חבל הטבור או חבל התליה?

חבל הטבור או חבל התליה?


05.10.2008 20:07
חבל הטבור או חבל התליה?


בהחלט לא! בן כספית! אתה לא הם והם לא אתה!!! אסור להזכיר אתכם בנשימה אחת. אתה והם לא עם אחד! תוציא לך את זה מהראש!! לא אתה ולא דן מרגלית!!! אתם בליגה אחרת לגמרי, בתחתית הטבלה, במקום הנמוך ביותר בעולם.




ב”ה

חבל הטבור או חבל התליה?

 

 

הנה, למשל, התקרית בבינת-ג’בל מלמדת אותנו, דרך דם ואש, שנותרנו עם אחד. רועי קליין, הסמג”ד שנהרג, תושב עלי. עמיחי מרחביה, המ”פ, בן למקימי עלי.

 

 

“ממלכתיים”, קראו להלן את דברי התועבה של בן כספית, ותבינו על מה מסתמכים השטרנהלים-כספית, כאשר הם מבצעים את ניסויי ה”שלום” שלהם בבני אדם, ואיך מתאפשר להם לשלב business ב-pleasure, לקדם את חורבננו, שהוא עניינם, ולהתעלל בנו, שזה תענוגם!!! הם יודעים, שבכל תנאי, תקפצו להיות בשר-התותחים להצלתם מתוצאות פשעיהם נגדנו.

 

מכיוון, שרבניכם פושעים, נגדכם ונגד כל העם היהודי, ולעולם לא יסבירו לכם את הדבר, וכשיש בתוך רבניכם, פה ושם, איזה רב, שמסוגל, במידת מה, לחשוב גם יהודית ולא רק “ממלכתית”, הוא “הרב הקיצוני”, 

אין לי ברירה, אלא לנתח עבורכם את התועבה שלהלן:

 

בינתיים אנו לומדים כמה דברים על עצמנו. הנה, למשל, התקרית בבינת-ג’בל מלמדת אותנו, דרך דם ואש, שנותרנו עם אחד. רועי קליין, הסמג”ד שנהרג, תושב עלי. עמיחי מרחביה, המ”פ, בן למקימי עלי. בין הפצועים בבינת ג’בל שוכבים יחד ברמב”ם ארבעה הסדרניקים מישיבת ההסדר בשדרות (המופצצת).לידם יושב פצוע מישיבת ההסדר באלון מורה, “ישיבת הסרבנים” של הרב הקיצוני אליקים לבנון. לידם עוד פצוע, מישיבת ההסדר בשדמות מחולה. לפני כשבוע התרוקנו הישיבות הללו מתלמידיהן, גם אלה שכבר סיימו את המסלול הצבאי וחזרו ללימודים. בתי המדרש ריקים עכשו, כולם עלו על מדי גולני, או גבעתי, או כל יחידה קרבית אחרת, והם נהרגים ונפצעים עם אחיהם העירוניים החילוניים….

 

אז מי זוכר את ההנתקות, ואת הפגנות הכתומים, ואת הצרחות על השוטרים והחיילים, ואת גולני הבעייתית, רווית הכיפות הסרוגות, מתלבטת מול כפר מימון? כל זה היסטוריה. אחים אנחנו, חברי, דן מרגלית יכל להירגע (וגם אני), ולא יעזור לאף אחד, וכמה טוב (מזווית מסויימת) שמדי פעם קם איזה נסראללה, כדי להוכיח את זה מחדש.

 

ואולי לפני הניתוח – ראו כמה אנו “עם אחד”, ותראו גם, שלא רק המתנחלים, אמיצים, אלא גם, כמובן, בן כספית:

 

פינוי מרצון או פינוי מלצון?

 

 אין כאן מעשה אמיתי של המדינה, אין כאן שינוי מדיניות, אין ולא תהיה כאן החלטה אמיצה שתיישם את המלצות ועדת טליה ששון, ועדה אותה הקים אריאל שרון וסימנה את כל המחדלים של ממשלות ישראל לדורותיהן בעשורים האחרונים. המלצותיה של ועדת ששון שוכבות עכשיו, כאבן שאין לה הופכין, במצב של קומה. כמו זה שהזמין אותן. המתנחלים ימשיכו לשחק חתול ועכבר עם המדינה, יהיו עוד הרבה “הסדרים” ל”פינוי מרצון”, או “פינוי בלצון”, או “פינוי נגד טליה ששון”, אבל משהו אמיתי לא יקרה. כדי שיקרה, אנו זקוקים למנהיגות שתחליט אם אנחנו כאן או שם, ותבצע. אין כזו בישראל, גם לא תהיה.

 

 

ורק עוד קטע אחד, של “רמטכ”ל ההתנתקות”:

 

המפונים וילדיהם הם חלק מאיתנו. חלקם אחים לנשק בעבר או בהווה. בעת הזו, ורק בה, ניצבים אנו לרגע משני צידי המשימה, אך מיד עם השלמתה נתייצב שוב, כתף אל כתף אל מול האתגרים שעוד נכונו לנו, כעם, כמדינה וכצבא.
“צה”ל נערך ביסודיות ובמקצועיות תוך שילוב בין-ארגוני ובין-יחידתי יוצא דופן. הרצינות בה בוצעה הכנת המשימה והאחריות שהופגנה על ידי כל המשתתפים ראויה לציון….

“המפקדים הם שיובילו, הם שיטפלו במצבים המורכבים, הם שיקבעו את האופן בו ייחרט המהלך בזיכרון העם. עלינו לאפשר לאמצעי התקשורת להביא את התמונות והקולות לכל בית בישראל, לתת לכל אחד את ההזדמנות להיות חלק מן התהליך. נבצע את המשימה ללא נפגעים תוך עמידה בלוחות הזמנים, ולאורם של רוח צה”ל וערכיו.  זהו מבחננו. 
“מפקדי צה”ל וחייליו, סופה של המשימה הוא בפינוי מלא של רצועת עזה מנוכחות ישראלית – אזרחית וצבאית….

“מפקדי צה”ל וחייליו, אני גאה בכם ובוטח ביכולתכם להשלים המשימה”.

 

 

חבל”ז

 

 

בשביל האזרח ה”ישראלי” ה”דמוקרטיה” מתחילה ונגמרת באותו חלקיק שניה בה הוא מטיל  את הפתק לקלפי. זו החוויה הדמוקרטית היחידה שהוא חוֹוה. הוא “אמר את דברו”, אך איש אינו שומע.

 

האמת היא, שאילו הייתם יהודים שפויים, הרי כל מלה נוספת היתה מיותרת, אבל אתם מסוממים. לשומרי המצוות שבכם, הוזרקו מנות יתר של “ממלכתיות”, והחילונים שבכם, עדיין נתלים בדמוקרטיה, שמעולם לא חוו; לבד מעולי מערב אירופה וארה”ב, אין ב”מדינת ישראל” אזרחים שיש להם מושג דמוקרטיה מהי , כי, כאמור, מעולם לא חוו כזאת, בוודאי לא ב“דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, שהשמאל בנה.

 

בשביל האזרח ה”ישראלי” ה”דמוקרטיה” מתחילה ונגמרת באותו חלקיק שניה בה הוא מטיל  את הפתק לקלפי. זו החוויה הדמוקרטית היחידה שלו. הוא “אמר את דברו”, אך איש אינו שומע. מעולם לא נעשה ב”מדינת ישראל” רצון העם. מעולם לא. ל”דמוקרטיה” ה”ישראלית” יש התכונה המעניינת, לעבוד תמיד לטובת השמאל, לעולם לא לטובת היהודים. ההחלטות להכות ביהודים, מתקבלות תמיד ב”אופן דמוקרטי”, וכמובן, “לגיטימי”. כך נתקבלה גם ההחלטה לבצע את הטיהור האתני ביהודי גוש-קטיף וצפון השומרון, וכך נתקבלה ההחלטה להחריב את חבל ימית, כך מתקבלות ההחלטות “לפנות מאחזים בלתי חוקיים”, ובקיצור – ההחלטות להסיג לאחור את שיבת-ציון, לקבע את “ישראל” במצב של סכנה קיומית, עד הפתרון הסופי, ולשתף פעולה עם אויב גרוע מן הנאצים, נתקבלו באופן “דמוקרטי” ו”לגיטימי”, בדרך כלל, תחת איום פתיחת תיקים פליליים למקבלי ההחלטות הדמוקרטיות. בישראל, יכל שר עם “תיק”, להפוך לשר בלי “תיק”, בהתאם לנכונותו להכות ביהודים.

 

תסמונת עמשא משולמי, ה’ יקום דמו בעושי ה”שלום”

 

 

בהחלט לא! בן כספית! אתה לא הם והם לא אתה!!! אסור להזכיר אתכם בנשימה אחת. אתה והם לא עם אחד! תוציא לך את זה מהראש!! לא אתה ולא דן מרגלית!!! אתם בליגה אחרת לגמרי, בתחתית הטבלה, במקום הנמוך ביותר בעולם.

 

 

עמשא משולמי יצא לקרב ממנו לא שב, מעפרה. כמוהו יצאו בני עפרה אחרים, לפניו, וגם הם לא שבו. הם יצאו להגן על חייהם חסרי התועלת של השטרנהלים והאולמרטים. משפחת משולמי גורשה מנצרים. בנצרים גדלו שבעה עשר ילדיה. הם גורשו מביתם וארצם ככלבי חוצות, על ידי השטרנהלים, המתכוננים בשלב הבא לעלות בטנקים על עפרה, כמצוותו של הזאב, ימח שמו וזכרו.

 

עמשא, ה’ יקום דמו, בעושי ה”שלום” על ארצנו ועל דמנו, השאיר אחריו אשה-ילדה, שילדה את בתם, בכורתם, היתומה, בתוך ה”שלושים” לרציחתו של עמשא על ידי מדינת ה”שלום”, “ישראל”.

 

עמיחי מרחביה, ה’ יקום דמו מעושי ה”שלום”, בן הישוב עלי, בבנימין, “פונה” בשעתו מ”מאחז לא חוקי”. מפלצות היס”מ חנקו אותו עד איבוד הכרה. ערב ביצוע מדיניות היודנריין בגוש קטיף ובצפון השומרון, שיגר עמשא מכתב ובו כמה שאלות לפושע המלחמה, דן חלוץ. הוא שאל את שאלותיו בנימוס ובשפה מכובדת. תשובת “רמטכ”ל ההתנתקות” היתה – סילוקו של עמיחי מצה”ל. עמיחי יצא לקרב על זכותו לשרת בצבא ה”קדוש”, ובהמלצת מפקדיו, הוחזר, כדי ליפול, כפי שנפל עמשא, לשווא!

 

הם נשלחו למוות בטוח על ידי המדינה שהכינה “ביסודיות ובמקצועיות” את הפשע הנאצי נגדם, טובי חיילי העם היהודי, וטיפחה בגבול הצפון את רוצחיהם.

 

והנבל, בן כספית שואל:  אז מי זוכר את ההנתקות, ואת הפגנות הכתומים, ואת הצרחות על השוטרים והחיילים

אני זוכרת! עם ישראל זוכר ויזכור לדיראון עולם את את מהרסינו ומחריבינו, משמידינו בכוונה תחילה!!!

 

שילך הנבל למחנה הפליטים באתר ניצן וישאל שם את השאלה! שיבדוק בבתי החולים לחולי נפש. מנוול! הוא לא היה “כתום”, הוא לא צרח על הברגים הקטנים והחלודים, הוא צרח על הקרבנות, ישב על המקלדת ושפך את מררתו. והיום הוא מתברך ב”עצמנו” – “עם אחד”.

 

רק “בעת הזאת”, כשאנחנו מטהרים את ארץ ישראל מנוכחותכם, אנחנו לא עם אחד –אבל, כשתפרוץ המלחמה שאליה אנו מובילים אתכם, נהיה שוב “עם אחד”, ואתם תמותו, ברצון, על הגנתנו. רק בעת הזאת, אנו מתנדבים לגרש אתכם ולהכות אתכם, לבזותכם ולהשפילכם, אבל, כשתפרוץ המלחמה, אתם תרוצו ליפול על הגנת קבוצינו. אתם, הלוא, רגילים לחטוף טילים… ורוק ושתן מכל זב ומצורע, מאשדות-יעקב ועד יד-מרדכי.

 

הם לא היו צריכים ללכת! לא עמשא ולא רועי קליין, לא עמיחי מרחביה ולא יהודה גרינפלד. אסור היה עליהם ללכת! חובת רבניהם היתה לאסור עליהם את ההליכה למלחמה שסיבתה פשעי ה”מדינה” נגד העם, על פי שגיונות הנהגה חסרת אנושיות וחסרת מוסר. אבל הרבנים לא אסרו, להיפך, הם עודדו, וכך רצחו, לשווא, את ילדי ההתנחלויות, שהאמינו שהם יוצאים להגנת העם היהודי. הם חירפו נפשם גם לאחר ששמעו את בן-הבליעל, ראש ממשלה בישראל, מבהיר שמטרת הפארסה הזו, בלבנון, להיות מנוף ל“התכנסות”, כאמור – לעלות בטנקים על עפרה, על אלון מורה, על עלי…. לגרש יתומים ואלמנות מבתיהם, בארץ, שעל הגנתה נפלו הבעלים, הבנים והאבות. הוא שלח את הנדונים על ידו לרדיפה עד מוות, כאשר ילדיו, עצמו ובשרו הרקובים, יושבים לבטח בארצות  ידידיו האנטישמים.

 

כספית ואולמרט אינם מבינים כלל מה נורא כל כך בגירוש מן המולדת. קחו את אולמרט, שלילדיו, שלעיל, כלל לא אכפת הגירוש מן הארץ, הם מתנדבים להתגרש ממנה, מרצון, אפילו מוותרים על הכבוד, בגדלות נפש אמתית, ליפול בהגנתה. ובן כספית סתם ערפד, החי על דמם של אחרים. הוא קורא לזה – “עם אחד”הוא חי, הם מתים. כל אחד ותפקידו עלי אדמות או מתחתיהן.

 

במשך שנים, כספית וחבריו, שופכים את דם המתנחלים, תרתי משמע;  מסיתים נגד ה“פראזיטים”, ה“חיים על חשבוננו”, אלה ש“הבנים שלנו מגינים עליהם”, ש”הבנים שלנו נהרגים בגללם…”. במשך כל השנים, בהן הם שופכים את דם המתנחלים, תרתי משמע, הם יודעים שהם משקרים. הם יודעים שהם הפראזיטים ותמיד היו. שהם חיים על חשבון המתנחלים, המגינים עליהם, הן כאזרחים בספר והן כטובי החיילים בצה”ל.

והם יודעים דבר נוסף – ה”שלום” שלהם יביא כליון על עם ישראל! הם יודעים זאת! אבל אינם מסוגלים להפסיק, כי הם עלובי נפש.

 

כספית מזכיר את שדרות המופצצת! ועיקר עניינו כאן נוגע לצפון המופצץ! למה מופצצים שדרות והצפון? כי “מדינת ישראל”, שונאת ישראל, בורחת מארץ ישראל, כי היא שונאת כל ערך שריח יהדות בו, ממוסר בסיסי ועד חיי העם ונאמנות למולדת. בן כספית הוא – “מדינת ישראל”, המתנחלים הם – עם ישראל, מורשת ישראל וארץ ישראל. הוא הרשע והזדון.

והוא מתהדר ב“עצמנו”… מי הם “עצמנו”? הנה עדות בעל הדבר עצמו: רועי קליין, הסמג”ד שנהרג, תושב עלי. עמיחי מרחביה, המ”פ, בן למקימי עלי. בין הפצועים בבינת ג’בל שוכבים יחד ברמב”ם ארבעה הסדרניקים מישיבת ההסדר בשדרות (המופצצת).לידם יושב פצוע מישיבת ההסדר באלון מורה…”.

בהחלט לא! בן כספית! אתה לא הם והם לא אתה!!! אסור להזכיר אתכם בנשימה אחת. אתה והם לא עם אחד! תוציא לך את זה מהראש!! לא אתה ולא דן מרגלית!!! אתם בליגה אחרת לגמרי, בתחתית הטבלה, במקום הנמוך ביותר בעולם.

 

ולא הייתי מציעה לך להירגע ולהרגיע את חברך, דן. יום הדין שלכם קרוב, יותר משהוא נראה היום לעין. הבלוף שלכם מתערטל והולך. במשחק הפוקר הזה, אתם הולכים להפסיד. הימרתם על כל הקופה, תאכלו אותה.

 

מכל מקום – אתם לא העם שלי! אנחנו לא עם אחד! אסור לנו להיות עם אחד! חובה עלינו להיבדל מתוך העדה הרעה הזו – אתם!!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר