פצח בטבח אזרחים.

הקסאמים משוגרים על ידי פושעי המלחמה ששולטים בך, ולא משנה שהלוחצים על ההדק הם עזתים, גוררים אותם בכוח לעשות זאת.

הקסאמים הם כמו החיצים של האינדיאנים שניסו להגיב על הטבח בהם במאה ה-19, רק אחד מכל 300 פוגע. זה נשק פרימיטיבי, כמו זה של לוחמי האינקה שעמדו מול הפולשים הספרדים. הנשק של החמאס הוא ממלחמת העולם השנייה, לפני 68 שנה, ואילו לישראל מערכות הנשק המתקדמות ביותר – מה שמבליט את האופי המתגונן והנואש של ההתנגדות הפלשתינאית.

גם ה”כמו שמאל” בישראל, ששם המשחק אצלם הוא לרוב כסף טוב ממשרד החוץ הישראלי, ממשרד החינוך ומקרנות תמיכה בשלום של האיחוד האירופי, ג’ובים באוניברסיטאות הישראליות, על מנת להציג פנים יפות של ישראל להמשך הזרמת הסיוע הזר לאליטות הביזה בישראל, ניזכרו להפגין רק 6 ימים אחרי ששוחרי זכויות האדם והשמאל האמיתי בעולם החלו להפגין, וזאת לאחר שהריחו לאן נושבת הרוח.

ועכשו אליטת פושעי המלחמה, לאחר שחשו שהקרקע שוקעת תחת רגליהם, וכל העולם זועם כלפי פורענותם, מתחכמים להם, עם “המזדרון ההומניטרי” -נמשיך לטבוח, נמשיך נמשיך, אך נעשה כאן איזה קונץ’ לסתום את הפה למתלוננים…

מאמרי שנכתב בזעם ספונטני ביום פרוץ טבח עזה:

המשך המצור באמצעים אחרים

אין בכוונתי  להמעיט מחשיבות סיבלם של תושבי הדרום, אלא שאין לגזור גזירה שווה בין יוזם למגיב, וישראל היא ברוב המקרים היוזמת מאז מאי 2006.

בנוסף, תגובות ישראל הן בלתי מידתיות בעליל. יש לראות את הדברים בפרופורצייה בנושא ההשתלחות בחמאס – שביצע  פחות עינויים, פחות מעצרים והתעמרות בפעילי זכויות האדם, פחות הגבלה של חופש העיתונות (עד כמה שהדבר מהדהד מוזר) פחות מעשי שרירות אזרחיים  מהפת”ח.

איני סבור שאירגונים בינלאומיים המגינים על זכויות האדם רואים שחור כלשהו בדתם של מליארד ושלוש מאות מיליון איש, גם לא אובמה, שבהצהרתו הראשונה מאז היבחרו בנושא הפלשתינאי גינה אתמול למעשה את טבח עזה, גם לא רוב מניינם של אזרחי האיחוד האירופי – אותו שחור שהתעמולה הנקוטה מצד חוגים בישראל לעלעה בשנים האחרונות.

במאמר מוסגר, סביר שיש להידבר עם אירגון המייצג את רוב העם הפלשתינאי, ולא להיות “שומרי סדר פוליטי” בשטחים הכבושים, תוך מכות קשות ופשעים נגד האנושות ל”הענשת” בחירתם המדינית.