ב”ה

שבע שנים ושבת….

גורל היהודים מעולם לא נגע לקצה לבם, ואפילו לא לקצה מצפונם של האהוד’ים. את האהוד’ים מעניין רק דבר אחד – אהוד! ואולי גם עליזה והילדים. אצל ברק זה כבר מסובך יותר…

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר… האמנם? קדחת! מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש במזרח השמעון החד”ש.

הסיבה היחידה למתקפה על עזה הן הבחירות הקרבות ובאות, כאשר, על פי הסקרים, מצב הכת השלטת, על הפנים! גורל היהודים מעולם לא נגע לקצה לבם, ואפילו לא לקצה מצפונם של האהוד’ים. את האהוד’ים מעניין רק דבר אחד – אהוד! ואולי גם עליזה והילדים. אצל ברק זה כבר מסובך יותר…

המתקפה הזו, כמו כל מלחמות-הנסיגות של “ישראל”, מטרתה פוליטית מגזרית פנימית, ואפילו, אישית! שריפת כמה ממעוזי החמאס – היא “כיבוי שריפה” זמני, וגם הוא רק למראית עין. הפעם, עד לבחירות, במקרה הטוב.

וכאמור, מה שהיה הוא שיהיה. ההצגה חייבת להימשך, הצגת החמאס כאויב הבלעדי, בעוד כל שאר הג’יהאדונאצים הם, או “אוכלוסיה חפה מפשע”, או ארגונים שוחרי מתינות ושלום. שוב נשמע את הדיקלומים על “לחזק את אבו מאזן”, נמשיך לשמוע את דיקלומי ה”שלום”, ופרשננו לענייני ערבים ו”שלום” יציעו את הפתרון הגואל – “מדינה פלשתינאית” – “שתי מדינות לשני העמים”; מדינה לעם של משה רבנו ומשה בן מימון, ומדינה ל”עם” של אבו-עאמר ואבו-מאזן…. ודווקא בשארית ארץ ישראל, הנמצאת כמעט כולה בידי האבו-עאמר’ים והאבו-מאזן’ים והאבו-ג’ילדה’ים.

וכמובן, הפעולה חייבת להתבצע בשבת! למעלה משבע שנים שדרות מופגזת. לאחרונה מופגז הנגב כולו, יומם ולילה, כש”ישראל” ממשיכה לתמוך ב”רשות”, בדלק, במזון, בכספים ובנשק(!). ופתאם… מזניקים את חיילי צה”ל, דווקא בשבת, כאילו היתה זו מלחמת יום הכיפורים, בה “הופתעה” (וזה סיפור אחר…) בעיצומו של היום הקדוש, ולא היתה ברירה, אלא, להזעיק את “כל העם במילואים רק בישראל”, מתוך בתי הכנסת, היישר אל שדות המוות, שהיה ידוע מראש, אך הממשלה שהשמאל בנה העדיפה להסב את ראשה ולא לראות….

בישוב בשומרון, בו גרה בתי, נקראו שלושה בנים. לאחד מהם נפתח בשעתו “תיק”, עקב השתתפותו בהתנגדות לחורבן גוש קטיף. הוא נלחם בכל כוחו על “זכותו” לשרת בצה”ל, ונכפה עליו היום, לחלל את השבת, למען האהוד’ים, שונאי ישראל.

אהוד של עליזה, המנהל כבר כמה ימים רומן עם ה“אוכלוסיה החפה מפשע” בעזה, זו שבחרה בחמאס לייצגה, קבל עולם, בבחירות דמוקרטיות, מצהיר – אתם לא אויבים שלנו... זה רק החמאס… – הוא גם מבטיח לסייע להם במצבם ה”קשה”.

במשך כל השנים בהם היו ישובי הנגב בגוש קטיף, במערבו ובדרומו, תחת אש, איש לא התייחס, וכשהיתה התייחסות, היו אלה קיתונות של שנאת ישראל, אבל, לערביי עזה, יש לסייע במצבם הקשה…

והחמאס, אליבא דאהוד, נפל מן השמים. אין לו אמהות בעזה, גם אין לו שם אבות ולא אחים ולא אחיות ולא בנים ולא בנות, כאמור, מדובר בחייזרים שהגיעו מן המאדים, כיאה לשופכי דמים, ולא מתוך ה”אוכלוסיה החפה מפשע”.

העזתים לא אויבים של אולמרט, והם החברים הטובים ביותר של עליזה. זה שהם רוקדים על הגגות כאשר ילדים יהודים נטבחים, זה לא עושה אותם אויבים של אהוד ועליזה… אבל הם רוצחי העם היהודי!

זה שהם מחלקים סוכריות כאשר יהודים נטבחים, זה לא עושה אותם אויבים של אהוד ועליזה, והאמת היא, שהם מוכנים לחלק מן הסוכריות האלה גם לאהוד, ובעיקר לעליזה.

“ישראל” מעבירה “סיוע הומניטרי” לרצועת המרצחים! “סיוע הומניטרי”, כך הם קוראים לזה. על סיוע הומניטרי כזה  לאויב גרוע מן הנאצים, על דמנו, צריכים היו היצורים ההומאניים האלה לעמוד לדין על פי תקדים משפטי נירנברג.

ובינתיים כבר שמענו את כל “פרשנינו” מסבירים את מה שאנו כבר יודעים – ל”מדינת ישראל” אין שום כוונה להבטיח את בטחון העם היהודי. מה שהם רוצים, כביכול, הוא – להגיע להסכמים עם המרצחים מעמדה של כח. האמת היא – הם רוצים להמשיך ב”תהליך השלום”, המבטיח את שלטונם, עד קץ כל הימים, או לחילופין, עד קץ הישוב היהודי בארץ ישראל.