האג’נדה הפוליטית שלי

שלושה דברים צריכים כאן, לא יותר: תבונה, תבונה, ושוב תבונה.

חשוב מכל: עם מצויין, מוחות מצויינים. ואילו ההנהגה, שכבת הפקידות, המוסדות הממשלתיים, שם האנשים קטנים בכמה מספרים מהעם עצמו.

 ______________________

לדבר לעם בסגנון מפוקח, מהלב. לספר לעם הפשוט על העבודה בעיניים, העבודה עם הפה, על איך האליטות מקפיצות אותם לדום שתיקה עם מילות שגב.

ססמתנו: תנו פשוט לחיות כאן, די!!

מילים פשוטות, בגובה העיניים. זה מה שהעם צריך, רבים מהשכבות העממיות, מהפריפריה יתמכו בנו, מה צריך את עניין עזה, זה הרי הזרמת כסף לגנרלים, לאלה מהביטחון שעושים חיים מהכספים מארה”ב, ומזרימים טובין זה לזה, ולך, לך, הם לא יתנו להכנס. התקשורת של המאנייקים, שזורקים מלים יפות והצגות טלויזיה  שבכלל לא חשובות לחיים היום יומיים.

 יכול להיות כאן גן עדן, אם אלה המאנייקים ירדו מאיתנו, ויתחילו לתת לחיות כמו שאדם צריך לחיות.

 המיסים – אין שום תמורה, למה באירופה, אנגליה, שוודיה  משלמים מיסים, אבל יש תמורה בעד האגרה? למה זה ככה? וכאן, לאן הולך הכסף, למאנייקים שמדברים יפה, ניראים טוב אבל יא באבא, עובדים עליך עבודה עיברית, האוכל יקר כאן פי שניים מאשר באירופה, בארה”ב. אין רכבת תחתית, אין חשמליות, תקועים בפקקים שאין כמוהם בשום מקום בעולם, רמזורים ישנים שתוקעים את התנועה.

נביא  את הרשימות הללו, נפיץ מודעות, נדבר על החיים הממשיים ונאמר שהשאר שטויות, שעוזרות למאנייקים להזרים לעצמם כספים ולייקר הכל, לתת תמורה חרא בכל מקום בעד הכסף.

 זה לא צריך להיות ככה, בשום מקום בעולם לא ככה. אין אנושיות, הכל פוזה של מאנייקים, עובדים בפה אלה, גורפים את הקופה, טפילים.

 מה הם בכלל יודעים לעשות? יודעים לתקן משהו, להחליף נורת חשמל פשוטה? ידיים שמאליות, הבנים שלהם עצלנים, לומדים תקשורת וקולנוע, אין עבודה בזה, אבל מלה של אבהל’ה ויש ג’וב.

 נדבר ברורות, לא בססמאות, במילים פשוטות אבל לא וולגריות, ניתן רשימה מהסוג שנתתי, אנושית, חמה, בגובה העיניים, ונראה אז – כולם יהיו בעדנו, הרבה רוצים להצביע הצבעת מחאה, אבל הגימלאים שלקחו את זה בפעם שעברה, לא שווים כלום.

תגידו לא לחרא.

תנו לחיות כאן, די.

 הפקידים הנבלות – לפח.

 יותר לא מלקקים –  למאנייקים

 שים פקק על המאנייאק

 נדבר על דברי היום יום, העליון ובייניש לא מעניין אף אחד.

ביבי – ליבני – איתם תמשיך לאכול חרא.

מופז – רק רואים הפרצוף שלו, מקבלים דיכאון. פאשלונר בכל מה שעשה, לקקן ישבנים, כך התקדם.

ליברמן – מה יצא לך מזה שהמתנחלים יגורו בוילות ויפוצצו ערבים מעבר לחומה? זה הכל דיבורים יפים להזרים כספים למאנייקים האלה וצבא אוכלי החינם שאיתם.

 זה טריפה, זה נבלה, וכולם חרא.

 נדבר ככה,  ולקחתנו, אולי בגדול.

 זה מה שבאמת צריכים, עלאק.

 לא צריך אפילו להגיד את המילה “אליטות”. נגיד “אלה למעלה”. “אלה למעלה משתינים עלינו בקשת”

__________________

לא צדקתנות, לא ועדי הורים בבי”ס כאשר איזו אשה שיודעת לדבר בקול צודק כזה ורהוט משתקת את המורה. סמכות למורה, לנפנף מורי בררה מהמערכת, יותר מתימטיקה, יותר פיזיקה.

 התבונה – היא הדבר החשוב. תבונה ולא ניתוחים מפולפלים, לא סיבוכים אין סופיים.

צבא: לא אבאל’ה אמהל’ה מטלפנים למפקד, לא חייל שוקולד עם סמים וסלולרי בכיס. כמו בארה”ב, אימונים קשוחים, משמעת עצמית, גרעין מקצועי, מבדקים לקצונה שבאמת בודקים יכולת. משמעת עצמית, אחריות. לא פניקה, לא צעקנות, לא מילים רבות, לא מצ’ואיזם ריק שמנחית פקודות קצרות וסמכותיות, מנחית אותן מהמותן, וככה הן שוות, לתחת. כמו במכללות הצבאיות המהוללות בארה”ב, שקצין ידע לעשות בשעה מה שאחר עושה ביממה.

 ערבים, איזורי, פלשתינאים: פיוס היסטורי, פיצויים, בחסות קרנות בינ”ל, לא מעניין אותם לנפנף בדיגלון. זה פשוט, לקחת? פצה. שיבה חלקית. למה אתיופים כן, גרוזינים כן, מאפיונרים רוסים כן, וערבים לא? הפלשתינאים הם אחינו, הרבה יותר מאיזה הודי “מ-10 השבטים”, או איזה אתיופי או גרוזיני. הם בני הארץ הזאת, מלח הארץ. איזה ערבי פעם גנב ממך משהו? ישרים כמו סרגל אלה, רק יכולים להביא לנו ברכה. מזלנו הענק שמדינתנו באיזור החם והאנושי הזה, דתם – רודפת צדק. האירופים? הרגו מאיתנו 6 מיליון בלי בעיות תוך 3 שנים. ועוד לפני זה. בארצות ערב – הרמב”ם, יהודים גולי ספרד – תורכיה המוסלמית נתנה להם מקלט וחום.

כל התעמולה נגד האיסלאם והעם הזה, היא של אנשים מופרעים, ומסבכת אותנו במלחמת נצח עם אנשים באמת מצויינים, חמים, בעלי אנושיות, תרבות אמת ונימוס בסיסיים.